משרד האוצר מפרסם היום (א') נתונים על שכר האקדמאים בישראל. לצד הגידול במספר הלומדים, נרשם שינוי בשכר הממוצע במשק לבוגרי תואר ראשון המושפע מבחירת תחום הלימודים ורמת הסלקטיביות של מוסד הלימודים.

העלייה במספר הלומדים הביאה לשוני משמעותי ביכולת של המוסדות השונים לברור תלמידים. ישנם מוסדות אקדמיים שיכולים לבחור בין מועמדים רבים, ומנגד, ישנם מוסדות שמספר מקומות הלימוד בהם לא עולה משמעותית על הביקוש. השוני במידת הסלקטיביות עשוי לנבוע מגורמים כמו איכות הלימודים, מיקום המוסד, אוכלוסיית הלומדים או יוקרת המוסד.

סיווג המוסדות האקדמיים על פי הציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים בהם מראה כי ככלל השכר של בוגרי האוניברסיטאות גבוה יותר מבוגרי המכללות, אולם ממוצע השכר של בוגרי חלק מהמכללות אינו נופל מממוצעי השכר של בוגרי חלק מהאוניברסיטאות, וגם בין האוניברסיטאות קיימים הבדלים ברמות שכר הבוגרים.

בתוך כך, ניתן להצביע על קשר בין ניקוד הפסיכומטרי לרמת השכר. באופן כללי, לימודים במחלקה בה הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים גבוה ב-10% מהפסיכומטרי הממוצע של בוגרי מחלקה אחרת, ינבאו עלייה של כ-5% בשכר לעובדים בגילאי 39-26, וזאת לאחר מגבלת תנאי הכניסה של הבוגרים טרם תחילת הלימודים.

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד שהפרמיה הממוצעת לסלקטיביות מוסד הלימודים עומדת על 5%, היא שונה מאוד בין תחומי הלימוד: במקצועות ההייטק (מדעי המחשב והנדסת חשמל) הפרמיה היא בגובה של 11%; בהנדסת תעשייה וניהול ובחשבונאות 8%; במשפטים 6% ובמתמטיקה ובכלכלה כ-4.5%; ולא נראה כי קיימת פרמיה חיובית לסלקטיביות המוסד ללומדים ביולוגיה, מדעי הרוח ומנהל עסקים.