קביעת תושבות רטרואקטיבית לבעלי אשרה מסוג א/2 ו-א/4
ביום 21.9.2014 פרסם המל"ל חוזר ביטוח/1421 בעניין תחולת קביעת מועד תושבותם של נושאי אשרות א/2 ו-א/4 הנלווים אליהם, ככל שחלפו 183 יום לשהייתם בישראל. החוזר אינו כולל מחזיקי אשרות א' מסוגים אחרים.
בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") אין הגדרה ל"תושב ישראל", ולכן המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") מתבסס על מבחנים שקבע בית הדין הארצי לעבודה לבחינת מרכז חיים, כגון מקום המגורים הקבוע, הכוונה להיות תושב, מקום מגורי האישה והילדים ועוד.
בשנת 2003 תוקן החוק ונקבע כי לא יראו כתושבי ישראל שוהים שלא כדין או שוהים כדין באשרות מסוגים שונים (שאינם אזרחי ישראל כמובן). מכאן ובאופן משלים משתמע כי אלו הם בעלי האשרות שכן עשויים להיחשב תושבי ישראל לעניין החוק (תנאי הכרחי שאינו תנאי מספיק): אשרת שהייה חוקית בישראל מסוג האשרות א/1, א/2, א/5 או א/4 שנלווה ל-א/2. כולם מותנים בשהות של 183 ימים רצופים או שאינם רצופים בארץ, בתקופה של 12 חודשים מיום קבלת האשרה כמוגדר בחוק, ובתנאי שהאדם הוכיח שמרכז חייו בישראל.
אשרה מסוג א/2 היא אשרה הניתנת לסטודנטים זרים שהתקבלו ללימודים במוסד מוכר בישראל. אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד בישראל, אלא במקרים מיוחדים.
לנלווים לסטודנטים אלה ניתנת אשרת א/4.
החל משינוי החוק, מי שנמצא בארץ באחת מאשרות ב' למיניהן (כגון תייר) אינו יכול להיחשב תושב ישראל, אלא אם נקבעה תושבותו בתקופה שקדמה למועד התיקון.
ביום 21.9.2014 פרסם המל"ל חוזר ביטוח/1421 בעניין תחולת קביעת מועד תושבותם של נושאי אשרות א/2 ו-א/4 הנלווים אליהם, ככל שחלפו 183 יום לשהייתם בישראל. החוזר אינו כולל מחזיקי אשרות א' מסוגים אחרים.
החוזר מציין כי יש מקרים שמחזיקי אשרות א/2 ו-א/4 (נלווה ל-א/2) פונים למל"ל לבקש הכרה כתושבי ישראל בחלוף זמן ניכר מעבר לשהות 183 יום הנדרשת.
המל"ל מייחס חשיבות רבה להצהרת המבוטח ולמועד פנייתו להכרה במעמדו כאמור.
אי לכך נקבע בחוזר כי מי שמחזיק אשרה כזו שפנה למל"ל באיחור (שלא בתכוף לסיום 183 ימי הישיבה בארץ) ומצהיר כי הוא תושב ישראל, תאושר תושבותו כאמור אך לא יותר מ-12 חודשים שקדמו ליום הבקשה.
קביעת מחזיק אשרה כאמור כתושב ישראל רטרואקטיבית (שנה במקרה של סטודנטים והנלווים אליהם, או ללא מגבלת תקופה לגבי השאר כאמור), תבוא לידי ביטוי בהשתת חיוב דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מאותו המועד.
בשולי הדברים נחזור ונדגיש כי מעסיקים אשר מעסיקים עובדים מחזיקי אשרות א' למיניהם והמשלמים בגינם דמי ביטוח כתושבי חוץ, ראוי שיבחנו מדי פעם אפשרות סיווגם של עובדים אלה כתושבי ישראל: מחד גיסא לעניין החלת חיובי דמי ביטוח גבוהים יותר (כאשר שינוי סיווג זה עלול להתבצע גם ביוזמת המל"ל ולאו דווקא בפעולה רצונית של העובד), ומאידך גיסא זכאותו של העובד לגמלאות שונות כתושב ישראל לכל דבר.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.