photos

אביה ספיבק: " יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו"

מחאת האוהלים קמה לתחיה ברוטשילד והפרופ' מאונ' בן-גוריון אומר כי אפשר לטפל במקביל לאיראן גם בכלכלה
אבי שאולי | (2)

שלוש שנים וחצי מאז המחאה החברתית שפרצה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, חזרו אמש פעילים חברתיים לשטח הקימו אוהלים ונשאו שלטים. פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר הבוקר ל-Bizportal כי הוא מעריך שהבחירות הקרובות יהיו על נושאים כלכלים-חברתיים, זאת כיוון שכמעט ודבר לא תוקן מאז המחאה החברתיה הקודמת.

"כמות האנשים במחאה החברתית בשנת 2011 הייתה יותר משלושת רבעי מהציבור שתמך במחאה. היה אמור להיות לכך תרגום פוליטי בבחירות, אך קרה מעט מאוד. המחאה התחילה בגלל הדיור והתפשטה לנושאים אחרים עם רשימה של דרישות מהמהמשלה לעשות דברים".

יצא מזה משהו? "הממשלה הקימה שתי ועדות לבריאות ולעוני ולא יצא מזה כלום - יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו. האי שוויון לא קטן ומצבם של עובדי כוח אדם כמעט ולא השתנה. יש משהו מוזר במערכת הפוליטית שלא מקשיבה לרחשי הציבור ועושה כל מיני מניפולציות כדי לשטטש את המציאות".

האופוזיציה טוענת שראש הממשלה מסיט את הדיון מנושאים כלכליים-חברתיים לאיראן - מה דעתך על כך? "איראן זאת בעיה, אך אפשר לטפל בעוד דברים במקביל. ישראל תמיד הייתה תחת איום חיצוני כזה או אחר, אבל דאגו לציבור, לא מדינה למופת, אבל לא עם כאלה פערים וכאלה מחירי דיור. אסור לת לבעיות החיצוניות להשתלט על הכל. בסופו של דבר - ברור שהפתרון היסודי לבעיות הכלכליות זה לעשות שלום תחת האילוצים הקיימים וזה יזניק את הכלכלה באופן פנטסטי".

מה צריך לקרות כדי שהבחירות יהיו על הנושאים הכלכלים-חברתיים? "הבחירות הם במידה רבה על נושאים כלכלים-חברתיים והם המשך של המחאה החברתית כי לא תיקנו דבר מאז".

פרופ' אביה ספיבק (68)  הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה. עם פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011 עמד פרופ' אביה ספיבק ביחד עם פרופ' יוסי יונה בראש צוות חלופי לוועדת טרכטנברג הממשלתית. המסקנות גובשו בספר "אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת".

מאות עובדים ותושבים מהנגב ומרחבי הארץ הצטרפו למפגינים בשדרות רוטשילד בתל -אביב. המפגינים מוחים על מצב התעסוקה בדרום וגל הפיטורים במפעלי חברת כימיקלים לישראל. בין המפגינים: עובדי מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום, ועדי עובדים במרחב תל אביב והסביבה, וכן אנשי תנועת דרור ישראל. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכאל 02/03/2015 11:01
    הגב לתגובה זו
    השמאל הגיע למסקנה שאין לו אמת אז הוא משתמש במצגי שווא והכל הולך, אם כל כך רע איך המסעדות מלאות? אם כל כך רע איך כל שנה עולה מספר הטסים לחו"ל? אם כל כך רע איך סטנדרט הבניה עולה כל הזמן? אם כל כל כך רע איך זוג צעיר מרשה לעצמו לרכוש דירה ב-2 מליון ש"ח ולשלם כל חודש סכומי עתק כדמי ניהול? אם כל כך רע איך התלג לנפש כבר מעל 40,000 ש"ח לשנה (יותר מאיטליה, ספרד ועוד...)? אם כל כך רע איך כמות המכוניות החדשות הנמצאות על הכביש גדלה משמעותית מעבר לגידול באוכלוסיה? אם כל כך רע למה לא מדברים על זה שמערכת הבריאות התחילה לקרוס מאז שהרופאים התחילו "לשתות" את רוב התקציב מאז השביתה האחרונה וברוב חוצפתם הם במקביל התפתחה פרקטיקה פרטית חזירית וחסרת מעצורים?
  • דמגוגיה זולה (ל"ת)
    נאראנחה 02/03/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.