חישוב שנתי על הכנסתו של עובד ישראלי שעבד בחו"ל וחזר לארץ

רו"ח מוסא מוחמד

עובד ישראלי שהה בחו"ל עם משפחתו במשך שלוש שנים וקיבל משכורת ממעביד ישראלי. בחודש אוגוסט חזר לארץ עם כל משפחתו והתחיל לקבל משכורת בארץ.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------------

עובד ישראלי שהה בחו"ל עם משפחתו במשך שלוש שנים וקיבל משכורת ממעביד ישראלי. בחודש אוגוסט חזר לארץ עם כל משפחתו והתחיל לקבל משכורת בארץ.

השאלות:

1. כיצד ייערך החישוב השנתי על הכנסתו הכוללת?

2. אם העובד עבד בחו"ל בשגרירות ישראל ומשכורתו בחו"ל שולמה לפיכך בידי משרד ממשלתי, כיצד, על פי נתון זה, יש לחשב את המס על הכנסתו בחו"ל בחודשים ינואר-אוגוסט ועל משכורתו בארץ מספטמבר עד דצמבר?

תשובה:

------------

לשאלה 1

בתשובתי הנחתי כי האדם נשוא השאלה לא היה תושב ישראל במהלך שלוש השנים (עד וכולל חודש אוגוסט 2011) על פי הגדרת המושג בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

כעת נשאלת השאלה האם אותו אדם נחשב לתושב ישראל בתקופה שבין חודש אוגוסט לחודש דצמבר בשנת 2011. המושג 'תושב ישראל' מוגדר בפקודת מס הכנסה כדלקמן:

"'תושב ישראל' או 'תושב' -

(א) לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

(א) מקום ביתו הקבוע;

(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -

(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, 'יום' - לרבות חלק מיום;

(3) החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;

(4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד באלה:

(א) הוא עובד מדינת ישראל;

(ב) הוא עובד רשות מקומית בישראל;

(ג) הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;

(ד) הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;

(ה) הוא עובד חברה ממשלתית;

(ו) הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק,

וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות (1) או (2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע."

מלשון ההגדרה לעיל ניתן ללמוד כי החזקה היא שיחיד ייחשב לתושב ישראל אם שהה בה מעל 183 ימים באותה שנת מס, ועל כן, מכיוון שמספר הימים מחודש אוגוסט 2011 עד חודש דצמבר 2011 הוא פחות מ-183 ימים אזי החזקה כאן היא כי האדם אינו נחשב לתושב ישראל.

לאור האמור לעיל ועל פי סעיף 2 לפקודה מס ההכנסה ייערך החישוב לאדם נשוא השאלה על הכנסתו שהופקה בישראל, קרי על הכנסתו ממשכורת החל בחודש אוגוסט ועד חודש דצמבר.

יש לציין כי החזקה לעיל (שהות של 183 ימים) ניתנת לסתירה הן בידי היחיד והן בידי פקיד השומה, כלומר פקיד השומה יכול לטעון כי היחיד הוא תושב ישראל בשנת המס ולפיכך ישלם מס הכנסה על הכנסתו שהופקה בישראל ועל הכנסתו שהופקה מחוץ לישראל (על פי סעיף 2 לפקודה).

לדעתי, היחיד בשאלה אינו תושב ישראל בשנת המס ועל כן ישלם מס הכנסה רק על הכנסתו שהופקה בישראל כלומר מחודש אוגוסט ועד חודש דצמבר.

לשאלה 2

בנתוני השאלה השנייה לא צוין אם העובד היה תושב ישראל בטרם נעשה לעובד השגרירות ועל כן ייתכנו שני מצבים:

1. היה תושב ישראל טרם היותו עובד שגרירות ישראל בחו"ל:

על פי סעיף 2(1) תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו-2006 (להלן: "התקנות"), נקבע כי אם יחסי עובד-מעביד עם מדינת ישראל החלו כאשר היה לתושב ישראל, אזי ייחשב לתושב ישראל אף על פי שאינו נחשב לתושב ישראל בהגדרת המונח בסעיף 1 לפקודה.

לאור האמור לעיל, כיוון שהעובד נחשב לתושב ישראל גם בתקופת שהותו בחו"ל (במשך שלוש השנים), אזי הכנסתו השנתית תהיה מורכבת גם מהכנסתו משגרירות ישראל וגם מהכנסתו כשכיר בישראל.

2. לא היה תושב ישראל טרם היותו עובד שגרירות ישראל בחו"ל:

אם לא היה תושב ישראל בעת שהחלו יחסי עובד-מעביד עם מדינת ישראל אזי לא ייחשב לתושב ישראל. תשובתי הרלוונטית למקרה הזה מפורטת בשאלה הראשונה לעיל.

חישוב מס הכנסה

ייתכנו שני מצבים:

1. העובד נחשב לעובד ישראל טרם החלו יחסי עובד מעביד בינו לבין מדינת ישראל:

במקרה זה יחושב מס הכנסה לשנת 2011 כדלקמן:

התקופה שבין ינואר ליולי: בתקופה זו יחולו על ההכנסה כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982.

התקופה שבין אוגוסט לדצמבר: על ההכנסה הזו יחולו הוראות סעיף 121 לפקודת מס הכנסה.

2. העובד לא נחשב לתושב ישראל טרם החלו יחסי עובד מעביד בינו לבין מדינת ישראל:

התקופה שבין ינואר ליולי: ההכנסה הזו לא תחויב במס כיוון שהלקוח אינו תושב ישראל בתקופה הזו וההכנסה לא הופקה בישראל.

התקופה שבין אוגוסט לדצמבר: על ההכנסה הזו יחולו הוראות סעיף 121 לפקודת מס הכנסה.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.