מיסוי חברה משפחתית ברמת הנישום המייצג לאחר תיקון 197 לפקודה - רק לפי חלקו היחסי ברווחים

עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי ועו"ד סיון נוה

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות. אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.

השאלה:

--------------

בנובמבר 2012 ביקשה חברה שעוסקת בהשכרת נכסים להיחשב חברה משפחתית לעניין שנת 2013, ובקשתה אושרה. בעלי השליטה בחברה הם בעל ואישה, אשר כל אחד מהם מחזיק ב-50% ממניות החברה. הנישום המייצג הוא האישה, נכה הפטורה ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. האם בדוח האישי שלהם (בן הזוג הרשום הוא הבעל) אפשר לדווח על כל הכנסות החברה המשפחתית אצל האישה, או שניתן לדווח בגינה רק על 50% מההכנסה?

תשובה:

------------

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר נכנס לתוקפו ביום 1 באוגוסט 2013 (להלן: "יום התחילה"), ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות.

אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.

כלומר, אם קודם לתיקון 197 לפקודה היו הכנסותיה של חברה משפחתית כאמור פטורות מכוח סעיף 9(5) לפקודה (ע"א 896/90), אזי במסגרת התיקון נקבע כי הטבת המס תינתן רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה, ובלשון סעיף 64א(א)(8) לפקודה: "זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים 9(5), 14(א) או (ג) או 97(ב), או להקלות ממס או לפטורים הניתנים לפי פקודה זו לתושב חוץ בשל היותו תושב חוץ, יינתנו ההטבות רק לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה".

כלומר לאחר תיקון 197 תמוסה החברה על הכנסותיה ברמה של הנישום המייצג רק לפי חלקו היחסי ברווחי החברה.

היות שהחברה במקרה דנן סווגה כחברה משפחתית לפני יום התחילה, הרי תחולת התיקון חלה מיום התחילה, ולפיכך בדוחות המס של החברה יש להפריד בין הכנסתה החייבת של החברה לפני 1.8.2013 לבין הכנסתה החייבת שלאחר 1.8.2013.

הכנסה חייבת שנוצרה בחברה לפני 1.8.2013 זכאית לפטור כפי שהיה לפני התיקון ולכן ניתן לייחסה במלואה לאישה.

הכנסה חייבת שנוצרה לאחר 1.8.2013 - רק חלקה היחסי של האישה זכאי לפטור, ולכן יש לפצלה חצי בחצי בין האישה לבן בן הזוג.

עמדה דומה מוצגת בסעיף 3.5.5 לחוזר מס הכנסה 1/2014, שפורסם לאחרונה בעניין התיקון.

שאלה נפרדת היא כיצד לחלק את הכנסות החברה בין התקופות. אנו סבורים כי ככל שניתן לייחס את ההכנסות לתקופה שקודמת ליום התחילה, כך ניתן יהיה לטעון כי הכנסות אלו פטורות ממס לפי משטר המס שחל לפני התיקון כמבואר לעיל.

המשיבים - ממשרד עמפלי עריכת דין (מסים)

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.19%   , שברון ורציו רציו יהש 3.54%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.