הוצאת עובדת הרה לחופשה בתשלום סמוך למועד הלידה מהווה הפרה של חוק עבודת נשים

ס"ע 14119-06-09, סנדרה שפיץ נ' קרמיקה סנטר ש.בן יעקב, מיום 19.9.2011. תקציר פסק דין מאת עו"ד עמוס הלפרין
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

---------------

סנדרה שפיץ (להלן: "העובדת") הועסקה בקרמיקה סנטר- ש.בן יעקב בע"מ (להלן: "המעבידה"), בתפקיד מנהלת קשרי לקוחות. כחודשיים לאחר שהודיעה העובדת למעבידה על הריונה החלה המעבידה להעלות בפני העובדת תלונות על תפקודה המקצועי. המעבידה טענה בפני בית הדין, כי העובדת עשתה מהריונה מנוף לבטלה ותפקודה היה לקוי. העובדת טענה, כי התלונות אינן אמת, ונבעו מרצון המעבידה לסיים את העסקתה בשל הריונה. במהלך ההריון חלו שינויים בתנאי עבודת העובדת ובכלל זה, היא חדלה לצאת לשטח ושונה מקום ישיבתה אצל המעבידה.

בהוראת המעבידה, העובדת שהתה בביתה בסוף ההריון מספר שבועות עד הלידה, תוך שהמשיכה לקבל שכר מלא והפרשות סוציאליות. העובדת לא שבה לעבודתה בפועל לאחר חופשת הלידה ושולמו לה פיצויי פיטורים.

טענתה המרכזית של העובדת הנה, כי הופלתה לרעה עקב היותה בהריון, בשל כך שונה תפקידה והיא אולצה לצאת לחופשה כפויה עוד לפני מועד הלידה לאחר שסירבה להצעת המעבידה להתפטר.

פסק הדין

------------

בפסיקה נקבע, כי מטרת סעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק") הנה "להגן על האישה העובדת בתקופת הריונה בכך שבתקופת הריונה היא עשויה להיאלץ להיעדר מעבודתה יותר מהרגיל. כמו כן, יתכן שהמעביד שלה יפיק פחות תועלת מעבודתה והיא תהיה חשופה לפיטורים או להרעת תנאי עבודה בגלל מצבה" (בדב"ע מח/ 3 8, קופל סוכנות לביטוח נגד עדי וייס ארלוביץ).

מכאן, קבע בית הדין, כי אף אילו הוכחו טענות המעבידה, כי העובדת ניצלה את עובדת הריונה, לא ביצעה עבודתה כראוי ותפוקותיה ירדו, עדיין, לאור הוראותיו של חוק עבודת נשים, לא מוסמכת היתה המעבידה לפטרה ללא היתר כמו גם אסור היה לה למנוע מהעובדת אפשרות לעבודה בפועל ולהוציאה לחופשה כפויה במהלך הריונה ללא היתר, אף אם מדובר בחופשה בתשלום. בעשותה כן, הפרה המעבידה את הוראות החוק וסיכלה מטרתו כאמור לעיל.

האם הפרה המעבידה את הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן:"חוק השיוויון")?

הוכח בפני בית הדין, כי המעבידה ביקשה להפסיק העסקתה של העובדת בשל הירידה הנטענת בתפוקתה עקב ההריון. משסירבה העובדת, הוצאה לחופשה בתשלום עד הלידה, שגם לאחריה לא גילתה המעבידה כוונתה להחזיר העובדת לעבודה ולא יצרה עמה קשר עד לפנייתה של העובדת למעבידה. פעולותיה אלה של המעבידה מלמדות, כי פעלה בניגוד לחוק ולחוק השוויון ועל רקע הריונה של העובדת.

נקבע, כי סירובה של העובדת לצאת לשטח עם רכבה לאור הבלאי שנגרם לרכב ואשר אין היא מקבלת עבורו תשלום, בניגוד למוסכם, הוא לגיטימי ואינו מעיד כלל ועיקר על ניצול לרעה של מצב הריונה כפי שניסתה המעבידה לטעון.

מהעדויות והראיות שוכנע בית הדין, כי אכן היתה ירידה בעבודתה של העובדת.

יחד עם זאת, מכאן ועד למסקנה, כי הדבר נעשה בכוונת מכוון לנצל לרעה את ההיריון המרחק רב. לו אכן ביקשה העובדת לנצל את המצב ולא לעבוד, מן הסתם מקבלת הייתה את הצעת המעבידה לשבת בביתה ולהמשיך לקבל שכר. העובדה שסירבה לכך מלמדת על רצונה וכוונתה של העובדת לעבוד ואינה מתיישבת עם טענות המעבידה. לכן נדחתה טענת המעבידה, כי העובדת ניצלה לרעה את עובדת הריונה ובכך הביאה לירידה בהכנסות המעבידה.

מהתנהלותה של המעבידה כפי שהוכחה בפני בית הדין, עלתה המסקנה, כי ההיריון והירידה בתפוקת העובדת בעקבות כך הוו את הסיבה העיקרית לשינוי תנאי העבודה של העובדת והוצאתה לחופשה בניגוד לרצונה. לפיכך נקבע, כי העובדת הופלתה לרעה בתנאי עבודה בשל הריונה בניגוד להוראות חוק השוויון.

לעניין גובה הפיצוי, בית הדין פסק לטובת העובדת פיצוי בסך 35,000 ש"ח זאת תוך שנלקחו בחשבון הן הפרות הוראות החוק על ידי המעבידה כפי שפורטו לעיל והן התנהלות העובדת שכללה מחיקת זיכרונות טלפון, הפרת נהלי עבודה, העברת המסמכים לביתה, כמו גם חוסר רצונה לחזור לעבודה.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.