המשתתפים בדיוני הריבית לחודש דצמבר, אשר הורדה בשיעור של 0.25% לרמה של 2.75%, הביעו הסכמה כי ברבעון השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול של יצוא הסחורות והשירותים וכן נרשמה עלייה מתונה בצריכה הפרטית. לדבריהם, הירידות הממושכות בשווקים הפיננסיים עלולים לפעול בעתיד להמשך הקטנת הביקושים המקומיים, כך עולה מהפרוטוקולים שפורסמו היום ע"י בנק ישראל.

בדיון ארבעה מחברי הוועדה הצביעו בעד הורדת הריבית בעוד שני חברי וועדה אחרים הצביעו בעד הותרת הריבית על כנה, זאת לאחר שטענו כי רמת הפעילות המקומית עדיין גבוהה ומקור התמתנותה הוא כתוצאה מהחרפת המשבר באירופה אשר צפוי להמשיך להשפיע לרעה בעתיד אם המשבר יחריף.

בדיוני הריבית עסקו בין היתר במחירי הדירות, אשר רשמו בחודשים אוגוסט-ספטמבר ירידה לראשונה מאז דצמבר 2008 . בנוסף, הוזכר גם המשך הגידול במספר התחלות הבניה. לדעתם של חברי הוועדה, המגבלה שהציב בנק ישראל בתחום המשכנתאות מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת ריבית

בנק ישראל על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות ועל כן היא צפויה להמשיך ולמתן את מחירי הדירות. החשש בוועדה אינו מהמשך עלייה במחירי הדירות אלא דווקא מירידה מהירה מידי במחירי הדירות.

שכר הדירה, הנכלל במדד המחירים לצרכן, ירד בחודש אוקטובר ב-0.3% , אך ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר הוא עלה ב-6.3%, לעומת 5.5% באלו שהסתיימו בספטמבר והוא צפוי, על פי תחזית חטיבת המחקר, להמשיך ולעלות בקצב דומה גם בשנים עשר החודשים הבאים. כן התמתן הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות אשר עמד ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר על 10.5% לעומת 12.1% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט, וזאת לאחר עליות של כ-20% בשנת 2010.

לגבי הנעשה בארצות הברית, אומרים בבנק ישראל כי נתוני המאקרו במדינה המשיכו להפתיע לטובה תוך חיזוק המגמה הקיימת מאז חודש יוני. בעיקר היו טובים הנתונים מתחומי הייצור, הצריכה והתעסוקה. כך עלה הייצור התעסייקתי לחודש אוקטובר ב-0.7%, המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.5% והזמנות מפעלים עלו ב-0.3% למרות ציפיות לירידתן. במשקים המתועררים הגדולים מוסיפים הנתונים להיות חזקים באופן יחסי ואלם שם ניכרת התמתנות. היצוא של סין צמח בקצב הנמוך מזה שנתיים והעודף המסחרי שלה הצטמצם. הבנק העולמי צופה "נחיתה רכה" בסין עם צמיחה של 9.1% השנה ושל 8.4% בשנה הבאה.

לסיכום, השיקולים העיקריים להורדה של 0.25% הם המשך ההאטה בצמיחת הפעילות הריאלית במשק, הירידות הממושכות בשווקים הפיננסים אשר צפויות למתן את הביקושים המקומיים, ההערכה כי גדל הסיכון לגלישה למיתון באירופה והאטה משמעותית בכלכלה העולמית אשר כבר

משפיעות על המשק הישראלי והעובדה כי יש צורך להיערך עוד לפני החרפת המשבר עקב השפעת הריבית בפיגור על הפעילות הריאלית במשק.