גם אם בהחלטה לפטר עובדת עמדו שיקולים צודקים, הרי שדי היה בשיקול אחד פסול הנעוץ בטיפולי פוריות כדי לבטל את הפיטורים

עע (ארצי) 57407-05-11, פילטל פרמצבטיקל נ' מורן קורן, מיום 31.10.2011. תקציר פסק דין מאת עו"ד נטע סלע
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

----------------

מורן קורן (להלן:"העובדת") החלה לעבוד אצל פילטל פרמצביטקל (להלן:"המעבידה") בחודש נובמבר 2008 בתפקיד סגנית מנהלת פיתוח עסקי. בחודש אפריל 2009 החלה העובדת לעבור סדרת טיפולי פוריות והודיעה על כך בסמיכות זמנים לממונה עליה (להלן:"הממונה"). הממונה שלחה לעובדת מסרון ובו איחלה לה איחולי הצלחה וביקשה, כי תמציא אישורי מחלה מבלי ציון הסיבה.

ביום 27.4.09 נערכה לעובדת שיחת משוב עם הממונה ועם מנכ"לית המעבידה. בין השאר, הועלה נושא חוסר שביעות הרצון מטיב עבודתה ועצם התנהלותה של העובדת הנובע בין השאר מאיחורים תדירים, חיסורים ואי ביצוע משימות באופן מלא. סוכם, כי תוארך תקופת ההתלמדות ותיערך הערכה מחודשת לקראת חודש יולי.

ביום 10.7.09 נמסר לעובדת, כי מבקשים לפטרה והיא נתבקשה לא להגיע למשרדי המעבידה. למרות זאת, עוד באותו היום הגיעה העובדת למשרדי המעבידה ונטלה מסמכים הקשורים לעבודתה.

המעבידה פנתה לבית הדין בבקשה לסעד זמני, לפיו העובדת תשיב לה את כל המסמכים שנטלה וכן תימנע מלעשות שימוש בסודותיה המסחריים. העובדת מצידה פנתה ביום 19.7.09 בבקשה לצו מניעה כנגד המעבידה לביטול פיטוריה אשר לטענתה נעשו בשל היותה בטיפולי פוריות.

ביום 11.8.09 פנתה המעבידה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת בבקשה לאשר את פיטוריי העובדת. בין השאר נטען, כי מתחילת עבודתה הביעה המעבידה את אי שביעות רצונה מתפקוד העובדת, וכי העובדת עבדה בשני מקומות עבודה נוספים במקביל ובהם היא השקיעה את כל מרצה.

בנוסף נטען, כי העובדת לא הציגה מעולם אישור רפואי המעיד, כי היעדרויותיה מהעבודה היו לצורך טיפולי פוריות, וכי לאחר שנודע לעובדת על הכוונה לפטרה, היא לקחה מסמכים ממשרדי המעבידה שאותם סירבה להשיב. בנסיבות אלו ציינה המעבידה, כי הפיטורים מחויבי המציאות ואין להם קשר לטיפולי הפוריות.

ביום 2.11.09 החליטה מרכזת לפי חוק עבודת נשים (להלן:"המרכזת") לדחות את בקשת המעבידה. המרכזת מצאה, כי משהוכח שהמעבידה לא דרשה מהעובדת אישורים רפואיים מפורטים, אין מקום לטענה, כי האישורים שהציגה אינם עונים לדרישות החוק. זאת ועוד, ציינה המרכזת, כי ההערות לעניין תפקוד העובדת הופיעו רק לאחר שהודיעה על טיפולי הפוריות ומאחר ובשיחת המשוב הוזכרו ההיעדרויות המהוות לדעתה שיקול שהוביל לפיטוריי העובדת, יש בכך פגיעה בחוק.

בית הדין האזורי דחה את ערעור המעבידה בקבעו, כי החלטת המרכזת נמצאת בתוך מתחם הסבירות בהתאם לראיות ולעדויות שעמדו בפניה וגם אם היו שיקולים נוספים לפיטורי העובדת לבד מטיפולי הפוריות, לא ניתן היה להתיר את הפיטורים. כמו כן, לא היה מקום לדרוש מהעובדת אישורים רפואיים מפורטים, לאחר שהמעבידה לא דרשה זאת מהעובדת בזמן עבודתה.

