הודעות של עובדי הרכבת שנגבו במסגרת ועדת בדיקה פנימית נמסרו לידי המשטרה החוקרת למרות הבטחת החיסיון.

מאת עו"ד אסף ברנזון
עו"ד לילך דניאל |

בית המשפט העליון בהרכב מורחב של שופטים, מפי דעת הרוב של הנשיאה דורית בייניש, אליה הצטרפו השופטת ע. ארבל, מ. נאור, השופט א. ריבלין ו- א. לוי, כנגד דעתם החולקת של השופט י.דנציגר ו-א. רובינשטיין, קיבל את העתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון. בדיון הנוסף רחב היריעה נהפכה ההלכה ונקבע:

הכלל בהליך פלילי הוא שהכרעה בדבר קבילות ראיה אינה צריכה להיעשות בשלב המקדמי בו מתנהלת החקירה המשטרתית, אלא בתום החקירה, או על-ידי התביעה בשלב בחינת האפשרות בדבר הגשת כתב האישום, או על-ידי בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי העיקרי.

דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בהלכת יששכרוב- שעניינה בשיקולי קבילות הראיות ופסילת ראיות שהושגו שלא כדין תוך פגיעה בהליך ההוגן, מחייבת את בית המשפט הדן בהליך העיקרי, לבחון את מהות הפגמים שנפלו באופן השגת הראיה ולערוך איזון בין הזכות החוקתית להליך הוגן מחד לבין זכויות ואינטרסים ציבוריים מנגד.

מתן האפשרות למשטרה לעיין בחומר ראיות אין המשמעות כי אותו חומר יובא להכרעה בדבר קבילותו בהליך העיקרי או יתקבל בהליך העיקרי. שהרי במסגרת ההחלטה על ההעמדה לדין, ראשית כל על התביעה לבחון את קבילות הראיות שבידה תוך שקילת מידת הפגיעה בזכות להליך הוגן שתיגרם כתוצאה משימוש בראיה מסוימת. לכן ככלל, ובכפוף לחריגים הקבועים בדין ובפסיקה, אין למנוע מראש את בחינת הראיה על-ידי המשטרה בשלב החקירה.

החריג בדבר החיסיון מפני הפללה עצמית שעליו הסתמכו עובדי הרכבת בעת גביית עדותם בפני ועדות חקירה פנימיות של הרכבת, ייתכן ויחסום את התביעה מלהגיש עדויות אלו במשפט הפלילי. ובאם התביעה תבקש להגישם, יוכרעו הטענות, לרבות טענת החיסיון, על-ידי בית המשפט הדן בהליך העיקרי. ובכל מקרה אין להכריע בטענות אלה בהליך מקדמי של הזמנה להציג חפץ לפי סעיף 43 לפקודה, שהרי מוקנית לעובדים בהליך זה זכות טיעון הנגזרת מהזכות החוקתית להליך הוגן.

בנסיבות העניין קבע בית המשפט העליון כי אין אינטרס ציבורי ממשי המצדיק הטלת חיסיון הילכתי חדש ונוסף בנוגע להודעותיהם של העובדים בפני ועדות הבדיקה הפנימיות של הרכבת. קביעה זו מבוססת על רקע הגישה המצמצמת הנהוגה בדבר הכרה בחסיונות ראייתיים הילכתיים חדשים שאין לגביהם התייחסות בפקודת הראיות, למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. לפיכך, בית המשפט העליון הורה לרכבת למסור לידי המשטרה את חומר החקירה הפנימי הדרוש לחקירת המשטרה. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי שמורות טענות העובדים שחויבו להעיד בפני הוועדה הפנימית כנגד קבילות הודעותיהם הפוגעות בזכותם להליך הוגן- כגון הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית, זכות השתיקה והזכות להיוועץ עם עורך-דין. וכן, טענות באשר למעמדה הציבורי של הרכבת ומעמדן הסטאטוטורי של ועדות החקירה הפנימיות, והסתמכות העובדים על הוראות הנוהל הפנימי של הרכבת.

הערה: פסק הדין הנ"ל הדן בהליך הפלילי משתלב עם פסק הדין של בג"צ בהליך אזרחי- עוז.

דנפ 5852/10 ● מדינת ישראל נ' מאיר שמש (9.1.12) ● בפני כב' השופטת הנשיאה דורית בייניש, השופטת עדנה ערבל, השופטת מרים נאור, השופט אדמונד לוי, השופט אליעזר רובינשטיין והשופט יורם דנציגר. ● טען לעותרת/מדינת ישראל: עו"ד נעמי גרנות, טען לעובדים: עו"ד חדוה באום ועו"ד עודד מורנו.

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.