האם מבחני הקיצון של הפד האמריקני אכן יסייעו למגזר הפיננסי בארה"ב?
לכאורה, הרעיון פשוט ונכון. לאחר המשבר ב-2008, כשהחלה ההתאוששות, בנקים ובתי השקעות ניצלו את העליות בשווקים והחלו לחלק דיבידנדים בהיקפים גבוהים. הפד האמריקני חושש מכך מאד. לא בטוח שלבנקים ולבתי ההשקעות יש מספיק כריות הון בכדי להתמודד עם משבר נוסף. הוא ניסה תחילה להגביל את חלוקת הדיבידנדים, אבל כעת החליט לטפל בשורש הבעיה - לחייב 31 בנקים ומוסדות פיננסים גדולים בארה"ב לקיים מבחני לחץ, אשר יבדקו את עמידות ההון שלהם במצבי שוק קיצוניים. בהתאם לתוצאות המבחנים, כל אחד מהמוסדות הפיננסיים יצטרך לגייס הון.
אז מה הבעיה? שוב בתי השקעות...
מבחני הלחץ בוחנים את יתרות ההון במספר תרחישים. אולם כלל לא בטוח שהבנקים ובתי ההשקעות עצמם ידעו מהי ההשפעה האמיתית של התרחיש על הונם. ניקח לדוגמא את שני בתי ההשקעות, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. בסוף הרבעון השלישי החשיפה נטו של גולדמן זאקס לחוב ריבוני במדינות אירופה הפריפריליות עומדת על 2.5 מיליארד דולר, של מורגן סטנלי על 2.1 מיליארד דולר. זוהי החשיפה בניכוי הגנות שונות, כגון אופציות ו-CDS הקיימים כנגד החשיפה. ללא אותן הגנות החשיפה שלהם כמעט כפולה.
אבל שני בתי ההשקעות אינם מפרטים את ההגנות המלאות כנגד החשיפות. מה קורה למשל, אם הבנק עצמו שמכר עבורם את ההגנות, קורס בשל חשיפתו לשווקים הללו? מהו המנגנון שמפעיל את מכשיר ההגנה? האם בכל תרחיש קיצון המנגנון הזה יפעל ויגן על החשיפה של מורגן סטנלי וגולדמן זאקס? האם להנהלות של שני הגופים הללו יש אפשרות לענות בעצמם על השאלות הללו? האם הן ידעו להיערך למצבי הקיצון בזמן, או שהם יקבלו את המידע על קריסת ההגנות שלהם רק כשהיא תקרה?
שני הגופים המדוברים לא התייחסו לשאלות המוזכרות במסגרת הדוחות הכספיים ושיחות הועידה שלאחריהם. אם גם להנהלות עצמן אין תשובה ברורה, ייתכן כי לא יהיה לכך מענה גם במסגרת מבחני הלחץ, ואז המבחנים לא יגלו תרחיש קיצון מאד משמעותי עבור בתי ההשקעות.
האם תרחישי הקיצון הפסימיים יהפכו לנבואה שמגשימה את עצמה?
הפסימיים אומרים שמי שמנסה לדמיין תרחיש קיצון פסימי ביותר, ייווכח שהמציאות תמיד יותר גרועה (האופטימיים עשויים להגיד את ההיפך). מניסיון העבר, כשבוצעו מבחני הלחץ ב-2009, התברר שהנחות היסוד שלהם היו אופטימיות מדי. למוד ניסיון החליט הפד, כי לא יפרסם כעת את כל הנחות היסוד למבחנים, על מנת לעדכן אותם למציאות בסמוך למבחנים עצמם.
בינתיים ההנחות נראות באמת קשות. בארה"ב האבטלה תגיע לשיאה במהלך 2013 ותעמוד ברמה של 13%, התוצר יירד במהלך התקופה שבין הרבעון האחרון של 2011 לרבעון השלישי של 2012, כמוהו ירדו גם מחירי הדיור באופן חד ואירופה תיכנס לתקופה של מיתון עמוק.
