חלוקת עיזבון בין יורשים של חבר קיבוץ - החלטת מיסוי בהסכם
החלטת מיסוי: 4983/15 תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין
החלטת מיסוי: 4983/15 תחום החלטת המיסוי: מיסוי מקרקעין הנושא: חלוקת עיזבון בין יורשים של חבר קיבוץ - החלטת מיסוי בהסכם 1. העובדות כפי שנמסרו 1.1. ש' היה חבר קיבוץ עובר לפטירתו (להלן: "המנוח"). 1.2. המבקשים, א', ב' ו-ג', הינם ילדיו ויורשיו של המנוח בחלקים שווים לפי צו קיום צוואה. 1.3. על נכסי עיזבון המנוח נמנים הנכסים הבאים: 1.3.1. זכויות המנוח בקיבוץ, לרבות הזכות למגורים ובבית המגורים ובכל זכות שתשויך לה (להלן: "הזכויות בקיבוץ") 1.3.2. נכסים נוספים ויתרות כספים בחשבונות בנקים 1.4. הקיבוץ נמצא בעיצומו של הליך הפיכה למושב עובדים, כך שאם יושלם התהליך-זכות החברות בקיבוץ, תניב לחבר זכות לנחלה בסופו של יום. 1.5. על פי תקנון הקיבוץ, ניתן להוריש את הזכויות בקיבוץ ליורש אחד. 1.6. לאור זאת, בכוונת היורשים להגיע להסכמות כדלקמן: 1.6.1. כל זכויות היורשים בעיזבון המנוח, למעט הזכויות בקיבוץ, תחולקנה בין היורשים, בעין, שווה בשווה. 1.6.2. על זכויות היורשים בקיבוץ (ובעתיד בנחלה) תחולנה ההוראות הבאות: 1.6.3. בהתאם לתקנון הקיבוץ ולנהליו וזאת לנוכח דרישות הקיבוץ לרישום הזכויות בקיבוץ על שם אחד היורשים בלבד. לא' זכות בלתי הדירה למשך כל ימי חייו, וככל שיחפוץ בכך, להתגורר בבית מגוריו של המנוח בקיבוץ, ולאיש לא תהא הזכות לדרוש את פינויו מבלי לקבל לכך את הסכמתו מראש ובכתב. 1.6.4. זכותו של אי, כאמור לעיל, בזכויות בקיבוץ הינה זכות אישית בלבד ואינה ניתנת להעברה או למסירה לצד שלישי כלשהו, בכל דרך שהיא, לרבות לא בדרך של השכרה או מתן הרשאה לשימוש. 1.6.5. בכל מקרה של דיספוזיציה בזכויות בקיבוץ מכל סיבה שהיא, לרבות בשל מכירה או הורשה, יהיו זכאים ב' וג' לחלקם (1/3 כל אחד) לפי צוואת המנוח. 1.6.6. להבטחת זכויות ב' ו-גי, יירשם משכון לטובתם על זכויותיו של א' בקיבוץ. בקרות אירוע של מימוש כאמור בס' 6.2.3 לעיל, יהיו רשאים הם לממש את השעבוד בהתאם להוראות ההסכם, ככל שלא ישולם להם חלקם. 1.6.7. במשך כל תקופת מגוריו של א' בבית המגורים שבקיבוץ - ישלם א' לאחיו, היורשים האחרים, תשלום חודשי המהווה 2/3 מדמי שכירות מקובלים בסביבה הקרובה לבית המגורים. הסכום יעודכן עם הזמן בהתאם לדמי שכירות שיהיו מקובלים באזור, ובהעדר הסכמה- ישוערך הסכום בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה. לא' הזכות לדחות את מועד פירעונו של תשלום זה לאחיו עד מועד מכירת הזכויות בקיבוץ או הורשתן. 1.6.8. זכויות הקיימות במועד החתימה, או שתהיינה בעתיד, הנובעות מהחברות באגודה, כגון זכויות לקבל מגרש בהרחבה או זכות לקבלת כספים כתוצאה ממימוש קרקע חקלאית או זכויות הנובעות מהקרקע או מפדיון הזכויות השייכות לאגודה או מיוחסות לזכויות בקיבוץ, תהיינה שייכות לכל אחד מהיורשים בחלקים שווים. 1.6.9. במקרה של העברת הזכויות בקיבוץ ע"י יורש א', לרבות בדרך של מכירה ו/או הורשה, יהיו זכאים ב' ו-ג' (כ"א מהם) ל-1/3 משווי הזכויות בקיבוץ. 