גם אם בהחלטה לפטר עובדת עמדו שיקולים צודקים, הרי שדי היה בשיקול אחד פסול הנעוץ בטיפולי פוריות כדי לבטל את הפיטורים

עע (ארצי) 57407-05-11, פילטל פרמצבטיקל נ' מורן קורן, מיום 31.10.2011. תקציר פסק דין מאת עו"ד נטע סלע
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

----------------

מורן קורן (להלן:"העובדת") החלה לעבוד אצל פילטל פרמצביטקל (להלן:"המעבידה") בחודש נובמבר 2008 בתפקיד סגנית מנהלת פיתוח עסקי. בחודש אפריל 2009 החלה העובדת לעבור סדרת טיפולי פוריות והודיעה על כך בסמיכות זמנים לממונה עליה (להלן:"הממונה"). הממונה שלחה לעובדת מסרון ובו איחלה לה איחולי הצלחה וביקשה, כי תמציא אישורי מחלה מבלי ציון הסיבה.

ביום 27.4.09 נערכה לעובדת שיחת משוב עם הממונה ועם מנכ"לית המעבידה. בין השאר, הועלה נושא חוסר שביעות הרצון מטיב עבודתה ועצם התנהלותה של העובדת הנובע בין השאר מאיחורים תדירים, חיסורים ואי ביצוע משימות באופן מלא. סוכם, כי תוארך תקופת ההתלמדות ותיערך הערכה מחודשת לקראת חודש יולי.

ביום 10.7.09 נמסר לעובדת, כי מבקשים לפטרה והיא נתבקשה לא להגיע למשרדי המעבידה. למרות זאת, עוד באותו היום הגיעה העובדת למשרדי המעבידה ונטלה מסמכים הקשורים לעבודתה.

המעבידה פנתה לבית הדין בבקשה לסעד זמני, לפיו העובדת תשיב לה את כל המסמכים שנטלה וכן תימנע מלעשות שימוש בסודותיה המסחריים. העובדת מצידה פנתה ביום 19.7.09 בבקשה לצו מניעה כנגד המעבידה לביטול פיטוריה אשר לטענתה נעשו בשל היותה בטיפולי פוריות.

ביום 11.8.09 פנתה המעבידה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת בבקשה לאשר את פיטוריי העובדת. בין השאר נטען, כי מתחילת עבודתה הביעה המעבידה את אי שביעות רצונה מתפקוד העובדת, וכי העובדת עבדה בשני מקומות עבודה נוספים במקביל ובהם היא השקיעה את כל מרצה.

בנוסף נטען, כי העובדת לא הציגה מעולם אישור רפואי המעיד, כי היעדרויותיה מהעבודה היו לצורך טיפולי פוריות, וכי לאחר שנודע לעובדת על הכוונה לפטרה, היא לקחה מסמכים ממשרדי המעבידה שאותם סירבה להשיב. בנסיבות אלו ציינה המעבידה, כי הפיטורים מחויבי המציאות ואין להם קשר לטיפולי הפוריות.

ביום 2.11.09 החליטה מרכזת לפי חוק עבודת נשים (להלן:"המרכזת") לדחות את בקשת המעבידה. המרכזת מצאה, כי משהוכח שהמעבידה לא דרשה מהעובדת אישורים רפואיים מפורטים, אין מקום לטענה, כי האישורים שהציגה אינם עונים לדרישות החוק. זאת ועוד, ציינה המרכזת, כי ההערות לעניין תפקוד העובדת הופיעו רק לאחר שהודיעה על טיפולי הפוריות ומאחר ובשיחת המשוב הוזכרו ההיעדרויות המהוות לדעתה שיקול שהוביל לפיטוריי העובדת, יש בכך פגיעה בחוק.

בית הדין האזורי דחה את ערעור המעבידה בקבעו, כי החלטת המרכזת נמצאת בתוך מתחם הסבירות בהתאם לראיות ולעדויות שעמדו בפניה וגם אם היו שיקולים נוספים לפיטורי העובדת לבד מטיפולי הפוריות, לא ניתן היה להתיר את הפיטורים. כמו כן, לא היה מקום לדרוש מהעובדת אישורים רפואיים מפורטים, לאחר שהמעבידה לא דרשה זאת מהעובדת בזמן עבודתה.

