חלוקת עיזבון בין יורשים של חבר קיבוץ - החלטת מיסוי בהסכם
החלטת מיסוי: 4983/15 תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין
החלטת מיסוי: 4983/15
תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין
הנושא: חלוקת עיזבון בין יורשים של חבר קיבוץ - החלטת מיסוי בהסכם
1. העובדות כפי שנמסרו
1.1. ש' היה חבר קיבוץ עובר לפטירתו (להלן: "המנוח").
1.2. המבקשים, א', ב' ו-ג', הינם ילדיו ויורשיו של המנוח בחלקים שווים לפי צו קיום צוואה.
1.3. על נכסי עיזבון המנוח נמנים הנכסים הבאים:
1.3.1. זכויות המנוח בקיבוץ, לרבות הזכות למגורים ובבית המגורים ובכל זכות שתשויך לה (להלן: "הזכויות בקיבוץ")
1.3.2. נכסים נוספים ויתרות כספים בחשבונות בנקים
1.4. הקיבוץ נמצא בעיצומו של הליך הפיכה למושב עובדים, כך שאם יושלם התהליך-זכות החברות בקיבוץ, תניב לחבר זכות לנחלה בסופו של יום.
1.5. על פי תקנון הקיבוץ, ניתן להוריש את הזכויות בקיבוץ ליורש אחד.
1.6. לאור זאת, בכוונת היורשים להגיע להסכמות כדלקמן:
1.6.1. כל זכויות היורשים בעיזבון המנוח, למעט הזכויות בקיבוץ, תחולקנה בין היורשים, בעין, שווה בשווה.
1.6.2. על זכויות היורשים בקיבוץ (ובעתיד בנחלה) תחולנה ההוראות הבאות:
1.6.3. בהתאם לתקנון הקיבוץ ולנהליו וזאת לנוכח דרישות הקיבוץ לרישום הזכויות בקיבוץ על שם אחד היורשים בלבד. לא' זכות בלתי הדירה למשך כל ימי חייו, וככל שיחפוץ בכך, להתגורר בבית מגוריו של המנוח בקיבוץ, ולאיש לא תהא הזכות לדרוש את פינויו מבלי לקבל לכך את הסכמתו מראש ובכתב.
1.6.4. זכותו של אי, כאמור לעיל, בזכויות בקיבוץ הינה זכות אישית בלבד ואינה ניתנת להעברה או למסירה לצד שלישי כלשהו, בכל דרך שהיא, לרבות לא בדרך של השכרה או מתן הרשאה לשימוש.
1.6.5. בכל מקרה של דיספוזיציה בזכויות בקיבוץ מכל סיבה שהיא, לרבות בשל מכירה או הורשה, יהיו זכאים ב' וג' לחלקם (1/3 כל אחד) לפי צוואת המנוח.
1.6.6. להבטחת זכויות ב' ו-גי, יירשם משכון לטובתם על זכויותיו של א' בקיבוץ. בקרות אירוע של מימוש כאמור בס' 6.2.3 לעיל, יהיו רשאים הם לממש את השעבוד בהתאם להוראות ההסכם, ככל שלא ישולם להם חלקם.
1.6.7. במשך כל תקופת מגוריו של א' בבית המגורים שבקיבוץ - ישלם א' לאחיו, היורשים האחרים, תשלום חודשי המהווה 2/3 מדמי שכירות מקובלים בסביבה הקרובה לבית המגורים. הסכום יעודכן עם הזמן בהתאם לדמי שכירות שיהיו מקובלים באזור, ובהעדר הסכמה- ישוערך הסכום בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה. לא' הזכות לדחות את מועד פירעונו של תשלום זה לאחיו עד מועד מכירת הזכויות בקיבוץ או הורשתן.
1.6.8. זכויות הקיימות במועד החתימה, או שתהיינה בעתיד, הנובעות מהחברות באגודה, כגון זכויות לקבל מגרש בהרחבה או זכות לקבלת כספים כתוצאה ממימוש קרקע חקלאית או זכויות הנובעות מהקרקע או מפדיון הזכויות השייכות לאגודה או מיוחסות לזכויות בקיבוץ, תהיינה שייכות לכל אחד מהיורשים בחלקים שווים.
