photos

אביה ספיבק: " יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו"

מחאת האוהלים קמה לתחיה ברוטשילד והפרופ' מאונ' בן-גוריון אומר כי אפשר לטפל במקביל לאיראן גם בכלכלה

אבי שאולי | 02/03/2015 10:05 (2)

נושאים בכתבה אביה ספיבק מחאה חברתית

שלוש שנים וחצי מאז המחאה החברתית שפרצה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, חזרו אמש פעילים חברתיים לשטח הקימו אוהלים ונשאו שלטים. פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר הבוקר ל-Bizportal כי הוא מעריך שהבחירות הקרובות יהיו על נושאים כלכלים-חברתיים, זאת כיוון שכמעט ודבר לא תוקן מאז המחאה החברתיה הקודמת.

"כמות האנשים במחאה החברתית בשנת 2011 הייתה יותר משלושת רבעי מהציבור שתמך במחאה. היה אמור להיות לכך תרגום פוליטי בבחירות, אך קרה מעט מאוד. המחאה התחילה בגלל הדיור והתפשטה לנושאים אחרים עם רשימה של דרישות מהמהמשלה לעשות דברים".

יצא מזה משהו? "הממשלה הקימה שתי ועדות לבריאות ולעוני ולא יצא מזה כלום - יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו. האי שוויון לא קטן ומצבם של עובדי כוח אדם כמעט ולא השתנה. יש משהו מוזר במערכת הפוליטית שלא מקשיבה לרחשי הציבור ועושה כל מיני מניפולציות כדי לשטטש את המציאות".

האופוזיציה טוענת שראש הממשלה מסיט את הדיון מנושאים כלכליים-חברתיים לאיראן - מה דעתך על כך? "איראן זאת בעיה, אך אפשר לטפל בעוד דברים במקביל. ישראל תמיד הייתה תחת איום חיצוני כזה או אחר, אבל דאגו לציבור, לא מדינה למופת, אבל לא עם כאלה פערים וכאלה מחירי דיור. אסור לת לבעיות החיצוניות להשתלט על הכל. בסופו של דבר - ברור שהפתרון היסודי לבעיות הכלכליות זה לעשות שלום תחת האילוצים הקיימים וזה יזניק את הכלכלה באופן פנטסטי".

מה צריך לקרות כדי שהבחירות יהיו על הנושאים הכלכלים-חברתיים? "הבחירות הם במידה רבה על נושאים כלכלים-חברתיים והם המשך של המחאה החברתית כי לא תיקנו דבר מאז".

פרופ' אביה ספיבק (68) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה. עם פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011 עמד פרופ' אביה ספיבק ביחד עם פרופ' יוסי יונה בראש צוות חלופי לוועדת טרכטנברג הממשלתית. המסקנות גובשו בספר "אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת".

מאות עובדים ותושבים מהנגב ומרחבי הארץ הצטרפו למפגינים בשדרות רוטשילד בתל -אביב. המפגינים מוחים על מצב התעסוקה בדרום וגל הפיטורים במפעלי חברת כימיקלים לישראל. בין המפגינים: עובדי מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום, ועדי עובדים במרחב תל אביב והסביבה, וכן אנשי תנועת דרור ישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
מיכאל 02/03/2015 11:01
הגב לתגובה זו
השמאל הגיע למסקנה שאין לו אמת אז הוא משתמש במצגי שווא והכל הולך, אם כל כך רע איך המסעדות מלאות? אם כל כך רע איך כל שנה עולה מספר הטסים לחו"ל? אם כל כך רע איך סטנדרט הבניה עולה כל הזמן? אם כל כל כך רע איך זוג צעיר מרשה לעצמו לרכוש דירה ב-2 מליון ש"ח ולשלם כל חודש סכומי עתק כדמי ניהול? אם כל כך רע איך התלג לנפש כבר מעל 40,000 ש"ח לשנה (יותר מאיטליה, ספרד ועוד...)? אם כל כך רע איך כמות המכוניות החדשות הנמצאות על הכביש גדלה משמעותית מעבר לגידול באוכלוסיה? אם כל כך רע למה לא מדברים על זה שמערכת הבריאות התחילה לקרוס מאז שהרופאים התחילו "לשתות" את רוב התקציב מאז השביתה האחרונה וברוב חוצפתם הם במקביל התפתחה פרקטיקה פרטית חזירית וחסרת מעצורים?
דמגוגיה זולה (ל"ת)
נאראנחה 02/03/2015 12:19
הגב לתגובה זו

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו | 31/12/2025 11:55

נושאים בכתבה בנקים לאומי הפועלים מזרחי טפחות דיסקונט הבינלאומי

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.

בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן