מיסוי חברה משפחתית ברמת הנישום המייצג לאחר תיקון 197 לפקודה - רק לפי חלקו היחסי ברווחים

עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי ועו"ד סיון נוה

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות. אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.

השאלה:

--------------

בנובמבר 2012 ביקשה חברה שעוסקת בהשכרת נכסים להיחשב חברה משפחתית לעניין שנת 2013, ובקשתה אושרה. בעלי השליטה בחברה הם בעל ואישה, אשר כל אחד מהם מחזיק ב-50% ממניות החברה. הנישום המייצג הוא האישה, נכה הפטורה ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. האם בדוח האישי שלהם (בן הזוג הרשום הוא הבעל) אפשר לדווח על כל הכנסות החברה המשפחתית אצל האישה, או שניתן לדווח בגינה רק על 50% מההכנסה?

תשובה:

------------

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר נכנס לתוקפו ביום 1 באוגוסט 2013 (להלן: "יום התחילה"), ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות.

אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.

כלומר, אם קודם לתיקון 197 לפקודה היו הכנסותיה של חברה משפחתית כאמור פטורות מכוח סעיף 9(5) לפקודה (ע"א 896/90), אזי במסגרת התיקון נקבע כי הטבת המס תינתן רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה, ובלשון סעיף 64א(א)(8) לפקודה: "זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים 9(5), 14(א) או (ג) או 97(ב), או להקלות ממס או לפטורים הניתנים לפי פקודה זו לתושב חוץ בשל היותו תושב חוץ, יינתנו ההטבות רק לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה".

כלומר לאחר תיקון 197 תמוסה החברה על הכנסותיה ברמה של הנישום המייצג רק לפי חלקו היחסי ברווחי החברה.

היות שהחברה במקרה דנן סווגה כחברה משפחתית לפני יום התחילה, הרי תחולת התיקון חלה מיום התחילה, ולפיכך בדוחות המס של החברה יש להפריד בין הכנסתה החייבת של החברה לפני 1.8.2013 לבין הכנסתה החייבת שלאחר 1.8.2013.

הכנסה חייבת שנוצרה בחברה לפני 1.8.2013 זכאית לפטור כפי שהיה לפני התיקון ולכן ניתן לייחסה במלואה לאישה.

הכנסה חייבת שנוצרה לאחר 1.8.2013 - רק חלקה היחסי של האישה זכאי לפטור, ולכן יש לפצלה חצי בחצי בין האישה לבן בן הזוג.

עמדה דומה מוצגת בסעיף 3.5.5 לחוזר מס הכנסה 1/2014, שפורסם לאחרונה בעניין התיקון.

שאלה נפרדת היא כיצד לחלק את הכנסות החברה בין התקופות. אנו סבורים כי ככל שניתן לייחס את ההכנסות לתקופה שקודמת ליום התחילה, כך ניתן יהיה לטעון כי הכנסות אלו פטורות ממס לפי משטר המס שחל לפני התיקון כמבואר לעיל.

המשיבים - ממשרד עמפלי עריכת דין (מסים)

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.