1.6.9. במקרה של העברת הזכויות בקיבוץ ע"י יורש א', לרבות בדרך של מכירה ו/או הורשה, יהיו זכאים ב' ו-ג' (כ"א מהם) ל-1/3 משווי הזכויות בקיבוץ.
2. הבקשה
2.1 חלוקת נכסי העיזבון בהתאם להסכם החלוקה בין היורשים תהייה פטורה ממס שבח ומס רכישה.
2.2 בהעברת הזכויות בקיבוץ ע"י היורשים ב' ו-ג' לידי א' יראו כיצירת נאמנות שבה ב' ו-ג' הם גם הנהנים. א' מחזיק את הזכויות בקיבוץ: 2/3 עבור אחיו היורשים בנאמנות ו-1/3 עבור עצמו.
2.3 חלוקת הכספים ממימוש עתידי של הזכות למגורים בקיבוץ, לא תיחשב כעסקה נוספת במקרקעין ביו היורשים.
3. הסדר המס
3.1 הסכם חלוקת העיזבון מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון כמשמעותה בס' 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") המתבצעת בהתאם להוראות הצוואה. חלוקה זו לא תיחשב כמכירה, ובלבד שלא משולמים בה כספים מחוץ למסת נכסי העיזבון.
3.2 בהתאם למערכת היחסים שבין הקיבוץ לחבריו, לא יכולים יורשי המנוח להיות בעלים במושע או לחלק בעין את הזכויות בקיבוץ (בין בקיבוץ ובין בעתיד בנחלה במושב עובדים). עובדה זו אינה פוגעת בזכותם הכלכלית של יתר היורשים כיורשים בעיזבון אביהם על מכלול זכויותיו בקיבוץ.
3.3 בהתאם להסכם שומרים יתר היורשים על מלוא זכויותיהם הכלכליות והמשפטיות כפי חלקם היחסי בעיזבון כך שמכוח הסכם זה ביניהם, קבלתו לחברות בקיבוץ של א' ורישום הזכויות על שמו בהתאם לתקנון הקיבוץ ולנהליו, ייעשה בנאמנות לטובת אחיו וזאת לגבי 2/3 בזכויות בקיבוץ. כך, ישלם א' ליתר היורשים, שווה בשווה, דמי שכירות כמקובל בסביבה, ובעת מימוש כלכלי של הזכויות בקיבוץ (בית המגורים, נחלה עתידית שתתקבל וכן כל זכויות עתידיות הנובעות מהחברות באגודה, כגון זכויות בהרחבה זכויות מפיצול הנחלה זכויות ממימוש קרקע חקלאית), יהיה זכאי כל אחד מהיורשים לשליש מאותם נכסים/ כספים.
לאור האמור, ההסכם מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון והסכם החלוקה אינו מהווה עסקה במקרקעין, בתנאי שיירשם משכון או הערת אזהרה כמפורט בחלק העובדתי.
3.4 מכירה עתידית של הזכויות בקיבוץ או שינוי כלשהו בזכותו של מי מבין היורשים בזכויות בקיבוץ אשר לא ישקף שליש בנכסים זכויות בקיבוץ, ייחשב כאירוע מס לצורך החוק (ולא כחלוקה ראשונה) וכל אחד מהיורשים, לפי העניין יחשב "כמוכר".
3.5 בהסכמת היורשים ב' ו-ג' לקבלת א' כחבר בקיבוץ וכבעל הזכויות בקיבוץ יראו כיצירת נאמנות לטובתם ביחס ל-2/3 מהזכויות בקיבוץ אותן קיבלו מכוח ירושה. ב' ו-ג' ייחשבו כיוצרי הנאמנות שעל פיה הם הנהנים, כאשר הנאמן, שהוא היורש א', מחזיק ב-2/3 מהזכויות בקיבוץ בנאמנות ו- 1/3 עבור עצמו מכוח הירושה.
3.6 על יצירת הנאמנות כאמור, ידווחו הצדדים למנהל על גבי מש"ח אליו יצורף טופס 7067- הודעה על נאמנות.
3.7 יצירת הנאמנות תהא פטורה ממס שבח וממס רכישה.
3.8 במכירה עתידית של הזכויות בקיבוץ לצד ג' יראו בכל היורשים כמוכרים.
3.9 במסגרת החלטת המיסוי נקבעו תנאים ומגבלות נוספים.
חוזר רשות המסים בישראל מיום 17.2.2015.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
