הנהלים לפרישת שותף משותפות וסיווג הפיצוי שניתן לשותף הפורש
שני אחים המנהלים עסק משותף החליטו להכניס שותף שלישי לעסק, ורשמו אותו כשותף ברשויות המס כעבור עשרה חודשים הוחלט להוציאו מהשותפות בתמורה לקבלת סכום כסף, השותף הפורש חתם על יציאתו מהשותפות ברשויות המס. האם בכך הסתיים "פרק השותפות"?
שאלה:
------------
שני אחים המנהלים עסק משותף החליטו להכניס שותף שלישי לעסק, ורשמו אותו כשותף ברשויות המס (מע"מ ומס הכנסה). כעבור עשרה חודשים הוחלט להוציאו מהשותפות בתמורה לקבלת סכום כסף, כיוון שלא עמד בתנאים. השותף הפורש חתם על יציאתו מהשותפות ברשויות המס.
השאלות:
1. האם בכך הסתיים "פרק השותפות"?
2. כיצד יסווג התשלום שיקבל השותף הפורש, אם הכספים שקיבל גבוהים מחלקו ברווח (השותפות אינה רשומה ברשם השותפויות)?
תשובה:
------------
סיום פרק השותפות
כאשר מדובר בשותפות שאינה רשומה, אם התבצעו הדיווחים הרלוונטיים לרשויות המס על פרישתו של השותף ויציאתו מתיק איחוד העוסקים, הרי הדבר מסיים את "פרק השותפות" ושני השותפים יכולים להמשיך בפעילותם. כדי לסיים את פרק השותפות בצורה מסודרת, מומלץ להכין מסמך בין השותפים הנותרים לשותף העוזב על הפסקת השותפות ביניהם, לרבות סעיפי היעדר תביעות נוספות מעבר לסכום הפיצוי (וייתכן שגם שיפוי בגין נזקים עתידיים אשר יתגלו, הנוגעים לתקופה שבה היה שותף).
יובהר כי למרות הפרישה מהשותפות, עלול השותף היוצא לשאת באחריות אישית לעבירות מס שנעשו בעת תקופת היותו שותף.
סיווג התשלום בפרישת השותף
התשלום ששילמו השותפים או השותפות לשותף הפורש - יכול להיות מסווג בכמה אופנים (הוני, פירותי, פיצויי פרישה, חלוקת רווחים וכדומה), והדבר מצדיק בחינה מדוקדקת יותר. עם זאת אציין כי ככלל, תסווג רכישת זכות בשותפות כעסקה הונית (ללא קשר לנכסי השותפות עצמה) - על פי פסק הדין ע"א 2026/92 פ"ש פתח תקוה נ'' שדות חברת להובלה (1992) בע"מ.
בעניין זה יובהר כי אף אם ייחשב התשלום כולו לתשלום הוני המשולם לשותף הפורש בגין מכירת זכותו בשותפות, אזי לפי חוזר מ"ה 14/2003 תחושב עלות הזכות בשותפות אצל השותף הפורש בהתאם לרווחי השותפות אשר טרם חולקו לו, כך שהרווח שבגינו הוא יהיה חייב במס יהיה רק הסכום העודף על חלקו ברווחי השותפות שטרם חולקו. בדרך כלל החיסרון בסיווג זה (הוני) הוא בבעיה הנגרמת לשותפים הנותרים דווקא, אשר ספק אם יוכלו לתבוע את התשלום כהוצאה לצורכי מס (להבדיל מסיווגים אפשריים אחרים של התשלום).
רישום ברשם השותפויות
ככלל קיימת חובה לרשום שותפות ברשם השותפויות. עם זאת הקנס על אי רישום כאמור הוא 15 לירות ליום (קנס שלא עודכן), ולכן במקרים רבים שותפויות אינן נרשמות. על פי סעיף 6 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות"), אי רישום השותפות אף אינו פוגע בתוקפה.
יצוין שרישום השותפות יכול ליצור יתרונות בכל הקשור לוודאות כי השותפות היא אישיות משפטית, לצורך הגשת תביעות בשמה (סעיף 66 לפקודת השותפויות).
המשיב - ממשרד שקל ושות'', עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

- 1.שימשון 23/02/2012 11:50הגב לתגובה זושלום ותודה על המאמר המעולה. שאלתי היא לעניין מע" מ. כיצד מדווחת עסקת המכירה למע" מ ? תודה.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
