כתב אישום נגד אולמרט: מואשם בקבלת שוחד בפרשת הולילנד

ראש הממשלה לשעבר מואשם לפי כתב האישום בקבלת שוחד עת כיהן כראש עיריית ירושלים. "יזמי הנדל"ן פעלו בשיטתיות וסיפקו מעת לעת את צרכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם"
לירן סהר | (3)

לפני זמן קצר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום בפרשת הולילנד, זאת לאחר כשנתיים מאז שנחשפה הפרשה. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מואשם בכתב האישום בקבלת שוחד עת כיהן כראש עיריית ירושלים. כתב אישום הוגש גם בין היתר כנגד אורי לופליאנסקי, שכיהן בזמנו כסגן ראש עיריית ירושלים, שולה זקן, שכיהנה כראש לשכתו של אולמרט, דני דנקנר, יו"ר דירקטוריון משותף של חברת תעשיות מלח לישראל סגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים בזמנו וכנגד יעקב אפרתי, אשר שימש כמנכ"ל משרד התשתיות ומאוחר יותר מונה לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל. כתב האישום כולל גם את פרשת חוות הזרע ופרשת תעשיות מלח. כנגד חשודים נוספים. עיקרו של כתב האישום הוא סיפורו של "מלון הולילנד" לשעבר, שהפך לפרוייקט בניה גדול, המתנשא על רכס הולילנד, ונראה כמעט מכל חלקי העיר. בעבר, היה על רכס הולילנד מלון קטן בן כ- 100 חדרים. באמצעות ארבע תכניות שקודמו ואושרו במהלך כעשור, בזו אחר זו, על ידי מוסדות התכנון, תוך מעורבות הנאשמים השונים, הפך המלון לשכונת מגורים עתירת מימדים בת למעלה מ- 1000 יחידות דיור, חלקן בשני מגדלים בני מעל 30 קומות. מערכת היחסים בין יזמי הנדל"ן ובעלי הקרקע בפרויקט הולילנד, לבין עובדי ונבחרי הציבור, פעלה, על פי כתב האישום לאורך הזמן ובשיטתיות, כך שיזמי הנדל"ן מספקים מעת לעת את צרכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם, בשלבים השונים של ההליכים התכנוניים השונים בארבע התכניות. בתמורה, פעלו לכאורה עובדי ונבחרי הציבור להסרת מכשולים, דחיית התנגדויות, קיצור דרמטי בלוחות הזמנים של ההליכים התכנוניים, הגדלה ניכרת של אחוזי הבנייה, שינויים בייעוד המקרקעין, והקלות בחובות הבנייה והפחתת מיסים, הכל לבקשת היזמים. על-אף שכתב האישום עוסק בירושלים, הרי שמסכת העובדות המפורטות בו מתארת מערכת תשלומי שוחד נוספים ואחרים במקומות נוספים במדינת ישראל. כך לדוגמא מפרט כתב האישום תשלומי שוחד שניתנו בעבור קידום ענייניהם של יזמי הנדל"ן בקרקעות בצפון (עתלית, חוות יבור), קרקעות באזור המרכז (חוות שלם) וקרקעות בדרום (חוות מבחור, אילת). אמיר דן, יועץ התקשורת של אולמרט מסר בתגובה: "כתב האישום הוגש מבלי שהפרקליטות אפשרה לאולמרט אפילו את זכותו הבסיסית לשימוע, וזאת למרות הידיעה הברורה של אנשי הפרקליטות כי התיק בעניין הולילנד בכל הנוגע למר אולמרט הוא מופרך מיסודו ומורכב כולו מטענות בעלמא של עד מדינה מפוקפק, אשר אפילו חוקריו חשדו בו כי שיבש ראיות. כתב האישום מתבסס על סיפורי אלף לילה ולילה שנולדו במוחו של עד מדינה זה, אשר בתי משפט שדנו בענייניו כבר ביקרו אותו בעבר בחריפות ואת נטייתו שלא לומר אמת. האיש אף לא היסס להסתיר מהמשטרה ומהפרקליטות את העובדה שניסה לסחוט אנשים שונים, אותם הפך אחר כך בהבל פיו לחשודים." "אולמרט הצהיר בצורה הברורה ביותר כי מעולם לא לקח שוחד, לא במישרין ולא בעקיפין, והגשת כתב אישום כעת לא תשנה עובדה זו", הוסיף דן. אולמרט, כראש העיר ירושלים תמך בפרוייקט הולילנד כבר מתחילתו, וזאת במתכונתו הראשונית של הפרוייקט, לפני שהוכנסו בפרוייקט שינויים רחבים מאד לאחר תקופתו. אולמרט תמך בפרוייקט המקורי מתוך אמונה, כי דווקא בתקופה בה אוכלוסיה רחבה נוטשת את עיר הבירה, יסייע פרוייקט זה להשאיר בירושלים אוכלוסיה חילונית מבוססת שהעיר כה זקוקה לה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירושלמית 05/01/2012 22:05
    הגב לתגובה זו
    הלוואי וישב בכלא. כיער את ירושלים ומכר אותה לחרדים.
  • 2.
    חי במינוס 05/01/2012 10:57
    הגב לתגובה זו
    לכן בתפישתו,הוא לא קבל שוחד
  • 1.
    ירושלמי 05/01/2012 10:13
    הגב לתגובה זו
    יש להרוס את המפלצת המכוערת הזאת! היא ניבטת אלייך מכל מקום בעיר, מכערת כצלקת את פניה, ומזכירה לך ללא הרף את מעשי השחיתות והקומבינות שהיו בתקופת אולמרט.. גועל נפש!!!
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




טעינה
צילום: ChargePoint

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א

הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050

מנדי הניג |

מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.

המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.

בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך, תוך בחינת צורכי השוק בפועל.

משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב. 

לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".