photos

אביה ספיבק: " יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו"

מחאת האוהלים קמה לתחיה ברוטשילד והפרופ' מאונ' בן-גוריון אומר כי אפשר לטפל במקביל לאיראן גם בכלכלה
אבי שאולי | (2)

שלוש שנים וחצי מאז המחאה החברתית שפרצה בשדרות רוטשילד בתל-אביב, חזרו אמש פעילים חברתיים לשטח הקימו אוהלים ונשאו שלטים. פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אומר הבוקר ל-Bizportal כי הוא מעריך שהבחירות הקרובות יהיו על נושאים כלכלים-חברתיים, זאת כיוון שכמעט ודבר לא תוקן מאז המחאה החברתיה הקודמת.

"כמות האנשים במחאה החברתית בשנת 2011 הייתה יותר משלושת רבעי מהציבור שתמך במחאה. היה אמור להיות לכך תרגום פוליטי בבחירות, אך קרה מעט מאוד. המחאה התחילה בגלל הדיור והתפשטה לנושאים אחרים עם רשימה של דרישות מהמהמשלה לעשות דברים".

יצא מזה משהו? "הממשלה הקימה שתי ועדות לבריאות ולעוני ולא יצא מזה כלום - יש ממשלה שלא מתפקדת עם תקציב שכל הזמן מקצצים ממנו. האי שוויון לא קטן ומצבם של עובדי כוח אדם כמעט ולא השתנה. יש משהו מוזר במערכת הפוליטית שלא מקשיבה לרחשי הציבור ועושה כל מיני מניפולציות כדי לשטטש את המציאות".

האופוזיציה טוענת שראש הממשלה מסיט את הדיון מנושאים כלכליים-חברתיים לאיראן - מה דעתך על כך? "איראן זאת בעיה, אך אפשר לטפל בעוד דברים במקביל. ישראל תמיד הייתה תחת איום חיצוני כזה או אחר, אבל דאגו לציבור, לא מדינה למופת, אבל לא עם כאלה פערים וכאלה מחירי דיור. אסור לת לבעיות החיצוניות להשתלט על הכל. בסופו של דבר - ברור שהפתרון היסודי לבעיות הכלכליות זה לעשות שלום תחת האילוצים הקיימים וזה יזניק את הכלכלה באופן פנטסטי".

מה צריך לקרות כדי שהבחירות יהיו על הנושאים הכלכלים-חברתיים? "הבחירות הם במידה רבה על נושאים כלכלים-חברתיים והם המשך של המחאה החברתית כי לא תיקנו דבר מאז".

פרופ' אביה ספיבק (68)  הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, לשעבר ראש המחלקה לכלכלה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה. עם פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011 עמד פרופ' אביה ספיבק ביחד עם פרופ' יוסי יונה בראש צוות חלופי לוועדת טרכטנברג הממשלתית. המסקנות גובשו בספר "אפשר גם אחרת - מתווה לכינונה של חברה מתוקנת".

מאות עובדים ותושבים מהנגב ומרחבי הארץ הצטרפו למפגינים בשדרות רוטשילד בתל -אביב. המפגינים מוחים על מצב התעסוקה בדרום וגל הפיטורים במפעלי חברת כימיקלים לישראל. בין המפגינים: עובדי מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום, ועדי עובדים במרחב תל אביב והסביבה, וכן אנשי תנועת דרור ישראל. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיכאל 02/03/2015 11:01
    הגב לתגובה זו
    השמאל הגיע למסקנה שאין לו אמת אז הוא משתמש במצגי שווא והכל הולך, אם כל כך רע איך המסעדות מלאות? אם כל כך רע איך כל שנה עולה מספר הטסים לחו"ל? אם כל כך רע איך סטנדרט הבניה עולה כל הזמן? אם כל כל כך רע איך זוג צעיר מרשה לעצמו לרכוש דירה ב-2 מליון ש"ח ולשלם כל חודש סכומי עתק כדמי ניהול? אם כל כך רע איך התלג לנפש כבר מעל 40,000 ש"ח לשנה (יותר מאיטליה, ספרד ועוד...)? אם כל כך רע איך כמות המכוניות החדשות הנמצאות על הכביש גדלה משמעותית מעבר לגידול באוכלוסיה? אם כל כך רע למה לא מדברים על זה שמערכת הבריאות התחילה לקרוס מאז שהרופאים התחילו "לשתות" את רוב התקציב מאז השביתה האחרונה וברוב חוצפתם הם במקביל התפתחה פרקטיקה פרטית חזירית וחסרת מעצורים?
  • דמגוגיה זולה (ל"ת)
    נאראנחה 02/03/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".


שאלות ותשובות על רפאל

מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?

רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.

כמה עובדים מועסקים ברפאל?