השכרת מקבץ דיור היא עסקה הפטורה ממע"מ - אימתי?

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר עמ 51878/10 חב' ש. י. סימון אחזקה בע"מ נ' ממונה מע"מ אשדוד
עו"ד לילך דניאל |

תקציר עמ 51878/10

חב' ש. י. סימון אחזקה בע"מ נ' ממונה מע"מ אשדוד

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק כי עסקה שבמסגרתה מספקת המערערת דירות לחברה אחרת, אשר בתורה מעמידה את הדירות לחברת עמידר לשם השכרה לעולים חדשים - אינה בבחינת השכרה למגורים הפטורה ממע"מ על פי סעיף 31(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). מנגד, עסקה שבמהלכה שוכרת המערערת דירות מבעליהם ומשכירה אותן ישירות לדיירים שונים למגוריהם - היא בבחינת השכרה למגורים הפטורה ממע"מ על פי סעיף 31(1) לחוק.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

השומות שהוצאו לתקופה בין אפריל 2004-יוני 2010 נוגעות לכמה נושאים, ובין היתר השכרת 50 דירות מגורים על ידי המערערת בבניין באשדוד הידוע כ"אשדוד ביץ" - ולפיהם קבע המשיב כי אין מדובר ב"השכרה למגורים" הפטורה ממע"מ על פי סעיף 31(1) לחוק. המערערת לעומתו טוענת כי מדובר ב"השכרה למגורים" הפטורה ממע"מ.

הבניין נבנה במסגרת הסכם קומבינציה שנכרת בין חברת חי טל פרויקטים בנייה ופיתוח בע"מ לבין חברת ס.ש. צרפתי בע"מ (להלן: "צרפתי"). המערערת הרשומה ברשות המסים (מע"מ) כעוסק מורשה בתחום אחזקת בתים, התקשרה בשנת 1996 עם שתי החברות הנזכרות בהסכם והתחייבה לספק שירותי ניהול ואחזקה לבניין. בשנת 1998 רכשה המערערת תשע דירות בבניין וביקשה לנכות בגינן מס תשומות לאחר שהצהירה ביום 23.9.1998 כי הדירות מיועדות להשכרה כדירות נופש, השכרה שאינה פטורה ממע"מ. בקשתה של המשיבה אושרה, ואכן במשך השנה הושכרו הדירות כדירות נופש. בשנת 1999 התקשרה המערערת עם חברת חי טל וסיפקה לה 70 דירות (תשע דירות שרכשה מצרפתי ו-41 דירות ששכרה מבעליהם). בתורה סיפקה חברת חי טל דירות לחברת עמידר לצורך מגורי עולים.

היבט זה של השומות נדון כבר בעבר בין הצדדים בגדרה של שומת עסקאות זהה בטיבה, שהוציא המשיב למערערת בגין השכרת 50 הדירות במשך השנים 2004-2000. גם שם הוצאה שומה המחייבת את השכרת הדירות במע"מ, השגת המערערת נדחתה, ערעורה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נתקבל ונקבע שחברת חי טל שימשה רק צינור מקשר להזרמת הדירות לעמידר, ולכן יש לראות בחוזה עם חברת חי טל חוזה להשכרת דירות למגורים הנכנס לגדר הפטור ממע"מ לפי סעיף 31(1) לחוק. ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט העליון נדחה ביום 1.2.2010.

המשנה לנשיאה א' ריבלין היה בדעה כי בנסיבות העניין חל הפטור האמור על עסקאות השכרה אלה (כפסיקת בית המשפט המחוזי). כבוד השופטים גרוניס ודנציגר חלקו על דעתו ומצאו כי עסקאות השכרה אלה אינן באות בגדרו של הפטור האמור. עם זאת, הצטרפו לתוצאה של דחיית הערעור נוכח הנסיבות הפרטניות המיוחדות בהתנהלות המשיב בטרם אותה שומה ובשומת התשומות הסותרת משנת 2000. הנימוק לדחיית הערעור היה כי כאשר בחן המשיב לראשונה את העסקה בין המערערת לבין חברת חי טל, הוא קבע שמדובר בעסקה להשכרת דירות למגורים הפטורה ממע"מ.

