דחיית ערעור על שומת מע"מ לחנות לממכר פלאפל

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר עמ 5060/06 האחים מ.ר.ש. לוי בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף
עו"ד לילך דניאל |

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה של המערערת העוסקת בממכר פלאפל בירושלים, בגין שומה שהוציא לה המשיב. בית המשפט אימץ את מסקנות המשיב שהצביעו על אי סבירות ברישומיה של המערערת בספרים, הן לעניין היות המחזור נמוך באופן לא סביר והן בכך שהערך המוסף נמוך מעלות המשכורות. בית המשפט פסק כי דרך בניית השומה על בסיס כמות הפיתות שרכש העסק סבירה, והולמת את העובדה שמדובר בעסק אשר עיקר פעולתו מכירת מנות פלאפל.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

למערערת חנות לממכר פלאפל ברחוב אגריפס בירושלים, ופעילותה העסקית מתרכזת בחנות זו. המשיב קבע כי סכום המס המגיע ממנה בגין המע"מ הקשור לפעילות בחנות בשנים 2005-2001 מגיע ל-209,850 ש"ח.

לטענת המערערת יש לבטל את השומה, מאחר שהדוחות התקופתיים שנמסרו על ידי המערערת לרשות המסים (מע"מ) - מדויקים ותואמים את המסמכים שעל פיהם נערכה הנהלת החשבונות של המערערת. המערערת הדגישה כי ספרי החשבונות שלה כלל לא נפסלו, וכן תחשיביה מוכיחים שהתוצאות העסקיות שלה סבירות.

לעניין פסילת הספרים יצוין כי לשיטת המשיב בדיקת המערערת לימדה כי ספריה אינם נכונים, ורק בשל טעות של המשיב לא נפסלו. טענתה העיקרית של המערערת היא כי לאור אי פסילת ספריה, מוטל על המשיב הנטל להוכיח את היסוד לשומה.

דיון

הלכה היא כי חובת ההצדקה החלה על פקיד השומה במקרה שבו הנישום ניהל פנקסים תקינים - אינה מגיעה לכדי נטל השכנוע אלא די בביסוסה של מסקנה לכאורית, ואילו נטל השכנוע ממשיך לחול על הנישום.

הראיות שהובאו לפני בית המשפט מלמדות כי השומה נערכה לאחר ביקורת שביצע המשיב ביום 7.7.2005, בחנות לממכר הפלאפל של המערערת. במועד זה התברר כי רישום התקבולים בעסק אינו מתבצע כדין.

במהלך הביקור בעסק התברר כי לעסק לקוחות רבים, אולם התקבולים לא נרשמו בקופה הרושמת. הכספים הונחו על הדלפק והסתכמו לסך 1,150 ש"ח. נמצא כי לא הייתה התאמה בין הסכומים הרשומים בקופה לבין סכום זה.

בעקבות הביקור נערכה בדיקה מקיפה יותר בעסק, והתברר כי הדוחות מצביעים על מחזור נמוך מאוד ועל ערך מוסף הנמוך מעלות המשכורות, דהיינו התוצאה העסקית מהדוחות היא כי לאורך כל השנים יש הפסדים בלבד בעסק - אין זה סביר שעסק יפעל במתכונת זו לאורך שנים. כמו כן, על פי כמות הפיתות שרכש העסק והיקף רכישת החומוס והשתייה עלתה המסקנה שהמחזור אינו סביר.

השומה נבנתה על יסוד כמות הפיתות שרכש העסק, דבר ההולם את העובדה שמדובר בעסק אשר עיקר פעולתו הוא מכירת מנות פלאפל. על פי הראיות המשיב טוען כי המערערת רוכשת פיתות מידי יום, כמה פעמים ביום, ובאופן המותאם לצרכיה, ועל כן מדובר בנתון אמין שאפשר לבסס עליו את חישוב הפדיון אשר ממנו הופחתה צריכה עצמית.

כמו כן עלה בבדיקה מדגמית כי בשנת 2005 רכש העסק 90,500 שקיות נייר. נתון זה תואם את כמות הפיתות שנרכשו באותה שנה - 88,392 פיתות, וזאת גם אם חלק מהמכירות היו בחצי פיתה. עוד הדגיש המשיב כי מהעדויות עולה שהפיתות נרכשו פעמיים או שלוש פעמים ביום ולא נרכשו מראש בכמויות גדולות, וזאת כדי שיהיו טריות. לפיכך, על פי הנטען אין זה סביר שעבודות פיתוח/שיפוצים בשוק או מכת עכברים בעקבותיהן - פגעו בהן, כנטען על ידי המערערת. השליטה על כמות הרכישה והשימוש לפי הצורך באותו יום אינם מותירים מקום למסקנה שהפיתות ניזוקו כנטען, ושנפגעה מכירת הפיתות אשר נרכשו בפועל.

לאור האמור פסק בית המשפט כי טענת המערערת שלפיה הערכות המשיב מבוססות על ביקורת אחת - אינה מדויקת. אכן הממצאים באותה ביקורת הביאו להחלטה לבצע את בדיקת הספרים, ובדיקת הספרים היא שהביאה למסקנת אי הסבירות בהיבטים שונים - הן לעניין היות המחזור נמוך באופן שאינו סביר והן בכך שהערך המוסף נמוך מעלות המשכורות. מכאן כי התוצאה העסקית מצביעה על כך שקיימים הפסדים לאורך כל השנים אשר לעניינן נעשתה הבדיקה. מסקנות אלו סבירות לכאורה.

כמו כן פסק בית המשפט כי נקודת המוצא שנבחרה - מספר הפיתות שנרכשו - היא ראויה וטובה. כאמור, מדובר בחנות המוכרת פלאפל, ואם היא גם מוכרת מידי פעם כדורי פלאפל או משקאות ללא פיתה אזי הפדיון המחושב מוטה כלפי מטה, ואין סיבה שהמערערת תתלונן על כך. מספר הפיתות הנרכשות נלקח מחשבוניות המערערת עצמה, ולפיכך מדובר במספר שאינו בגדר "הערכה" בלבד כטענת המערערת. זאת ועוד, הנתון של קניית הפיתות - יש בו מעצם טיבו כדי לנטרל השפעות חיצונית כגון מכת עכברים או שיפוצים ברחוב, שאף לא הוכחו על ידי המערערת. כפי שהובהר, הפיתות נרכשו באופן שוטף כמה פעמים ביום כדי שיהיו טריות. במצב דברים זה נראה כי נתון זה משקף תמונת אמת, מאחר שהפיתות נרכשו לצורך מכירת פלאפל באופן שוטף ומדוד.

תוצאה

הערעור נדחה.

בבית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' השופטת מרים מזרחי

ניתן ב-20.12.2011

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.