ניכוי הוצאות לצורכי מס שבח על דמי תיווך שנגבו על מכירת דירת נופש
מאת עו"ד רו"ח שניר שער
העיקרון המנחה לניכוי הוצאות מהשבח קבוע בסעיף 39 רישא לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963. מהאמור לעיל עולה כי יש בסיס משפטי טוב לטענה שיש להתיר בניכוי מהשבח את כל דמי התיווך. כך, לדוגמה, יש לבחון אם הדירה הוצעה למכירה במשך זמן רב. אם התשובה חיובית ניתן להסביר באופן זה את גובה דמי התיווך הגבוהים יחסית לשווי המכירה.
חשבים השאלה:
דירת נופש בטבריה נמכרה ב-280 אלף ש"ח. המתווך קיבל 20 אלף ש"ח והוציא חשבונית. לצורך מס שבח לא הכירו בהוצאה כולה, רק ב-2% ממחיר המכירה, כלומר רק ב-5,600 ש"ח. מה צריך לעשות כדי שההוצאה תוכר במלואה לצורך מס שבח?
תשובה:
העיקרון המנחה לניכוי הוצאות מהשבח קבוע בסעיף 39 רישא לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") לפיו: "לשם קביעת סכום השבח יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו לרכישת הזכות במקרקעין או במכירתה, לרבות כל אחד מאלה, אם אינן כלולות בשווי הרכישה ואינן מותרות בניכוי לפי הפקודה...". מנגד, סעיף 39(6) לחוק מתיר מהשבח ניכוי: "דמי תיווך ששילם המוכר בקשר למכירת הזכות במקרקעין, אך לא יותר מ-2% מהתמורה שקיבל בעדם, אלא אם שוכנע המנהל שבקשר עם נסיבות העסקה המיוחדות שהוסברו לו שולמו דמי תיווך גבוהים יותר." בעניין זה, בסעיף 9 להוראת ביצוע 6/2006 שעניינה "תיקון מספר 55 לחוק מיסוי מקרקעין - הוראה כללית" נקבע:
"סעיף 39 - הרחבת מסגרת ההוצאות המותרות בניכוי מהשבח במכירת זכות במקרקעין - במסגרת התיקון שונתה הרישא של סעיף 39 לחוק ונקבע הכלל לפיו יותרו בניכוי כל ההוצאות שהוצאו בקשר עם רכישת הזכות במקרקעין או עם מכירתה וזאת למעט הוצאות הכלולות בשווי הרכישה ולמעט הוצאות המותרות בניכוי לפי פקודת מס הכנסה. הוראה זו משנה את ההלכה שחלה עד התיקון ולפיה היתה רשימת ההוצאות הקבועות בסעיף 39 רשימה סגורה. החל ממועד התיקון כל הוצאה שעומדת בכלל הקבוע ברישא של סעיף 39 לחוק תותר בניכוי. יש לראות ברשימת ההוצאות המנויה בסעיף כמדגימה או מרבה את הכלל האמור. כך לדוגמא, הוצאות תיווך בשל רכישה או מכירה של זכות במקרקעין העולה על 2% מהתמורה תותר בניכוי ובלבד שהינה בגובה סביר ביחס לעסקה."
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
