מיסוי חברה משפחתית ברמת הנישום המייצג לאחר תיקון 197 לפקודה - רק לפי חלקו היחסי ברווחים
תיקון 197 לפקודת מס הכנסה ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות. אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.
השאלה:
--------------
בנובמבר 2012 ביקשה חברה שעוסקת בהשכרת נכסים להיחשב חברה משפחתית לעניין שנת 2013, ובקשתה אושרה. בעלי השליטה בחברה הם בעל ואישה, אשר כל אחד מהם מחזיק ב-50% ממניות החברה. הנישום המייצג הוא האישה, נכה הפטורה ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. האם בדוח האישי שלהם (בן הזוג הרשום הוא הבעל) אפשר לדווח על כל הכנסות החברה המשפחתית אצל האישה, או שניתן לדווח בגינה רק על 50% מההכנסה?
תשובה:
------------
תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר נכנס לתוקפו ביום 1 באוגוסט 2013 (להלן: "יום התחילה"), ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות.
אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.
כלומר, אם קודם לתיקון 197 לפקודה היו הכנסותיה של חברה משפחתית כאמור פטורות מכוח סעיף 9(5) לפקודה (ע"א 896/90), אזי במסגרת התיקון נקבע כי הטבת המס תינתן רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה, ובלשון סעיף 64א(א)(8) לפקודה: "זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים 9(5), 14(א) או (ג) או 97(ב), או להקלות ממס או לפטורים הניתנים לפי פקודה זו לתושב חוץ בשל היותו תושב חוץ, יינתנו ההטבות רק לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה".
כלומר לאחר תיקון 197 תמוסה החברה על הכנסותיה ברמה של הנישום המייצג רק לפי חלקו היחסי ברווחי החברה.
היות שהחברה במקרה דנן סווגה כחברה משפחתית לפני יום התחילה, הרי תחולת התיקון חלה מיום התחילה, ולפיכך בדוחות המס של החברה יש להפריד בין הכנסתה החייבת של החברה לפני 1.8.2013 לבין הכנסתה החייבת שלאחר 1.8.2013.
הכנסה חייבת שנוצרה בחברה לפני 1.8.2013 זכאית לפטור כפי שהיה לפני התיקון ולכן ניתן לייחסה במלואה לאישה.
הכנסה חייבת שנוצרה לאחר 1.8.2013 - רק חלקה היחסי של האישה זכאי לפטור, ולכן יש לפצלה חצי בחצי בין האישה לבן בן הזוג.
עמדה דומה מוצגת בסעיף 3.5.5 לחוזר מס הכנסה 1/2014, שפורסם לאחרונה בעניין התיקון.
שאלה נפרדת היא כיצד לחלק את הכנסות החברה בין התקופות. אנו סבורים כי ככל שניתן לייחס את ההכנסות לתקופה שקודמת ליום התחילה, כך ניתן יהיה לטעון כי הכנסות אלו פטורות ממס לפי משטר המס שחל לפני התיקון כמבואר לעיל.
המשיבים - ממשרד עמפלי עריכת דין (מסים)
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
