כתב אישום נגד אולמרט: מואשם בקבלת שוחד בפרשת הולילנד

ראש הממשלה לשעבר מואשם לפי כתב האישום בקבלת שוחד עת כיהן כראש עיריית ירושלים. "יזמי הנדל"ן פעלו בשיטתיות וסיפקו מעת לעת את צרכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם"
לירן סהר | (3)

לפני זמן קצר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום בפרשת הולילנד, זאת לאחר כשנתיים מאז שנחשפה הפרשה. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מואשם בכתב האישום בקבלת שוחד עת כיהן כראש עיריית ירושלים.

כתב אישום הוגש גם בין היתר כנגד אורי לופליאנסקי, שכיהן בזמנו כסגן ראש עיריית ירושלים, שולה זקן, שכיהנה כראש לשכתו של אולמרט, דני דנקנר, יו"ר דירקטוריון משותף של חברת תעשיות מלח לישראל סגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים בזמנו וכנגד יעקב אפרתי, אשר שימש כמנכ"ל משרד התשתיות ומאוחר יותר מונה לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל.

כתב האישום כולל גם את פרשת חוות הזרע ופרשת תעשיות מלח. כנגד חשודים נוספים. עיקרו של כתב האישום הוא סיפורו של "מלון הולילנד" לשעבר, שהפך לפרוייקט בניה גדול, המתנשא על רכס הולילנד, ונראה כמעט מכל חלקי העיר. בעבר, היה על רכס הולילנד מלון קטן בן כ- 100 חדרים. באמצעות ארבע תכניות שקודמו ואושרו במהלך כעשור, בזו אחר זו, על ידי מוסדות התכנון, תוך מעורבות הנאשמים השונים, הפך המלון לשכונת מגורים עתירת מימדים בת למעלה מ- 1000 יחידות דיור, חלקן בשני מגדלים בני מעל 30 קומות.

מערכת היחסים בין יזמי הנדל"ן ובעלי הקרקע בפרויקט הולילנד, לבין עובדי ונבחרי הציבור, פעלה, על פי כתב האישום לאורך הזמן ובשיטתיות, כך שיזמי הנדל"ן מספקים מעת לעת את צרכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם, בשלבים השונים של ההליכים התכנוניים השונים בארבע התכניות. בתמורה, פעלו לכאורה עובדי ונבחרי הציבור להסרת מכשולים, דחיית התנגדויות, קיצור דרמטי בלוחות הזמנים של ההליכים התכנוניים, הגדלה ניכרת של אחוזי הבנייה, שינויים בייעוד המקרקעין, והקלות בחובות הבנייה והפחתת מיסים, הכל לבקשת היזמים.

על-אף שכתב האישום עוסק בירושלים, הרי שמסכת העובדות המפורטות בו מתארת מערכת תשלומי שוחד נוספים ואחרים במקומות נוספים במדינת ישראל. כך לדוגמא מפרט כתב האישום תשלומי שוחד שניתנו בעבור קידום ענייניהם של יזמי הנדל"ן בקרקעות בצפון (עתלית, חוות יבור), קרקעות באזור המרכז (חוות שלם) וקרקעות בדרום (חוות מבחור, אילת).

אמיר דן, יועץ התקשורת של אולמרט מסר בתגובה: "כתב האישום הוגש מבלי שהפרקליטות אפשרה לאולמרט אפילו את זכותו הבסיסית לשימוע, וזאת למרות הידיעה הברורה של אנשי הפרקליטות כי התיק בעניין הולילנד בכל הנוגע למר אולמרט הוא מופרך מיסודו ומורכב כולו מטענות בעלמא של עד מדינה מפוקפק, אשר אפילו חוקריו חשדו בו כי שיבש ראיות. כתב האישום מתבסס על סיפורי אלף לילה ולילה שנולדו במוחו של עד מדינה זה, אשר בתי משפט שדנו בענייניו כבר ביקרו אותו בעבר בחריפות ואת נטייתו שלא לומר אמת. האיש אף לא היסס להסתיר מהמשטרה ומהפרקליטות את העובדה שניסה לסחוט אנשים שונים, אותם הפך אחר כך בהבל פיו לחשודים."

"אולמרט הצהיר בצורה הברורה ביותר כי מעולם לא לקח שוחד, לא במישרין ולא בעקיפין, והגשת כתב אישום כעת לא תשנה עובדה זו", הוסיף דן. אולמרט, כראש העיר ירושלים תמך בפרוייקט הולילנד כבר מתחילתו, וזאת במתכונתו הראשונית של הפרוייקט, לפני שהוכנסו בפרוייקט שינויים רחבים מאד לאחר תקופתו. אולמרט תמך בפרוייקט המקורי מתוך אמונה, כי דווקא בתקופה בה אוכלוסיה רחבה נוטשת את עיר הבירה, יסייע פרוייקט זה להשאיר בירושלים אוכלוסיה חילונית מבוססת שהעיר כה זקוקה לה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירושלמית 05/01/2012 22:05
    הגב לתגובה זו
    הלוואי וישב בכלא. כיער את ירושלים ומכר אותה לחרדים.
  • 2.
    חי במינוס 05/01/2012 10:57
    הגב לתגובה זו
    לכן בתפישתו,הוא לא קבל שוחד
  • 1.
    ירושלמי 05/01/2012 10:13
    הגב לתגובה זו
    יש להרוס את המפלצת המכוערת הזאת! היא ניבטת אלייך מכל מקום בעיר, מכערת כצלקת את פניה, ומזכירה לך ללא הרף את מעשי השחיתות והקומבינות שהיו בתקופת אולמרט.. גועל נפש!!!
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.