חישוב שנתי על הכנסתו של עובד ישראלי שעבד בחו"ל וחזר לארץ
עובד ישראלי שהה בחו"ל עם משפחתו במשך שלוש שנים וקיבל משכורת ממעביד ישראלי. בחודש אוגוסט חזר לארץ עם כל משפחתו והתחיל לקבל משכורת בארץ.
שאלה:
------------
עובד ישראלי שהה בחו"ל עם משפחתו במשך שלוש שנים וקיבל משכורת ממעביד ישראלי. בחודש אוגוסט חזר לארץ עם כל משפחתו והתחיל לקבל משכורת בארץ.
השאלות:
1. כיצד ייערך החישוב השנתי על הכנסתו הכוללת?
2. אם העובד עבד בחו"ל בשגרירות ישראל ומשכורתו בחו"ל שולמה לפיכך בידי משרד ממשלתי, כיצד, על פי נתון זה, יש לחשב את המס על הכנסתו בחו"ל בחודשים ינואר-אוגוסט ועל משכורתו בארץ מספטמבר עד דצמבר?
תשובה:
------------
לשאלה 1
בתשובתי הנחתי כי האדם נשוא השאלה לא היה תושב ישראל במהלך שלוש השנים (עד וכולל חודש אוגוסט 2011) על פי הגדרת המושג בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
כעת נשאלת השאלה האם אותו אדם נחשב לתושב ישראל בתקופה שבין חודש אוגוסט לחודש דצמבר בשנת 2011. המושג 'תושב ישראל' מוגדר בפקודת מס הכנסה כדלקמן:
"'תושב ישראל' או 'תושב' -
(א) לגבי יחיד - מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:
(1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
(א) מקום ביתו הקבוע;
(ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
(ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
(2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -
(א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;
לענין פסקה זו, 'יום' - לרבות חלק מיום;
(3) החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;
(4) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות (1) ו-(2) כתושב ישראל, ובלבד שהתקיים בו אחד באלה:
(א) הוא עובד מדינת ישראל;
(ב) הוא עובד רשות מקומית בישראל;
(ג) הוא עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל;
(ד) הוא עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
(ה) הוא עובד חברה ממשלתית;
(ו) הוא עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק,
וכן רשאי הוא לקבוע כאמור כי סוגי יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל לפי פסקאות (1) או (2), לא יראו אותם ככאלה, והכל בתנאים שיקבע."
מלשון ההגדרה לעיל ניתן ללמוד כי החזקה היא שיחיד ייחשב לתושב ישראל אם שהה בה מעל 183 ימים באותה שנת מס, ועל כן, מכיוון שמספר הימים מחודש אוגוסט 2011 עד חודש דצמבר 2011 הוא פחות מ-183 ימים אזי החזקה כאן היא כי האדם אינו נחשב לתושב ישראל.
לאור האמור לעיל ועל פי סעיף 2 לפקודה מס ההכנסה ייערך החישוב לאדם נשוא השאלה על הכנסתו שהופקה בישראל, קרי על הכנסתו ממשכורת החל בחודש אוגוסט ועד חודש דצמבר.
יש לציין כי החזקה לעיל (שהות של 183 ימים) ניתנת לסתירה הן בידי היחיד והן בידי פקיד השומה, כלומר פקיד השומה יכול לטעון כי היחיד הוא תושב ישראל בשנת המס ולפיכך ישלם מס הכנסה על הכנסתו שהופקה בישראל ועל הכנסתו שהופקה מחוץ לישראל (על פי סעיף 2 לפקודה).
לדעתי, היחיד בשאלה אינו תושב ישראל בשנת המס ועל כן ישלם מס הכנסה רק על הכנסתו שהופקה בישראל כלומר מחודש אוגוסט ועד חודש דצמבר.
לשאלה 2
בנתוני השאלה השנייה לא צוין אם העובד היה תושב ישראל בטרם נעשה לעובד השגרירות ועל כן ייתכנו שני מצבים:
1. היה תושב ישראל טרם היותו עובד שגרירות ישראל בחו"ל:
על פי סעיף 2(1) תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו-2006 (להלן: "התקנות"), נקבע כי אם יחסי עובד-מעביד עם מדינת ישראל החלו כאשר היה לתושב ישראל, אזי ייחשב לתושב ישראל אף על פי שאינו נחשב לתושב ישראל בהגדרת המונח בסעיף 1 לפקודה.
לאור האמור לעיל, כיוון שהעובד נחשב לתושב ישראל גם בתקופת שהותו בחו"ל (במשך שלוש השנים), אזי הכנסתו השנתית תהיה מורכבת גם מהכנסתו משגרירות ישראל וגם מהכנסתו כשכיר בישראל.
2. לא היה תושב ישראל טרם היותו עובד שגרירות ישראל בחו"ל:
אם לא היה תושב ישראל בעת שהחלו יחסי עובד-מעביד עם מדינת ישראל אזי לא ייחשב לתושב ישראל. תשובתי הרלוונטית למקרה הזה מפורטת בשאלה הראשונה לעיל.
חישוב מס הכנסה
ייתכנו שני מצבים:
1. העובד נחשב לעובד ישראל טרם החלו יחסי עובד מעביד בינו לבין מדינת ישראל:
במקרה זה יחושב מס הכנסה לשנת 2011 כדלקמן:
התקופה שבין ינואר ליולי: בתקופה זו יחולו על ההכנסה כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982.
התקופה שבין אוגוסט לדצמבר: על ההכנסה הזו יחולו הוראות סעיף 121 לפקודת מס הכנסה.
2. העובד לא נחשב לתושב ישראל טרם החלו יחסי עובד מעביד בינו לבין מדינת ישראל:
התקופה שבין ינואר ליולי: ההכנסה הזו לא תחויב במס כיוון שהלקוח אינו תושב ישראל בתקופה הזו וההכנסה לא הופקה בישראל.
התקופה שבין אוגוסט לדצמבר: על ההכנסה הזו יחולו הוראות סעיף 121 לפקודת מס הכנסה.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
