הודעות של עובדי הרכבת שנגבו במסגרת ועדת בדיקה פנימית נמסרו לידי המשטרה החוקרת למרות הבטחת החיסיון.
בית המשפט העליון בהרכב מורחב של שופטים, מפי דעת הרוב של הנשיאה דורית בייניש, אליה הצטרפו השופטת ע. ארבל, מ. נאור, השופט א. ריבלין ו- א. לוי, כנגד דעתם החולקת של השופט י.דנציגר ו-א. רובינשטיין, קיבל את העתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון. בדיון הנוסף רחב היריעה נהפכה ההלכה ונקבע:
הכלל בהליך פלילי הוא שהכרעה בדבר קבילות ראיה אינה צריכה להיעשות בשלב המקדמי בו מתנהלת החקירה המשטרתית, אלא בתום החקירה, או על-ידי התביעה בשלב בחינת האפשרות בדבר הגשת כתב האישום, או על-ידי בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי העיקרי.
דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בהלכת יששכרוב- שעניינה בשיקולי קבילות הראיות ופסילת ראיות שהושגו שלא כדין תוך פגיעה בהליך ההוגן, מחייבת את בית המשפט הדן בהליך העיקרי, לבחון את מהות הפגמים שנפלו באופן השגת הראיה ולערוך איזון בין הזכות החוקתית להליך הוגן מחד לבין זכויות ואינטרסים ציבוריים מנגד.
מתן האפשרות למשטרה לעיין בחומר ראיות אין המשמעות כי אותו חומר יובא להכרעה בדבר קבילותו בהליך העיקרי או יתקבל בהליך העיקרי. שהרי במסגרת ההחלטה על ההעמדה לדין, ראשית כל על התביעה לבחון את קבילות הראיות שבידה תוך שקילת מידת הפגיעה בזכות להליך הוגן שתיגרם כתוצאה משימוש בראיה מסוימת. לכן ככלל, ובכפוף לחריגים הקבועים בדין ובפסיקה, אין למנוע מראש את בחינת הראיה על-ידי המשטרה בשלב החקירה.
החריג בדבר החיסיון מפני הפללה עצמית שעליו הסתמכו עובדי הרכבת בעת גביית עדותם בפני ועדות חקירה פנימיות של הרכבת, ייתכן ויחסום את התביעה מלהגיש עדויות אלו במשפט הפלילי. ובאם התביעה תבקש להגישם, יוכרעו הטענות, לרבות טענת החיסיון, על-ידי בית המשפט הדן בהליך העיקרי. ובכל מקרה אין להכריע בטענות אלה בהליך מקדמי של הזמנה להציג חפץ לפי סעיף 43 לפקודה, שהרי מוקנית לעובדים בהליך זה זכות טיעון הנגזרת מהזכות החוקתית להליך הוגן.
בנסיבות העניין קבע בית המשפט העליון כי אין אינטרס ציבורי ממשי המצדיק הטלת חיסיון הילכתי חדש ונוסף בנוגע להודעותיהם של העובדים בפני ועדות הבדיקה הפנימיות של הרכבת. קביעה זו מבוססת על רקע הגישה המצמצמת הנהוגה בדבר הכרה בחסיונות ראייתיים הילכתיים חדשים שאין לגביהם התייחסות בפקודת הראיות, למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. לפיכך, בית המשפט העליון הורה לרכבת למסור לידי המשטרה את חומר החקירה הפנימי הדרוש לחקירת המשטרה. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי שמורות טענות העובדים שחויבו להעיד בפני הוועדה הפנימית כנגד קבילות הודעותיהם הפוגעות בזכותם להליך הוגן- כגון הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית, זכות השתיקה והזכות להיוועץ עם עורך-דין. וכן, טענות באשר למעמדה הציבורי של הרכבת ומעמדן הסטאטוטורי של ועדות החקירה הפנימיות, והסתמכות העובדים על הוראות הנוהל הפנימי של הרכבת.
הערה: פסק הדין הנ"ל הדן בהליך הפלילי משתלב עם פסק הדין של בג"צ בהליך אזרחי- עוז. דנפ 5852/10 ● מדינת ישראל נ' מאיר שמש (9.1.12) ● בפני כב' השופטת הנשיאה דורית בייניש, השופטת עדנה ערבל, השופטת מרים נאור, השופט אדמונד לוי, השופט אליעזר רובינשטיין והשופט יורם דנציגר. ● טען לעותרת/מדינת ישראל: עו"ד נעמי גרנות, טען לעובדים: עו"ד חדוה באום ועו"ד עודד מורנו.
(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"
