מיסוי חברה משפחתית ברמת הנישום המייצג לאחר תיקון 197 לפקודה - רק לפי חלקו היחסי ברווחים

עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי ועו"ד סיון נוה

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות. אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.

השאלה:

--------------

בנובמבר 2012 ביקשה חברה שעוסקת בהשכרת נכסים להיחשב חברה משפחתית לעניין שנת 2013, ובקשתה אושרה. בעלי השליטה בחברה הם בעל ואישה, אשר כל אחד מהם מחזיק ב-50% ממניות החברה. הנישום המייצג הוא האישה, נכה הפטורה ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. האם בדוח האישי שלהם (בן הזוג הרשום הוא הבעל) אפשר לדווח על כל הכנסות החברה המשפחתית אצל האישה, או שניתן לדווח בגינה רק על 50% מההכנסה?

תשובה:

------------

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר נכנס לתוקפו ביום 1 באוגוסט 2013 (להלן: "יום התחילה"), ערך מספר שינויים משמעותיים בנוגע למשטר המס החל על חברות משפחתיות.

אחד מאותם שינויים משפיע ישירות על חבות המס שתחול בחברה משפחתית, אשר הנישום המייצג שלה אמנם זכאי להטבת המס המעוגנת בסעיף 9(5) לפקודה בשל נכותו, אך בחברה בעלי מניות נוספים אשר אינם זכאים להטבה כאמור.

כלומר, אם קודם לתיקון 197 לפקודה היו הכנסותיה של חברה משפחתית כאמור פטורות מכוח סעיף 9(5) לפקודה (ע"א 896/90), אזי במסגרת התיקון נקבע כי הטבת המס תינתן רק לפי חלקו היחסי של הנישום המייצג ברווחי החברה, ובלשון סעיף 64א(א)(8) לפקודה: "זכאי הנישום להטבות לפי הוראות סעיפים 9(5), 14(א) או (ג) או 97(ב), או להקלות ממס או לפטורים הניתנים לפי פקודה זו לתושב חוץ בשל היותו תושב חוץ, יינתנו ההטבות רק לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה".

כלומר לאחר תיקון 197 תמוסה החברה על הכנסותיה ברמה של הנישום המייצג רק לפי חלקו היחסי ברווחי החברה.

היות שהחברה במקרה דנן סווגה כחברה משפחתית לפני יום התחילה, הרי תחולת התיקון חלה מיום התחילה, ולפיכך בדוחות המס של החברה יש להפריד בין הכנסתה החייבת של החברה לפני 1.8.2013 לבין הכנסתה החייבת שלאחר 1.8.2013.

הכנסה חייבת שנוצרה בחברה לפני 1.8.2013 זכאית לפטור כפי שהיה לפני התיקון ולכן ניתן לייחסה במלואה לאישה.

הכנסה חייבת שנוצרה לאחר 1.8.2013 - רק חלקה היחסי של האישה זכאי לפטור, ולכן יש לפצלה חצי בחצי בין האישה לבן בן הזוג.

עמדה דומה מוצגת בסעיף 3.5.5 לחוזר מס הכנסה 1/2014, שפורסם לאחרונה בעניין התיקון.

שאלה נפרדת היא כיצד לחלק את הכנסות החברה בין התקופות. אנו סבורים כי ככל שניתן לייחס את ההכנסות לתקופה שקודמת ליום התחילה, כך ניתן יהיה לטעון כי הכנסות אלו פטורות ממס לפי משטר המס שחל לפני התיקון כמבואר לעיל.

המשיבים - ממשרד עמפלי עריכת דין (מסים)

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: