photos

אביה ספיבק: " יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו"

מחאת האוהלים קמה לתחיה ברוטשילד והפרופ' מאונ' בן-גוריון אומר כי אפשר לטפל במקביל לאיראן גם בכלכלה
אבי שאולי | (2)

שלוש שנים וחצי מאז המחאה החברתית שפרצה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, חזרו אמש פעילים חברתיים לשטח הקימו אוהלים ונשאו שלטים. פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר הבוקר ל-Bizportal כי הוא מעריך שהבחירות הקרובות יהיו על נושאים כלכלים-חברתיים, זאת כיוון שכמעט ודבר לא תוקן מאז המחאה החברתיה הקודמת.

"כמות האנשים במחאה החברתית בשנת 2011 הייתה יותר משלושת רבעי מהציבור שתמך במחאה. היה אמור להיות לכך תרגום פוליטי בבחירות, אך קרה מעט מאוד. המחאה התחילה בגלל הדיור והתפשטה לנושאים אחרים עם רשימה של דרישות מהמהמשלה לעשות דברים".

יצא מזה משהו? "הממשלה הקימה שתי ועדות לבריאות ולעוני ולא יצא מזה כלום - יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו. האי שוויון לא קטן ומצבם של עובדי כוח אדם כמעט ולא השתנה. יש משהו מוזר במערכת הפוליטית שלא מקשיבה לרחשי הציבור ועושה כל מיני מניפולציות כדי לשטטש את המציאות".

האופוזיציה טוענת שראש הממשלה מסיט את הדיון מנושאים כלכליים-חברתיים לאיראן - מה דעתך על כך? "איראן זאת בעיה, אך אפשר לטפל בעוד דברים במקביל. ישראל תמיד הייתה תחת איום חיצוני כזה או אחר, אבל דאגו לציבור, לא מדינה למופת, אבל לא עם כאלה פערים וכאלה מחירי דיור. אסור לת לבעיות החיצוניות להשתלט על הכל. בסופו של דבר - ברור שהפתרון היסודי לבעיות הכלכליות זה לעשות שלום תחת האילוצים הקיימים וזה יזניק את הכלכלה באופן פנטסטי".

מה צריך לקרות כדי שהבחירות יהיו על הנושאים הכלכלים-חברתיים? "הבחירות הם במידה רבה על נושאים כלכלים-חברתיים והם המשך של המחאה החברתית כי לא תיקנו דבר מאז".

פרופ' אביה ספיבק (68)  הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה. עם פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011 עמד פרופ' אביה ספיבק ביחד עם פרופ' יוסי יונה בראש צוות חלופי לוועדת טרכטנברג הממשלתית. המסקנות גובשו בספר "אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת".

מאות עובדים ותושבים מהנגב ומרחבי הארץ הצטרפו למפגינים בשדרות רוטשילד בתל -אביב. המפגינים מוחים על מצב התעסוקה בדרום וגל הפיטורים במפעלי חברת כימיקלים לישראל. בין המפגינים: עובדי מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום, ועדי עובדים במרחב תל אביב והסביבה, וכן אנשי תנועת דרור ישראל. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכאל 02/03/2015 11:01
    הגב לתגובה זו
    השמאל הגיע למסקנה שאין לו אמת אז הוא משתמש במצגי שווא והכל הולך, אם כל כך רע איך המסעדות מלאות? אם כל כך רע איך כל שנה עולה מספר הטסים לחו"ל? אם כל כך רע איך סטנדרט הבניה עולה כל הזמן? אם כל כל כך רע איך זוג צעיר מרשה לעצמו לרכוש דירה ב-2 מליון ש"ח ולשלם כל חודש סכומי עתק כדמי ניהול? אם כל כך רע איך התלג לנפש כבר מעל 40,000 ש"ח לשנה (יותר מאיטליה, ספרד ועוד...)? אם כל כך רע איך כמות המכוניות החדשות הנמצאות על הכביש גדלה משמעותית מעבר לגידול באוכלוסיה? אם כל כך רע למה לא מדברים על זה שמערכת הבריאות התחילה לקרוס מאז שהרופאים התחילו "לשתות" את רוב התקציב מאז השביתה האחרונה וברוב חוצפתם הם במקביל התפתחה פרקטיקה פרטית חזירית וחסרת מעצורים?
  • דמגוגיה זולה (ל"ת)
    נאראנחה 02/03/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.