סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

משרד האוצר: כדאי ללמוד הנדסה, ולא ביולוגיה

בוגרי תואר ראשון במקצועות ההייטק מרוויחים יותר; עד כמה משפיע ניקוד הפסיכומטרי על השכר?
מורן ישעיהו | (2)

משרד האוצר מפרסם היום (א') נתונים על שכר האקדמאים בישראל. לצד הגידול במספר הלומדים, נרשם שינוי בשכר הממוצע במשק לבוגרי תואר ראשון המושפע מבחירת תחום הלימודים ורמת הסלקטיביות של מוסד הלימודים.

העלייה במספר הלומדים הביאה לשוני משמעותי ביכולת של המוסדות השונים לברור תלמידים. ישנם מוסדות אקדמיים שיכולים לבחור בין מועמדים רבים, ומנגד, ישנם מוסדות שמספר מקומות הלימוד בהם לא עולה משמעותית על הביקוש. השוני במידת הסלקטיביות עשוי לנבוע מגורמים כמו איכות הלימודים, מיקום המוסד, אוכלוסיית הלומדים או יוקרת המוסד.

סיווג המוסדות האקדמיים על פי הציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים בהם מראה כי ככלל השכר של בוגרי האוניברסיטאות גבוה יותר מבוגרי המכללות, אולם ממוצע השכר של בוגרי חלק מהמכללות אינו נופל מממוצעי השכר של בוגרי חלק מהאוניברסיטאות, וגם בין האוניברסיטאות קיימים הבדלים ברמות שכר הבוגרים.

בתוך כך, ניתן להצביע על קשר בין ניקוד הפסיכומטרי לרמת השכר. באופן כללי, לימודים במחלקה בה הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים גבוה ב-10% מהפסיכומטרי הממוצע של בוגרי מחלקה אחרת, ינבאו עלייה של כ-5% בשכר לעובדים בגילאי 39-26, וזאת לאחר מגבלת תנאי הכניסה של הבוגרים טרם תחילת הלימודים.

בעוד שהפרמיה הממוצעת לסלקטיביות מוסד הלימודים עומדת על 5%, היא שונה מאוד בין תחומי הלימוד: במקצועות ההייטק (מדעי המחשב והנדסת חשמל) הפרמיה היא בגובה של 11%; בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות 8%; במשפטים 6% ובמתמטיקה ובכלכלה כ-4.5%; ולא נראה כי קיימת פרמיה חיובית לסלקטיביות המוסד ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומנהל עסקים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נהייתם כמו המתחרים? איפה הכותרת מתקשת לגוף הכתבה? המום (ל"ת)
    מה נסגר 26/02/2018 00:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבדל של 180 נקודות בין פסיכומטרי קלינאות תקשורת לסיעוד. (ל"ת)
    שכר אחות גבוה יותר 25/02/2018 13:27
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.