דיווח על הכנסות מדיווידנד מחשבון ניירות ערך מסוג INVESTMENT BOND

מאת: עו"ד רו"ח איתן אסנפי

ניירות ערך מסוג INVESTMENT BOND הם מכשיר פיננסי בעל מאפיינים רבים של השקעה, אם כי יש בהם גם מאפייני ביטוח. אופן המיסוי שלהם טעון בחינה מדוקדקת ומתן חוות דעת משפטית ספציפית. עם זאת, להלן כמה נקודות שראוי לציין בקשר לכך.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה:

נישומה מחזיקה באנגליה בניירות ערך מסוג"INVESTMENT BOND" . בחשבון מתקבלים דיווידנדים אשר מושקעים מחדש. לדברי מנהל ההשקעה לא ניתן לקבל נתונים על הדיווידנדים שהתקבלו והושקעו מחדש מכיוון שהם משולבים ומוטמעים בעליית שווי ניירות הערך, וכן הוא טוען כי החיוב במס נדחה עד למשיכת הכספים מהפוליסה.

השאלות:

  1. מהי חבות המס בישראל בגין השקעה זו?
  2. כיצד יש לדווח על הכנסות מדיווידנד שהתקבלו אם לא ניתן לקבל נתונים והם מוטמעים כחלק מעליית השווי של ניירות הערך?
תשובה:

ניירות ערך מסוג INVESTMENT BOND הם מכשיר פיננסי בעל מאפיינים רבים של השקעה, אם כי יש בהם גם מאפייני ביטוח. אופן המיסוי שלהם טעון בחינה מדוקדקת ומתן חוות דעת משפטית ספציפית. עם זאת, להלן כמה נקודות שראוי לציין בקשר לכך:

תושב ישראל חייב במס הכנסה בישראל ובדיווח בישראל על הכנסותיו, אפילו אם הפיקן מחוץ לישראל, לרבות הכנסות מדיווידנדים ומרווחי הון.

לרוב תאגיד מדווח על בסיס מצטבר, ואילו יחיד מדווח על בסיס מזומן. לפיכך, על תאגיד לדווח על הכנסותיו במועד שבו הוכרו הכנסותיו במישור החשבונאי לפי השיטה הכפולה (על אף שטרם קבלן), ואלו יחיד מדווח רק במועד קבלת ההכנסה. לעניין זה, ראו כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל), התשס"ד-2003 ואת חוזר מ"ה 9/2004.

אם עסקינן ביחיד אשר מדווח על בסיס מזומן, הכנסותיו מתורגמות לשקלים ומדווחות ביום קבלתן (והוצאות ביום הוצאתן). לעניין זה, "קבלה" היא המועד שבו כספי ההכנסה הוזרמו לחשבון (גם אם מיד הושקעו שוב).

עם זאת, תיתכן טענה כי עסקינן למעשה ברכישת נכס ובמכירתו, כאשר הרווח ממנו מופק אך ורק בעת מימושו (יש למסותו כרווח הון), והתנהגות שוויו עד למימוש אינה מהווה אירוע מס. זאת, בייחוד אם תנאי המכשיר הם כאלה שלמעשה לא מאפשרים מימוש אלא במכירתו. לא ניתן לבחון את הטענה הזו על בסיס הנתונים בשאלה, וכאמור, מומלץ להצטייד בחוות דעת מקצועית.

המשיב - מייסד משרד איתן אסנפי עורכי-דין - ייצוג מול רשויות המס (דיוני שומה); ייצוג מול ערכאות שיפוטיות שונות; ליווי עסקי. מומחה במיסוי בין לאומי ומחבר הספר "מיסוי בינלאומי - הדין בישראל"

קיראו עוד ב"בארץ"

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.