העובדות

----------------

מורן קורן (להלן:"העובדת") החלה לעבוד אצל פילטל פרמצביטקל (להלן:"המעבידה") בחודש נובמבר 2008 בתפקיד סגנית מנהלת פיתוח עסקי. בחודש אפריל 2009 החלה העובדת לעבור סדרת טיפולי פוריות והודיעה על כך בסמיכות זמנים לממונה עליה (להלן:"הממונה"). הממונה שלחה לעובדת מסרון ובו איחלה לה איחולי הצלחה וביקשה, כי תמציא אישורי מחלה מבלי ציון הסיבה.

ביום 27.4.09 נערכה לעובדת שיחת משוב עם הממונה ועם מנכ"לית המעבידה. בין השאר, הועלה נושא חוסר שביעות הרצון מטיב עבודתה ועצם התנהלותה של העובדת הנובע בין השאר מאיחורים תדירים, חיסורים ואי ביצוע משימות באופן מלא. סוכם, כי תוארך תקופת ההתלמדות ותיערך הערכה מחודשת לקראת חודש יולי.

ביום 10.7.09 נמסר לעובדת, כי מבקשים לפטרה והיא נתבקשה לא להגיע למשרדי המעבידה. למרות זאת, עוד באותו היום הגיעה העובדת למשרדי המעבידה ונטלה מסמכים הקשורים לעבודתה.

המעבידה פנתה לבית הדין בבקשה לסעד זמני, לפיו העובדת תשיב לה את כל המסמכים שנטלה וכן תימנע מלעשות שימוש בסודותיה המסחריים. העובדת מצידה פנתה ביום 19.7.09 בבקשה לצו מניעה כנגד המעבידה לביטול פיטוריה אשר לטענתה נעשו בשל היותה בטיפולי פוריות.

ביום 11.8.09 פנתה המעבידה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת בבקשה לאשר את פיטוריי העובדת. בין השאר נטען, כי מתחילת עבודתה הביעה המעבידה את אי שביעות רצונה מתפקוד העובדת, וכי העובדת עבדה בשני מקומות עבודה נוספים במקביל ובהם היא השקיעה את כל מרצה.

בנוסף נטען, כי העובדת לא הציגה מעולם אישור רפואי המעיד, כי היעדרויותיה מהעבודה היו לצורך טיפולי פוריות, וכי לאחר שנודע לעובדת על הכוונה לפטרה, היא לקחה מסמכים ממשרדי המעבידה שאותם סירבה להשיב. בנסיבות אלו ציינה המעבידה, כי הפיטורים מחויבי המציאות ואין להם קשר לטיפולי הפוריות.

ביום 2.11.09 החליטה מרכזת לפי חוק עבודת נשים (להלן:"המרכזת") לדחות את בקשת המעבידה. המרכזת מצאה, כי משהוכח שהמעבידה לא דרשה מהעובדת אישורים רפואיים מפורטים, אין מקום לטענה, כי האישורים שהציגה אינם עונים לדרישות החוק. זאת ועוד, ציינה המרכזת, כי ההערות לעניין תפקוד העובדת הופיעו רק לאחר שהודיעה על טיפולי הפוריות ומאחר ובשיחת המשוב הוזכרו ההיעדרויות המהוות לדעתה שיקול שהוביל לפיטוריי העובדת, יש בכך פגיעה בחוק.

בית הדין האזורי דחה את ערעור המעבידה בקבעו, כי החלטת המרכזת נמצאת בתוך מתחם הסבירות בהתאם לראיות ולעדויות שעמדו בפניה וגם אם היו שיקולים נוספים לפיטורי העובדת לבד מטיפולי הפוריות, לא ניתן היה להתיר את הפיטורים. כמו כן, לא היה מקום לדרוש מהעובדת אישורים רפואיים מפורטים, לאחר שהמעבידה לא דרשה זאת מהעובדת בזמן עבודתה.

המעבידה טענה, כי המרכזת התעלמה מעיסוקיה הנוספים של העובדת וכי המרכזת נפלה לכלל טעות כאשר קישרה בין טענות המעבידה בנוגע להיעדרויות העובדת לבין פיטוריה. זאת ועוד, המרכזת לא התייחסה לטענות המעבידה ביחס לחוסר שביעות הרצון מהעובדת, התעלמותה מהנחיות הממונים עליה ואי התאמתה המקצועית.

המעבידה ציינה, כי עד למועד הגשת הערעור, העובדת לא הציגה אישור רפואי המעיד על טיפולי הפוריות בגינם היא נדרשה להיעדר מהעבודה. על כן, אין העובדת זכאית להגנות המגיעות לה לפי חוק הגנת נשים. עוד נטען, כי העובדת ניצלה את מעמדה ופעלה בחוסר תום לב בין השאר כאשר לקחה מסמכים ממשרדי המעבידה לאחר שפוטרה.

העובדת טענה, כי כל הטענות בנוגע לתפקודה הלקוי התעוררו כשבוע לאחר שהודיעה לממונים עליה אודות הטיפולים, וכי עד אז היא זכתה להערכה ולשביעות רצון. עוד ציינה העובדת, כי היעדרויותיה באו בעקבות הטיפולים.

המדינה טענה, כי גרסת המעבידה בנוגע לעיסוקיה הנוספים של העובדת לא התקבלה על ידי המרכזת. המרכזת שוכנעה, כי קיים קשר בין פיטוריי העובדת לבין היעדרויותיה לצורך טיפולי פוריות זאת בשים לב לכך כי ההערות לגבי תפקוד העובדת באו רק לאחר הודעתה על טיפולי פוריות.

על כך, הגישה המעבידה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין

----------------

בית הדין הארצי סבר, כי דין הערעור להידחות וכי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי.

בית הדין התייחס לאישור הרפואי מיום 9.7.09 אשר לימד, כי העובדת מטופלת במרפאת פוריות מתחילת אפריל באותה השנה, ואופי הטיפול מחייב פגישות בשעות הבוקר בתדירות גבוהה. אישור זה סתם את הגולל על הטענה, כי לא מדובר בטיפולי פוריות, בנוסף לכך, יש לציין כי המעבידה לא דרשה אישורים רפואיים מפורטים.

שיחת המשוב שנערכה לעובדת, כשבוע לאחר שהודיעה, כי היא מתחילה בטיפולי פוריות, כללה התייחסות לאי תפקוד שלא הוזכר קודם לכן. המעבידה לא הוכיחה, כי בעיות התפקוד נוצרו טרם העובדת החלה בטיפולי פוריות.

סמיכות הזמנים שבין תחילת טיפולי הפוריות ושיחת המשוב בו נודע לעובדת על חוסר שביעות הרצון מתפקודה, הובילה לדעת בין הדין הארצי למסקנה, כי יסודם של הפיטורים נעוץ בטיפולי הפוריות.

עיסוקיה הנוספים של העובדת לא היו השיקול המרכזי בפיטוריה, כפי שניתן לראות מטענות המעבידה בפני המרכזת. מקום בו חוסר ההתאמה של העובדת לא הוכח, אין צורך כי תבחן טענה זאת מעבר לקביעת המרכזת.

מעבר לכך, אם עמדו ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת גם שיקולים צודקים, הרי שדי היה בשיקול אחד פסול הנעוץ בטיפולי הפוריות שהעובדת עברה, כדי להחתים את שאר השיקולים ולהפוך את ההחלטה לבטלה.

בית הדין לא מצא מקום להתערב בהחלטת המרכזת, כי פיטוריי העובדת קשורים לטיפולי הפוריות שעברה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".