פרסום ראשון

ערוץ 1 יחזיר את תכנית הבוקר?

5 שנים לאחר הורדתה של 'בוקר טוב ישראל', ובעקבות שידורי הבוקר עם חזרתו של שליט, בערוץ בוחנים החזרת רצועת בוקר שתפיק חטיבת החדשות
אלכסנדר כץ | (2)

בעקבות מבצע השידורים של גלעד שליט, עולים קולות ברשות השידור להחזיר את שידורי הבוקר, 5 שנים לאחר ש'בוקר טוב ישראל' הורדה מן המרקע.

במהלך השבוע שעבר, עד לחג שמחת תורה, שידר ערוץ 1 במשך 3 ימים תכנית בוקר אקטואלית בעקבות חזרתו של שליט לישראל במסגרת עסקת חילופי השבויים עם חמאס. גורמים בערוץ הביעו שביעות רצון מהתכנית, וכעת בוחנים החזרתה במסגרת שדרוג לוח השידורים, כחלק מהליך הרפורמה, שאמנם תקוע לאחרונה, אולם אמור לצאת לפועל בחודשים הקרובים.

לדברי גורמים ברשות השידור, החזרת התכנית, שתופק על ידי חטיבת החדשות, היא צעד מתבקש, בעיקר על רקע התכנית לשינוי לוח השידורים ועיבויו, כפי שהחל לפני כשנה עם התחלת שידורה של תכנית הלייט נייט, העברת 'מבט' לשעה 20:00 החל מחודש נובמבר, העלאת ריאליטי אוכל חדש, ולוח שידורי אחר צהריים וערב שיורכב בין היתר מרצועות שידור קבועות.

תכנית כזו עשויה לשמש גם כפלטפורמה לקידום תכנים של ערוץ 1, כפי שעושות תכניות הבוקר של הזכייניות השונות, 'קשת', 'רשת', וערוץ 10. אגב, ממוצע הרייטינג של תכניות הבוקר ב-2 הערוצים המסחריים, נע סביב 9-10% במשותף.

תכנית הבוקר הקודמת של ערוץ 1, 'בוקר טוב ישראל', שודרה בין השנים 1990 לספטמבר 2006, אז הוחלט להורידה משידור בשל עלויות כספיות גבוהות. רשות השידור נימקה זאת ב"הקושי התקציבי שבו מצויה רשות השידור ובגלל העלות הגבוהה של הפקת השידור". ברשות השידור הודיעו כי אז כי יבחנו מחדש את ההחלטה, אולם כאמור היא נשארה קבועה ל-5 השנים הבאות לפחות. החלטה זו הייתה בעיצומו של משבר כלכלי חמור שידעה רשות השידור, שהוביל להורדת תכניות בידור, תרבות ואקטואליה מהמסך.

כעת, במידה ויחליטו בערוץ 1 להפיק תכנית כזו, היא תהיה תחת חסותה של חטיבת החדשות של ערוץ 1, ותתבסס על אנשי החטיבה. הבעיה שעשויה להתעורר היא דווקא מכיוונה של הטלוויזיה החינוכית, שמשדרת בשעות אלו מאז ויתר ערוץ 1 על רצועת הבוקר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני לא מבין איך פתאום יש להנהלה כסף (ל"ת)
    תמוה ביותר 24/10/2011 22:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 24/10/2011 19:06
    הגב לתגובה זו
    30 טכנאים שחותמים מ4 בבוקר עד 12 בלילה. וכל זה על 2 שעות שידור בקושי-חשבנו ששקלאר לא בסדר,מה עכשיו? מדובר על כספי ציבור,שלא נדבר על עתונאים שעובדים אותן שעות. ישנם מאות עובדים שיחגגו על תוכנית הבוקר השערורייתית הזאת.
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.