עבור ששת הבנקים הגדולים נדרש תרחיש קיצון נוסף של משבר גלובלי ותיבחן חשיפת תיקי המסחר שלהם לאירופה, תחת הנחות התרחישים הללו. הבנקים עלולים להחליט, שאם אלו הנחות היסוד של הפד, אולי כדאי להאיץ תכניות קיצוצים, לפטר יותר עובדים, להשהות חלוקת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. כל אלו עלולים להביא להאטה במשק האמריקני ולהפוך בסופו של דבר לנבואה שמגשימה את עצמה.
האם מטרת הבדיקה נכונה?
בכל אחד מתרחישי הקיצון נבחנת יכולתם של הבנקים לעמוד בסף מינימאלי של יחס הון ראשוני לנכסי סיכון של 5%. נזכיר, שהיחס הזה עומד כיום ברוב המוסדות הפיננסים מעל 7%. יכול להיות שהסף שקבע הפד נמוך מדי וכולם יעברו בקלות את מבחני הקיצון, על אף ההנחות הקשות שלהן מבלי להידרש לגיוס הון משמעותי.
מה המבחנים אינם בודקים?
את הנזילות כמובן! זהו אחד מהפרמטרים החשובים במאזני הבנקים שנשכח ע"י כמה מההנהלות הבכירות של הגופים הפיננסים בארה"ב טרם המשבר. הוא הביא, בין השאר, לקריסת ליהמן ברזרס ולכמעט קריסת AIG. יכול להיות שבכמה תרחישי קיצון, הורדות דירוג של כמה מדינות יחויבו המוסדות הפיננסים להגדיל ביטחונות בשל חשיפתם. זה יאלץ אותם להזרים הון באופן מיידי ולהסתכן במשבר נזילות מחודש. בדיוק כפי שקרה ב-2008 בשל נפילת שוק המשכנתאות. הסיבות שונות, אבל הבעיות זהות. האם הנהלות המוסדות הפיננסים ערוכות לכך?
הפד האמריקני מתכנן בחינה מקיפה ושקופה של המערכת הפיננסים בארה"ב, אבל כמו שנאמר, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.
- 5.עזריאלי שלמה 01/12/2011 08:22הגב לתגובה זובאמת הנאה צרופה לקרוא את הכתבות שלך . תמיד מחכה להם. שאלה : מה קורה עם הבנק הנ" ל שלא מתרומם, למרות כל העזרה והקניות של הסנאט אודה לתשובתך .
- 4.טור טוב! (ל"ת)מומו 30/11/2011 19:40הגב לתגובה זו
- 3.שחקן חול 30/11/2011 12:55הגב לתגובה זואני מאוהב
- עמית 30/11/2011 22:59הגב לתגובה זואני מסכים איתך 100%
- 2.יוסי עמית 30/11/2011 12:11הגב לתגובה זוהאצבע בצורה יפה עלולה בהחלט להתעורר שוב. מדוע, אם כן, הפד אינו יוזם, חלק ממבחני הלחץ, גם בדיקה של נזילות הבנקים? האם אין זה נכון בעצם לבצע מבחן שכזה (במידה ואפשרי) - בטח לנוכח הקריסה של ליהמן, שנבעה בעיקרה מבעיית נזילות קשה?
- אורית 30/11/2011 14:00הגב לתגובה זואני מניחה שזו גם שאלה פוליטית. עד כמה אתה מוכן להסתכן בזעזוע של המערכת הפיננסית בטווח הקצר, בכדי לקבל יציבות בטווח הארוך...
- יוסי עמית 30/11/2011 20:56אבל יכול להיות שכן יהיה שווה לזעזע את המערכת בט" ק, על מנת לבדוק את עמידותה לזעזועים בפרק זמן זה, ואולי אף למנוע את הקריסה הבאה...
- 1.המנטליסט 30/11/2011 10:24הגב לתגובה זושלום, אורית. כרגיל, הנאה צרופה. רציתי לשאול אם מבחנים דומים נחוצים/מתוכננים גם באירופה. תודה.
- אורית 30/11/2011 14:01הגב לתגובה זובאירופה בוצעו מבחני לחץ במהלך השנה. הם הניחו הנחות פושרות וקבעו כי הבנקים לא יזדקקו להזרמות הון...

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
