בניית וילה ומכירתה על ידי בתו של קבלן אינה עסקת אקראי
סיווגה של עסקה לבניית ולמכירת וילה על ידי בתו של קבלן
ביום 11.12.2011 ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים פסק הדין בעניין הדר מזרחי (עמ"ה 26/09). פסק הדין דן בסיווגה של עסקה לבניית ולמכירת וילה על ידי בתו של קבלן, תוך מעורבותו המלאה של אביה בעסקה מהרכישה ועד המכירה, כעסקה הונית הפטורה ממס שבח או כעסקת אקראי פירותית.
להלן עובדות המקרה:
המערערת היא בתו של קבלן בניין. בהיותה כבת 20 רכשה המערערת מגרש ממינהל מקרקעי ישראל, ובנתה על המגרש וילה (סך כל העלות - כ-3.5 מיליון ש"ח). מיד לאחר סיום בניית הווילה (מהראיות עולה כי בוצעו התאמות על פי רצון הקונה עוד לפני סיום הבנייה) נמכרה הווילה לצד ג' בתמורה לסך של כ-4.9 מיליון ש"ח. העסקה דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין כמכירת דירת מגורים הזכאית לפטור ממס, ומנהל מיסוי מקרקעין הוציא שומת פטור סופית. כשש שנים וחצי מאוחר יותר קבע פקיד השומה כי מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי שביצעה המערערת, וחייב את הבת במס פירותי.
שאלת סמכות פקיד השומה להוציא למערערת שומה כשש וחצי שנים לאחר קביעת השומה הסופית על ידי מנהל מיסוי מקרקעין - נשארה ב"צריך עיון", אף שבית המשפט הביע דעתו כי התיישנות נמדדת ממועד הוצאת שומת מקרקעין סופית, ולא מהיום שבו נודע לפקיד השומה אודות העניין. פסק הדין נקבע לאחר ניתוח הסיווג, ולא על פי סוגיית ההתיישנות.
נדגיש כמה עובדות מפסק הדין שלעניינן לא קיימת מחלוקת, כלהלן:
● בכל הפעולות הקשורות לרכישת המגרש - בניית הווילה, מימון הבנייה והביצוע - ליווה האב (הקבלן) את בתו.
● המימון לרכישת המגרש וחלק מעלויות הבנייה (כשני מיליון ש"ח) ניתן על ידי האב. היתרה שולמה באמצעות הלוואה בנקאית, כשהנכס משמש בטוחה. האב הוא זה שטיפל בהשגת המימון.
● רואי החשבון של האב ניהלו את הנהלת החשבונות של הוצאות הבנייה.
● הבת מעולם לא התגוררה בווילה, והווילה נמכרה מיד בסיום בנייתה.
● כספי הרווח שנוצר במכירת הנכס נותרו בידי האב כהלוואה מהבת, לטענתה, למשמר עד לרכישת נכס אחר.
● הנכס נשוא הערעור נקנה עם מגרשי הוריה של המערערת ואחותה, וממוקם סמוך לבתים שבנו ההורים והאחות על מגרשים אלו אשר בהם הם מתגוררים עד היום.
בית המשפט סוקר אחד לאחד את המבחנים שנקבעו בפסיקה להבחנה בין עסקה הונית לעסקה פירותית (ע"א 9187/06, רפאל מגיד) ואת טענות הצדדים לכל מבחן, וקובע כי חלק מהמבחנים מצביעים על עסקה פירותית וחלקם על עסקה הונית. לא נתאר את סקירת המבחנים על ידי בית המשפט, אך נציין כי לעניין המימון הזר לא מיוחסת חשיבות מהותית שכן מבחן זה נחלש בעת המודרנית העכשווית.
במבחן ההשבחה נסמך בית המשפט (ללא ראיות אחרות) על תצהיר האב שלפיו עיקר הרווח נוצר כתוצאה מעליית ערך הבתים בשכונת מלחה בירושלים - גורם חיצוני, התורם לסיווג העסקה כהונית (זאת באופן מובחן מעליית ערך כתוצאה ממהלכים פנימיים של המערערת).
במבחן הגג - הנסיבות הכלליות של העסקה, ייחס המשיב חשיבות עליונה למעורבותו הדומיננטית של האב שהיא בבחינת נסיבה מרכזית המלמדת על פירותיות העסקה, בעיקר נוכח גילה הצעיר של המערערת. מנגד טענה המערערת כי רכישת המגרש ובניית הווילה נועדו לצורך מגוריה, וכראיה לכך הציגה את העובדה שהמגרש נקנה עם מגרשי הוריה ואחותה, וממוקם סמוך לבתים שבנו ההורים והאחות ושבהם הם מתגוררים עד היום. נוסף על כך טענה כי ניסתה לרכוש חזרה את הנכס. יצוין כי בית המשפט התרשם מנכונות טענה זו של המערערת, ובסיכומו של דבר נקבע כי העסקה היא הונית והפטור ממס נותר על כנו.
באשר למעורבות האב הקבלן בעסקה, קובע בית המשפט כי "...שונה היה המצב לו היה המשיב טוען, ומוכיח באמצעות ראיות משכנעות, כי עסקינן בעסקה מלאכותית שבה האב הוא מבצע העסקה והמערערת שימשה אך ככסות לזהות האמיתית של מבצע העסקה... הייתה התוצאה שונה בתכלית."
הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ
הערת מערכת: פס"ד הדר מזרחי פורסם בגיליון "פקס-טקס" מס' 526 ביום 29.12.2011.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