המעבידה טענה, כי המרכזת התעלמה מעיסוקיה הנוספים של העובדת וכי המרכזת נפלה לכלל טעות כאשר קישרה בין טענות המעבידה בנוגע להיעדרויות העובדת לבין פיטוריה. זאת ועוד, המרכזת לא התייחסה לטענות המעבידה ביחס לחוסר שביעות הרצון מהעובדת, התעלמותה מהנחיות הממונים עליה ואי התאמתה המקצועית.

המעבידה ציינה, כי עד למועד הגשת הערעור, העובדת לא הציגה אישור רפואי המעיד על טיפולי הפוריות בגינם היא נדרשה להיעדר מהעבודה. על כן, אין העובדת זכאית להגנות המגיעות לה לפי חוק הגנת נשים. עוד נטען, כי העובדת ניצלה את מעמדה ופעלה בחוסר תום לב בין השאר כאשר לקחה מסמכים ממשרדי המעבידה לאחר שפוטרה.

העובדת טענה, כי כל הטענות בנוגע לתפקודה הלקוי התעוררו כשבוע לאחר שהודיעה לממונים עליה אודות הטיפולים, וכי עד אז היא זכתה להערכה ולשביעות רצון. עוד ציינה העובדת, כי היעדרויותיה באו בעקבות הטיפולים.

המדינה טענה, כי גרסת המעבידה בנוגע לעיסוקיה הנוספים של העובדת לא התקבלה על ידי המרכזת. המרכזת שוכנעה, כי קיים קשר בין פיטוריי העובדת לבין היעדרויותיה לצורך טיפולי פוריות זאת בשים לב לכך כי ההערות לגבי תפקוד העובדת באו רק לאחר הודעתה על טיפולי פוריות.

על כך, הגישה המעבידה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין

----------------

בית הדין הארצי סבר, כי דין הערעור להידחות וכי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי.

בית הדין התייחס לאישור הרפואי מיום 9.7.09 אשר לימד, כי העובדת מטופלת במרפאת פוריות מתחילת אפריל באותה השנה, ואופי הטיפול מחייב פגישות בשעות הבוקר בתדירות גבוהה. אישור זה סתם את הגולל על הטענה, כי לא מדובר בטיפולי פוריות, בנוסף לכך, יש לציין כי המעבידה לא דרשה אישורים רפואיים מפורטים.

שיחת המשוב שנערכה לעובדת, כשבוע לאחר שהודיעה, כי היא מתחילה בטיפולי פוריות, כללה התייחסות לאי תפקוד שלא הוזכר קודם לכן. המעבידה לא הוכיחה, כי בעיות התפקוד נוצרו טרם העובדת החלה בטיפולי פוריות.

סמיכות הזמנים שבין תחילת טיפולי הפוריות ושיחת המשוב בו נודע לעובדת על חוסר שביעות הרצון מתפקודה, הובילה לדעת בין הדין הארצי למסקנה, כי יסודם של הפיטורים נעוץ בטיפולי הפוריות.

עיסוקיה הנוספים של העובדת לא היו השיקול המרכזי בפיטוריה, כפי שניתן לראות מטענות המעבידה בפני המרכזת. מקום בו חוסר ההתאמה של העובדת לא הוכח, אין צורך כי תבחן טענה זאת מעבר לקביעת המרכזת.

מעבר לכך, אם עמדו ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת גם שיקולים צודקים, הרי שדי היה בשיקול אחד פסול הנעוץ בטיפולי הפוריות שהעובדת עברה, כדי להחתים את שאר השיקולים ולהפוך את ההחלטה לבטלה.

בית הדין לא מצא מקום להתערב בהחלטת המרכזת, כי פיטוריי העובדת קשורים לטיפולי הפוריות שעברה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: