photos

אביה ספיבק: " יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו"

מחאת האוהלים קמה לתחיה ברוטשילד והפרופ' מאונ' בן-גוריון אומר כי אפשר לטפל במקביל לאיראן גם בכלכלה
אבי שאולי | (2)

שלוש שנים וחצי מאז המחאה החברתית שפרצה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, חזרו אמש פעילים חברתיים לשטח הקימו אוהלים ונשאו שלטים. פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר הבוקר ל-Bizportal כי הוא מעריך שהבחירות הקרובות יהיו על נושאים כלכלים-חברתיים, זאת כיוון שכמעט ודבר לא תוקן מאז המחאה החברתיה הקודמת.

"כמות האנשים במחאה החברתית בשנת 2011 הייתה יותר משלושת רבעי מהציבור שתמך במחאה. היה אמור להיות לכך תרגום פוליטי בבחירות, אך קרה מעט מאוד. המחאה התחילה בגלל הדיור והתפשטה לנושאים אחרים עם רשימה של דרישות מהמהמשלה לעשות דברים".

יצא מזה משהו? "הממשלה הקימה שתי ועדות לבריאות ולעוני ולא יצא מזה כלום - יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו. האי שוויון לא קטן ומצבם של עובדי כוח אדם כמעט ולא השתנה. יש משהו מוזר במערכת הפוליטית שלא מקשיבה לרחשי הציבור ועושה כל מיני מניפולציות כדי לשטטש את המציאות".

האופוזיציה טוענת שראש הממשלה מסיט את הדיון מנושאים כלכליים-חברתיים לאיראן - מה דעתך על כך? "איראן זאת בעיה, אך אפשר לטפל בעוד דברים במקביל. ישראל תמיד הייתה תחת איום חיצוני כזה או אחר, אבל דאגו לציבור, לא מדינה למופת, אבל לא עם כאלה פערים וכאלה מחירי דיור. אסור לת לבעיות החיצוניות להשתלט על הכל. בסופו של דבר - ברור שהפתרון היסודי לבעיות הכלכליות זה לעשות שלום תחת האילוצים הקיימים וזה יזניק את הכלכלה באופן פנטסטי".

מה צריך לקרות כדי שהבחירות יהיו על הנושאים הכלכלים-חברתיים? "הבחירות הם במידה רבה על נושאים כלכלים-חברתיים והם המשך של המחאה החברתית כי לא תיקנו דבר מאז".

פרופ' אביה ספיבק (68)  הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה. עם פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011 עמד פרופ' אביה ספיבק ביחד עם פרופ' יוסי יונה בראש צוות חלופי לוועדת טרכטנברג הממשלתית. המסקנות גובשו בספר "אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת".

מאות עובדים ותושבים מהנגב ומרחבי הארץ הצטרפו למפגינים בשדרות רוטשילד בתל -אביב. המפגינים מוחים על מצב התעסוקה בדרום וגל הפיטורים במפעלי חברת כימיקלים לישראל. בין המפגינים: עובדי מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום, ועדי עובדים במרחב תל אביב והסביבה, וכן אנשי תנועת דרור ישראל. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכאל 02/03/2015 11:01
    הגב לתגובה זו
    השמאל הגיע למסקנה שאין לו אמת אז הוא משתמש במצגי שווא והכל הולך, אם כל כך רע איך המסעדות מלאות? אם כל כך רע איך כל שנה עולה מספר הטסים לחו"ל? אם כל כך רע איך סטנדרט הבניה עולה כל הזמן? אם כל כל כך רע איך זוג צעיר מרשה לעצמו לרכוש דירה ב-2 מליון ש"ח ולשלם כל חודש סכומי עתק כדמי ניהול? אם כל כך רע איך התלג לנפש כבר מעל 40,000 ש"ח לשנה (יותר מאיטליה, ספרד ועוד...)? אם כל כך רע איך כמות המכוניות החדשות הנמצאות על הכביש גדלה משמעותית מעבר לגידול באוכלוסיה? אם כל כך רע למה לא מדברים על זה שמערכת הבריאות התחילה לקרוס מאז שהרופאים התחילו "לשתות" את רוב התקציב מאז השביתה האחרונה וברוב חוצפתם הם במקביל התפתחה פרקטיקה פרטית חזירית וחסרת מעצורים?
  • דמגוגיה זולה (ל"ת)
    נאראנחה 02/03/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.