הארכת תוקפו של סעיף 5(א)(2) להוראת השעה (הגדלת ההיצע של דירות מגורים) ושיעורי המס החדשים
סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין עוסק בהפחתת שיעור מס השבח במכירת זכות במקרקעין המיועדת לבניית דירות מגורים.
סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן: "הוראת השעה") עוסק בהפחתת שיעור מס השבח במכירת זכות במקרקעין המיועדת לבניית דירות מגורים. ברישה של סעיף 5(א) להוראת השעה נקבע כך:
"על אף האמור בסעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, במכירת זכות במקרקעין, בידי יחיד, שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, יהיה היחיד חייב במס על השבח הריאלי בהתאם להוראות סעיף 48א(ב)..."
סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע את שיעורי המס במכירת נכס שנרכש לפני יום התחילה - 7.1.01, דהיינו - החישוב הליניארי. סעיף 48א(ב) לחוק קובע כי :
ס"ק (1): יחיד יהיה חייב במס על השבח הריאלי בשיעור של עד 25% (לאחר תיקון 72).
ס"ק (1א): יחיד שהוא בעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין יהיה חייב במס על השבח הריאלי בשיעור של עד 30%.
כלומר, סעיף 5(א) להוראת השעה מעניק לעומד בתנאי הסעיף הקלה במס שבח, ולפיה, הגם שהנכס נרכש במועד שעליו חל החישוב הליניארי, שיעור המס יהיה כקבוע בסעיף 48א(ב) לחוק, אשר בנוסחו לאחר תיקון 72 עומד על 25% ליחיד ועד 30% לבעל מניות מהותי באיגוד מקרקעין.
סיכום ביניים: לכאורה, לאחר תיקון 72, שיעור המס שיחול על יחיד העומד בתנאי סעיף 5(א) להוראת השעה כבר אינו 20% במקום החישוב הליניארי, אלא 25%.
ואולם כזכור, בכל הקשור לשיעור המס מהווה מס שבח מקדמה בלבד מול מס הכנסה, ולעניין זה קובע סעיף 5(ד) להוראת השעה כדלקמן:
"מכירת זכות במקרקעין לפי הוראות סעיף זה תחויב במס שבח ריאלי כאמור בסעיף 48ב(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, ואולם לעניין סעיף 48ב(ב)(1) אחרי 'הוראות סעיפים 121' יקראו 'עד שיעור מס של 20%'."
סעיף 48ב(ב) לחוק קובע, כי במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין, כשיום הרכישה היה לפני 1.1.12, שיעור המס על השבח הריאלי יהיה כדלקמן:
סעיף 48ב(ב)(1) - עד יום התחילה (7.11.01) - חישוב ליניארי.
סעיף 48ב(ב)(2) - לאחר יום התחילה ועד 1.1.12 וכן לאחר מכן יחולו השיעורים הקבועים בסעיף 48ב(א), דהיינו הגבלת שיעור המס למקסימום 25% או 30% לבעל מניות מהותי.
זאת אומרת, שללא הסיפה של סעיף 5(ד), קיימים שני שיעורי מס - חישוב ליניארי עד 7.11.01, ומ-7.11.01 ואילך: 25% - 30%.
ואולם, הסיפה של סעיף 5(ד) מפנה לסעיף 48ב(ב)(1) ולפיו כאמור עד יום התחילה יחול חישוב ליניארי, וגם קובע כי השיעור הזה יוגבל ב-20%.
מכאן יוצא כי לפי סעיף 5 להוראת השעה, המעניק הקלה במס שבח ליחיד המוכר זכות במקרקעין לצורך בנייה של שמונה יחידות דיור לפחות בתוך 36 חודשים, הרי שבחישוב המס הסופי, עד 7.11.01, במקום חישוב ליניארי יחול שיעור מס של 20%, ומ-7.11.01 ואילך יחול שיעור מס של 25%-30%.
תקנות מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים הוראת שעה) (הארכת התקופה שבסעיף 5(א)(2) לחוק), התשע"ב-2011 קובעות:
"התקופה הקבועה בסעיף 5(א)(2) לחוק, תוארך בשנה נוספת, עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012)."
כלומר, התקנות מאריכות את תוקפו של התנאי לקבלת ההקלה במס שבח, אשר לפני ההארכה קבע כי:
"יום המכירה של הזכות במקרקעין חל בתקופה שמיום ח' בכסלו התשע"א (15 בנובמבר 2010) עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)."
מעתה, התנאי קובע כך:
"יום המכירה של הזכות במקרקעין חל בתקופה שמיום ח' בכסלו התשע"א (15 בנובמבר 2010) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012)."
מכל מקום, אין להארכת המועד השלכה על שיעורי המס כפי שנקבעו בתיקון 72, והם אמורים להיות כפי שפורט לעיל.
המסקנות מניתוח פורמלי-לשוני של הסעיפים כדלקמן הן:
1. שיעור מס השבח שונה ועלה ל-25% בעסקאות רגילות. שיעור זה יחול על השבח מיום 1.1.2012.
2. בהפעלת הוראת השעה, יחול מס בשיעור 25% (אף על פי שמדובר בשבח שקדם ל-1.1.12).
3. מכיוון שמס השבח מהווה מקדמה, הרי שיעור המס הסופי יהיה:
עד 7.11.2001 - 20%. מ-7.11.2001 - 25%.
הכותבים - משרד עורכי דין מאיר מזרחי ושות'


שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
