העסקת עובדת כמתלמדת בעסק של אבי בעלה אינו שולל את זכאותה לדמי לידה

העובדות ------------- אמיליה מנשה (להלן: "העובדת") הועסקה בעסקו של אבי בעלה בתור מתלמדת במשך 10 חודשים עת בו ילדה. תביעתה של העובדת לתשלום דמי לידה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") בטענה, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בעסק. העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה להכרת זכאותה לדמי לידה. בית הדין האזורי לעבודה אימץ את דעתו של המוסד בקובעו, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד. העובדת ערערה על פסק דינו מן הטענות הבאות: 1. העובדת אינה נכנסת להגדרת "בן משפחה" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], תשנ"ה 1995 ולכן אין להכיל עליה את המבחנים הנוקשים של יחסי עובד ומעביד עם קרוב משפחה. 2. התלמדות או התמחות אינה פוסלת יחסי עובד ומעביד. התקיים בין הצדדים הסכם עבודה אמיתי, העבודה נעשתה בשעות קבועות, שולם שכר עבודה וניהלה רישומים בעבודתה. 3. בכוונתה של העובדת היה ללמוד את התחום ולעבוד כמתווכת בעסק המשפחתי. היא עברה תהליך הכשרה כמתמחה, כשנה לפני שהחלה לעבוד בעסק, והתכנון היה שהיא תועסק כמתווכת במשרה מלאה. 4. לאחר חופשת הלידה ניסתה העובדת לחזור לעבודה ועבדה במשך חודש וחצי, אך נאלצה לעזוב עקב מצבו הכלכלי של העסק. 5. חוקר המוסד חקר את העובדת בעברית למרות שאינה שולטת בשפה ולא הזהיר אותה מפני ההשלכות של דבריה. המוסד לעומת זאת טען, כי: 1. היחסים בין העובדת לאבי בעלה אינם מגיעים לכדי יחסי עבודה ויש לבחון בקפידה את היחסים שנוצרו בין הצדדים הטוענים לקיום יחסי עבודה אם מדובר בקרובי משפחה. 2. לא נוצרו בין העובדת לבין אבי בעלה יחסי עבודה בדרך של חוזה או דה-פקטו ולא הוצג כל חוזה עבודה. כמו כן, מאפיינים של התלמדות שאינם מגיעים לכדי יחסי עבודה. 3. אין הוכחה בדבר השעות בהן היא שהתה בעבודה, ונתגלו סתירות באשר למועד סיום עבודתה. הפקדות השכר לחשבונה לא היו סדירות והן לא בגדר שכר עבודה. כמו כן, לא הובא עובד במקומה והיא לא הכירה את המערך העסקי והארגוני של העסק. פסק הדין -------------- לאחר בחינת מכלול טענות הצדדים, בית הדין הארצי לעבודה הגיע לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, וכי עלה בידי העובדת להוכיח את קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין אבי בעלה. על פי התמונה העובדתית שעלתה מקביעותיו של בית הדין האזורי ומעדויות שהועלו בפניו, נחה דעתו של בית הדין הארצי, כי תפקודה של העובדת כ"מתלמדת" בעסקו של אבי בעלה, במסגרתו עסקה בתיווך ומכירה של יהלומים של העסק בבורסה ליהלומים, ובנוסף סייעה בעבודות משרדיות, עולה בנסיבות העניין לכדי יחסי עובד ומעביד בין העובדת לבין אבי בעלה לצורך זכאותה לדמי לידה. לענייו זה יצוין, כי לא אחת נקבע שגם מערכת יחסים של התמחות, התלמדות או הכשרה מקצועית תבוא בגדר יחסי עובד ומעביד (עע 712/07 שמשון מנשרוף נ' חיים גלנצר ואח', 13.5.2009). כמו כן, העובדת כחצי שנה לפני תחילת עבודתה בעסק, עברה קורס בגמולוגיה (תורת אבני חן), זאת במטרה להשתלב בתחום היהלומים ובעסק של אבי בעלה. נוסף לכך, לאחר חופשת הלידה, נעשה ניסיון מצד העובדת לחזור ולעבוד, בעסקו של אבי בעלה, למשך חודש וחצי אולם היא נאלצה לעזוב את העבודה בשל המצב הכלכלי אליו נקלע העסק בפרט ותחום היהלומים בכלל. לאור כל זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי מכלול העובדות מצביעות על רצון כן ואמיתי מצד העובדת להשתלב בעסק ומחזקות את גרסתה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד. יתר על כן, קבע בית הדין, כי גם אם העובדת הועסקה תקופה קצרה אין בכך כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד לאור בחינה מהותית של תפקודה בעסק, כך גם לאי הבהירות לכאורה במועד סיום העסקתה ואי הדיוקים בין העדויות באשר לשעות העבודה אין בהם להטות את הכף בעניינה של העובדת. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של העובדת וקבע, כי יש להכיר בתקופה זו כמקימה את זכאותה לדמי לידה עקב קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין אבי בעלה, וכי אין בהקשר זה משום הקשחת הכללים של יחסי עובד ומעביד עם קרוב משפחה.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".