דיווח על הכנסות מדיווידנד מחשבון ניירות ערך מסוג INVESTMENT BOND

מאת: עו"ד רו"ח איתן אסנפי

ניירות ערך מסוג INVESTMENT BOND הם מכשיר פיננסי בעל מאפיינים רבים של השקעה, אם כי יש בהם גם מאפייני ביטוח. אופן המיסוי שלהם טעון בחינה מדוקדקת ומתן חוות דעת משפטית ספציפית. עם זאת, להלן כמה נקודות שראוי לציין בקשר לכך.

חשבים | 25/11/2015 09:11

נושאים בכתבה חשבים

שאלה:

נישומה מחזיקה באנגליה בניירות ערך מסוג"INVESTMENT BOND" . בחשבון מתקבלים דיווידנדים אשר מושקעים מחדש. לדברי מנהל ההשקעה לא ניתן לקבל נתונים על הדיווידנדים שהתקבלו והושקעו מחדש מכיוון שהם משולבים ומוטמעים בעליית שווי ניירות הערך, וכן הוא טוען כי החיוב במס נדחה עד למשיכת הכספים מהפוליסה.

השאלות:

מהי חבות המס בישראל בגין השקעה זו?
כיצד יש לדווח על הכנסות מדיווידנד שהתקבלו אם לא ניתן לקבל נתונים והם מוטמעים כחלק מעליית השווי של ניירות הערך?

תשובה:

תושב ישראל חייב במס הכנסה בישראל ובדיווח בישראל על הכנסותיו, אפילו אם הפיקן מחוץ לישראל, לרבות הכנסות מדיווידנדים ומרווחי הון.

לרוב תאגיד מדווח על בסיס מצטבר, ואילו יחיד מדווח על בסיס מזומן. לפיכך, על תאגיד לדווח על הכנסותיו במועד שבו הוכרו הכנסותיו במישור החשבונאי לפי השיטה הכפולה (על אף שטרם קבלן), ואלו יחיד מדווח רק במועד קבלת ההכנסה. לעניין זה, ראו כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל), התשס"ד-2003 ואת חוזר מ"ה 9/2004.

אם עסקינן ביחיד אשר מדווח על בסיס מזומן, הכנסותיו מתורגמות לשקלים ומדווחות ביום קבלתן (והוצאות ביום הוצאתן). לעניין זה, "קבלה" היא המועד שבו כספי ההכנסה הוזרמו לחשבון (גם אם מיד הושקעו שוב).

עם זאת, תיתכן טענה כי עסקינן למעשה ברכישת נכס ובמכירתו, כאשר הרווח ממנו מופק אך ורק בעת מימושו (יש למסותו כרווח הון), והתנהגות שוויו עד למימוש אינה מהווה אירוע מס. זאת, בייחוד אם תנאי המכשיר הם כאלה שלמעשה לא מאפשרים מימוש אלא במכירתו. לא ניתן לבחון את הטענה הזו על בסיס הנתונים בשאלה, וכאמור, מומלץ להצטייד בחוות דעת מקצועית.

המשיב - מייסד משרד איתן אסנפי עורכי-דין - ייצוג מול רשויות המס (דיוני שומה); ייצוג מול ערכאות שיפוטיות שונות; ליווי עסקי. מומחה במיסוי בין לאומי ומחבר הספר "מיסוי בינלאומי - הדין בישראל"

קיראו עוד ב"בארץ"

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.32% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.