המעבידה טענה, כי המרכזת התעלמה מעיסוקיה הנוספים של העובדת וכי המרכזת נפלה לכלל טעות כאשר קישרה בין טענות המעבידה בנוגע להיעדרויות העובדת לבין פיטוריה. זאת ועוד, המרכזת לא התייחסה לטענות המעבידה ביחס לחוסר שביעות הרצון מהעובדת, התעלמותה מהנחיות הממונים עליה ואי התאמתה המקצועית.

המעבידה ציינה, כי עד למועד הגשת הערעור, העובדת לא הציגה אישור רפואי המעיד על טיפולי הפוריות בגינם היא נדרשה להיעדר מהעבודה. על כן, אין העובדת זכאית להגנות המגיעות לה לפי חוק הגנת נשים. עוד נטען, כי העובדת ניצלה את מעמדה ופעלה בחוסר תום לב בין השאר כאשר לקחה מסמכים ממשרדי המעבידה לאחר שפוטרה.

העובדת טענה, כי כל הטענות בנוגע לתפקודה הלקוי התעוררו כשבוע לאחר שהודיעה לממונים עליה אודות הטיפולים, וכי עד אז היא זכתה להערכה ולשביעות רצון. עוד ציינה העובדת, כי היעדרויותיה באו בעקבות הטיפולים.

המדינה טענה, כי גרסת המעבידה בנוגע לעיסוקיה הנוספים של העובדת לא התקבלה על ידי המרכזת. המרכזת שוכנעה, כי קיים קשר בין פיטוריי העובדת לבין היעדרויותיה לצורך טיפולי פוריות זאת בשים לב לכך כי ההערות לגבי תפקוד העובדת באו רק לאחר הודעתה על טיפולי פוריות.

על כך, הגישה המעבידה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין

----------------

בית הדין הארצי סבר, כי דין הערעור להידחות וכי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי.

בית הדין התייחס לאישור הרפואי מיום 9.7.09 אשר לימד, כי העובדת מטופלת במרפאת פוריות מתחילת אפריל באותה השנה, ואופי הטיפול מחייב פגישות בשעות הבוקר בתדירות גבוהה. אישור זה סתם את הגולל על הטענה, כי לא מדובר בטיפולי פוריות, בנוסף לכך, יש לציין כי המעבידה לא דרשה אישורים רפואיים מפורטים.

שיחת המשוב שנערכה לעובדת, כשבוע לאחר שהודיעה, כי היא מתחילה בטיפולי פוריות, כללה התייחסות לאי תפקוד שלא הוזכר קודם לכן. המעבידה לא הוכיחה, כי בעיות התפקוד נוצרו טרם העובדת החלה בטיפולי פוריות.

סמיכות הזמנים שבין תחילת טיפולי הפוריות ושיחת המשוב בו נודע לעובדת על חוסר שביעות הרצון מתפקודה, הובילה לדעת בין הדין הארצי למסקנה, כי יסודם של הפיטורים נעוץ בטיפולי הפוריות.

עיסוקיה הנוספים של העובדת לא היו השיקול המרכזי בפיטוריה, כפי שניתן לראות מטענות המעבידה בפני המרכזת. מקום בו חוסר ההתאמה של העובדת לא הוכח, אין צורך כי תבחן טענה זאת מעבר לקביעת המרכזת.

מעבר לכך, אם עמדו ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת גם שיקולים צודקים, הרי שדי היה בשיקול אחד פסול הנעוץ בטיפולי הפוריות שהעובדת עברה, כדי להחתים את שאר השיקולים ולהפוך את ההחלטה לבטלה.

בית הדין לא מצא מקום להתערב בהחלטת המרכזת, כי פיטוריי העובדת קשורים לטיפולי הפוריות שעברה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.