ניכוי הוצאות לצורכי מס שבח על דמי תיווך שנגבו על מכירת דירת נופש

מאת עו"ד רו"ח שניר שער

העיקרון המנחה לניכוי הוצאות מהשבח קבוע בסעיף 39 רישא לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963. מהאמור לעיל עולה כי יש בסיס משפטי טוב לטענה שיש להתיר בניכוי מהשבח את כל דמי התיווך. כך, לדוגמה, יש לבחון אם הדירה הוצעה למכירה במשך זמן רב. אם התשובה חיובית ניתן להסביר באופן זה את גובה דמי התיווך הגבוהים יחסית לשווי המכירה.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

השאלה:

דירת נופש בטבריה נמכרה ב-280 אלף ש"ח. המתווך קיבל 20 אלף ש"ח והוציא חשבונית. לצורך מס שבח לא הכירו בהוצאה כולה, רק ב-2% ממחיר המכירה, כלומר רק ב-5,600 ש"ח. מה צריך לעשות כדי שההוצאה תוכר במלואה לצורך מס שבח?

תשובה:

העיקרון המנחה לניכוי הוצאות מהשבח קבוע בסעיף 39 רישא לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") לפיו: "לשם קביעת סכום השבח יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו לרכישת הזכות במקרקעין או במכירתה, לרבות כל אחד מאלה, אם אינן כלולות בשווי הרכישה ואינן מותרות בניכוי לפי הפקודה...". מנגד, סעיף 39(6) לחוק מתיר מהשבח ניכוי: "דמי תיווך ששילם המוכר בקשר למכירת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ-2% מהתמורה שקיבל בעדם, אלא אם שוכנע המנהל שבקשר עם נסיבות העסקה המיוחדות שהוסברו לו שולמו דמי תיווך גבוהים יותר." בעניין זה, בסעיף 9 להוראת ביצוע 6/2006 שעניינה "תיקון מספר 55 לחוק מיסוי מקרקעין - הוראה כללית" נקבע:

"סעיף 39 - הרחבת מסגרת ההוצאות המותרות בניכוי מהשבח במכירת זכות במקרקעין - במסגרת התיקון שונתה הרישא של סעיף 39 לחוק ונקבע הכלל לפיו יותרו בניכוי כל ההוצאות שהוצאו בקשר עם רכישת הזכות במקרקעין או עם מכירתה וזאת למעט הוצאות הכלולות בשווי הרכישה ולמעט הוצאות המותרות בניכוי לפי פקודת מס הכנסה. הוראה זו משנה את ההלכה שחלה עד התיקון ולפיה היתה רשימת ההוצאות הקבועות בסעיף 39 רשימה סגורה. החל ממועד התיקון כל הוצאה שעומדת בכלל הקבוע ברישא של סעיף 39 לחוק תותר בניכוי. יש לראות ברשימת ההוצאות המנויה בסעיף כמדגימה או מרבה את הכלל האמור. כך לדוגמא, הוצאות תיווך בשל רכישה או מכירה של זכות במקרקעין העולה על 2% מהתמורה תותר בניכוי ובלבד שהינה בגובה סביר ביחס לעסקה."

(ההדגשה אינה במקור – ש"ש)
מהאמור לעיל עולה כי יש בסיס משפטי טוב לטענה שיש להתיר בניכוי מהשבח את כל דמי התיווך. כך, לדוגמה, יש לבחון אם הדירה הוצעה למכירה במשך זמן רב. אם התשובה חיובית ניתן להסביר באופן זה את גובה דמי התיווך הגבוהים יחסית לשווי המכירה. כללם של דברים, כל הסבר שיניח את הדעת לגבי גובה דמי התיווך יש בו כדי להועיל לצורך ניכויים המלא של כל דמי התיווך ששולמו.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: