העסקת עובדת כמתלמדת בעסק של אבי בעלה אינו שולל את זכאותה לדמי לידה
העובדות
-------------
אמיליה מנשה (להלן: "העובדת") הועסקה בעסקו של אבי בעלה בתור מתלמדת במשך 10 חודשים עת בו ילדה. תביעתה של העובדת לתשלום דמי לידה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") בטענה, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בעסק. העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה להכרת זכאותה לדמי לידה.
בית הדין האזורי לעבודה אימץ את דעתו של המוסד בקובעו, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד. העובדת ערערה על פסק דינו מן הטענות הבאות:
1. העובדת אינה נכנסת להגדרת "בן משפחה" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], תשנ"ה 1995 ולכן אין להכיל עליה את המבחנים הנוקשים של יחסי עובד ומעביד עם קרוב משפחה.
2. התלמדות או התמחות אינה פוסלת יחסי עובד ומעביד. התקיים בין הצדדים הסכם עבודה אמיתי, העבודה נעשתה בשעות קבועות, שולם שכר עבודה וניהלה רישומים בעבודתה.
3. בכוונתה של העובדת היה ללמוד את התחום ולעבוד כמתווכת בעסק המשפחתי. היא עברה תהליך הכשרה כמתמחה, כשנה לפני שהחלה לעבוד בעסק, והתכנון היה שהיא תועסק כמתווכת במשרה מלאה.
4. לאחר חופשת הלידה ניסתה העובדת לחזור לעבודה ועבדה במשך חודש וחצי, אך נאלצה לעזוב עקב מצבו הכלכלי של העסק.
5. חוקר המוסד חקר את העובדת בעברית למרות שאינה שולטת בשפה ולא הזהיר אותה מפני ההשלכות של דבריה.
המוסד לעומת זאת טען, כי:
1. היחסים בין העובדת לאבי בעלה אינם מגיעים לכדי יחסי עבודה ויש לבחון בקפידה את היחסים שנוצרו בין הצדדים הטוענים לקיום יחסי עבודה אם מדובר בקרובי משפחה.
2. לא נוצרו בין העובדת לבין אבי בעלה יחסי עבודה בדרך של חוזה או דה-פקטו ולא הוצג כל חוזה עבודה. כמו כן, מאפיינים של התלמדות שאינם מגיעים לכדי יחסי עבודה.
3. אין הוכחה בדבר השעות בהן היא שהתה בעבודה, ונתגלו סתירות באשר למועד סיום עבודתה. הפקדות השכר לחשבונה לא היו סדירות והן לא בגדר שכר עבודה. כמו כן, לא הובא עובד במקומה והיא לא הכירה את המערך העסקי והארגוני של העסק.
פסק הדין
--------------
לאחר בחינת מכלול טענות הצדדים, בית הדין הארצי לעבודה הגיע לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, וכי עלה בידי העובדת להוכיח את קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין אבי בעלה.
על פי התמונה העובדתית שעלתה מקביעותיו של בית הדין האזורי ומעדויות שהועלו בפניו, נחה דעתו של בית הדין הארצי, כי תפקודה של העובדת כ"מתלמדת" בעסקו של אבי בעלה, במסגרתו עסקה בתיווך ומכירה של יהלומים של העסק בבורסה ליהלומים, ובנוסף סייעה בעבודות משרדיות, עולה בנסיבות העניין לכדי יחסי עובד ומעביד בין העובדת לבין אבי בעלה לצורך זכאותה לדמי לידה.
לענייו זה יצוין, כי לא אחת נקבע שגם מערכת יחסים של התמחות, התלמדות או הכשרה מקצועית תבוא בגדר יחסי עובד ומעביד (עע 712/07 שמשון מנשרוף נ' חיים גלנצר ואח', 13.5.2009).
כמו כן, העובדת כחצי שנה לפני תחילת עבודתה בעסק, עברה קורס בגמולוגיה (תורת אבני חן), זאת במטרה להשתלב בתחום היהלומים ובעסק של אבי בעלה. נוסף לכך, לאחר חופשת הלידה, נעשה ניסיון מצד העובדת לחזור ולעבוד, בעסקו של אבי בעלה, למשך חודש וחצי אולם היא נאלצה לעזוב את העבודה בשל המצב הכלכלי אליו נקלע העסק בפרט ותחום היהלומים בכלל.
לאור כל זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי מכלול העובדות מצביעות על רצון כן ואמיתי מצד העובדת להשתלב בעסק ומחזקות את גרסתה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד.
יתר על כן, קבע בית הדין, כי גם אם העובדת הועסקה תקופה קצרה אין בכך כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד לאור בחינה מהותית של תפקודה בעסק, כך גם לאי הבהירות לכאורה במועד סיום העסקתה ואי הדיוקים בין העדויות באשר לשעות העבודה אין בהם להטות את הכף בעניינה של העובדת.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של העובדת וקבע, כי יש להכיר בתקופה זו כמקימה את זכאותה לדמי לידה עקב קיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין אבי בעלה, וכי אין בהקשר זה משום הקשחת הכללים של יחסי עובד ומעביד עם קרוב משפחה.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