2. הבקשה 2.1 חלוקת נכסי העיזבון בהתאם להסכם החלוקה בין היורשים תהייה פטורה ממס שבח ומס רכישה. 2.2 בהעברת הזכויות בקיבוץ ע"י היורשים ב' ו-ג' לידי א' יראו כיצירת נאמנות שבה ב' ו-ג' הם גם הנהנים. א' מחזיק את הזכויות בקיבוץ: 2/3 עבור אחיו היורשים בנאמנות ו-1/3 עבור עצמו. 2.3 חלוקת הכספים ממימוש עתידי של הזכות למגורים בקיבוץ, לא תיחשב כעסקה נוספת במקרקעין ביו היורשים. 3. הסדר המס 3.1 הסכם חלוקת העיזבון מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון כמשמעותה בס' 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") המתבצעת בהתאם להוראות הצוואה. חלוקה זו לא תיחשב כמכירה, ובלבד שלא משולמים בה כספים מחוץ למסת נכסי העיזבון. 3.2 בהתאם למערכת היחסים שבין הקיבוץ לחבריו, לא יכולים יורשי המנוח להיות בעלים במושע או לחלק בעין את הזכויות בקיבוץ (בין בקיבוץ ובין בעתיד בנחלה במושב עובדים). עובדה זו אינה פוגעת בזכותם הכלכלית של יתר היורשים כיורשים בעיזבון אביהם על מכלול זכויותיו בקיבוץ. 3.3 בהתאם להסכם שומרים יתר היורשים על מלוא זכויותיהם הכלכליות והמשפטיות כפי חלקם היחסי בעיזבון כך שמכוח הסכם זה ביניהם, קבלתו לחברות בקיבוץ של א' ורישום הזכויות על שמו בהתאם לתקנון הקיבוץ ולנהליו, ייעשה בנאמנות לטובת אחיו וזאת לגבי 2/3 בזכויות בקיבוץ. כך, ישלם א' ליתר היורשים, שווה בשווה, דמי שכירות כמקובל בסביבה, ובעת מימוש כלכלי של הזכויות בקיבוץ (בית המגורים, נחלה עתידית שתתקבל וכן כל זכויות עתידיות הנובעות מהחברות באגודה, כגון זכויות בהרחבה זכויות מפיצול הנחלה זכויות ממימוש קרקע חקלאית), יהיה זכאי כל אחד מהיורשים לשליש מאותם נכסים/ כספים. לאור האמור, ההסכם מהווה חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון והסכם החלוקה אינו מהווה עסקה במקרקעין, בתנאי שיירשם משכון או הערת אזהרה כמפורט בחלק העובדתי. 3.4 מכירה עתידית של הזכויות בקיבוץ או שינוי כלשהו בזכותו של מי מבין היורשים בזכויות בקיבוץ אשר לא ישקף שליש בנכסים זכויות בקיבוץ, ייחשב כאירוע מס לצורך החוק (ולא כחלוקה ראשונה) וכל אחד מהיורשים, לפי העניין יחשב "כמוכר". 3.5 בהסכמת היורשים ב' ו-ג' לקבלת א' כחבר בקיבוץ וכבעל הזכויות בקיבוץ יראו כיצירת נאמנות לטובתם ביחס ל-2/3 מהזכויות בקיבוץ אותן קיבלו מכוח ירושה. ב' ו-ג' ייחשבו כיוצרי הנאמנות שעל פיה הם הנהנים, כאשר הנאמן, שהוא היורש א', מחזיק ב-2/3 מהזכויות בקיבוץ בנאמנות ו- 1/3 עבור עצמו מכוח הירושה. 3.6 על יצירת הנאמנות כאמור, ידווחו הצדדים למנהל על גבי מש"ח אליו יצורף טופס 7067- הודעה על נאמנות. 3.7 יצירת הנאמנות תהא פטורה ממס שבח וממס רכישה. 3.8 במכירה עתידית של הזכויות בקיבוץ לצד ג' יראו בכל היורשים כמוכרים. 3.9 במסגרת החלטת המיסוי נקבעו תנאים ומגבלות נוספים. חוזר רשות המסים בישראל מיום 17.2.2015.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