עמדה זו נקבעה לאחר שהמשיב עיין בנוסח ההסכם בין חברת חי טל לבין המערערת במסגרת הליך משפטי שהתנהל בין הצדדים לעניין ניכוי תשומות מהעסקה. כלומר, אף לגישת המשיב עצמו - כפי שהובעה במסגרת הליך משפטי קודם בין הצדדים (לעניין שומת התשומות) - מדובר בעסקה הפטורה ממע"מ. לפיכך מנוע המשיב מלטעון עתה שמדובר בעסקה החייבת במע"מ.

דיון

השכרת 50 הדירות - הן מכוח עקרון התקדים המחייב והן מכוח השתק הפלוגתא, אין מקום לערעור המערערת על קביעת המשיב בשומה הנוכחית, מפני שהשכרת 50 הדירות אינה פטורה ממע"מ לפי סעיף 31(1) לחוק. ואולם, האם אין מקום לקבלת הערעור על שומת העסקאות בעניין זה מהטעם הנוסף הנסמך על עמדת המשיב באשר לשומת התשומות משנת 1999, ועל הסתמכות המשיבה על כך בנדון עסקאותיה נשוא ההליך הקודם (לשנים 2003-2000)?

המשיב מוסיף וטוען כי טענת ההסתמכות של המערערת על שומת התשומות (מ-1999) נשמטה בתחילת תקופת השומה הנוכחית (אפריל 2004) - זאת הואיל והחל מאפריל 2004 ועד לתום שש שנות תקופת שומת העסקאות דנן, הוציאה המערערת לחברת חי טל חשבוניות מס בגין תשלומי חברת חי טל בעבור שכירת 50 הדירות, כאשר היא כוללת בכל אותן חשבוניות מע"מ בשיעור מלא. על אף זאת, משך כל התקופה הארוכה דיווחה המערערת בדוחותיה השוטפים לרשות המסים (מע"מ) על עסקאות השכרת 50 הדירות לחברת חי טל כעל עסקאות פטורות ממס, ונמנעה מהעברת סכומי המע"מ המלא שבהם נקבה בכל חשבוניות המס שהוציאה לחברת חי טל.

כתוצאה מהתנהלות זו ניכתה חברת חי טל משך כל אותם השנים את סכומי המע"מ בחשבוניות המערערת כמס תשומות, ואילו המערערת מצדה דיווחה בכזב על כל אותן עסקאות כפטורות ממס ולא העבירה למשיב את סכומי המע"מ שכללה בחשבוניות.

בדעת הרוב שבפסק דינו של בית המשפט העליון נקבע כאמור כי עסקת השכרת 50 הדירות על ידי המערערת לחברת חי טל, אינה באה בגדר הפטור להשכרת דירות למגורים שבסעיף 31(1) לחוק. עם זאת, נקבע בדעת הרוב כי בכל הנוגע לשומת העסקאות נשוא אותו הערעור (דהיינו לשנים 2003-2000) קמה למערערת טענת ההסתמכות על קביעת המשיב בשומת התשומות משנת 1999, שבה סיווג מלכתחילה את אותה עסקה כהשכרת דירות למגורים הפטורה ממס. סמוך לאחר מכן שינה המשיב את עמדתו וקבע כי אין מדובר בעסקה הפטורה ממע"מ, ובשל כך הוציא את שומת העסקאות הראשונה נשוא אותו הערעור. האם אותה "זכות הסתמכות" עומדת למערערת לעולמי עד?

הרשות אינה כבולה לעד בהחלטה שגויה שיצאה מלפניה, ורשאית היא ובמקרים רבים אף מחויבת היא לתקן את שעיוותה, ובלבד שתאוזן אל מול כך זכותו של הנישום ככל שנסמך מלכתחילה על ההחלטה הראשונה. לפיכך, יש לדחות חלק זה של הערעור.

השכרת 35 הדירות הנוספות - נוסף על 50 הדירות המושכרות על ידי המערערת לחברת חי טל, על ידי חי טל לחברת עמידר ועל ידי עמידר לדיירים - שוכרת המערערת 35 דירות נוספות בבניין אשדוד ביץ' מבעליהם, ומשכירה אותן ישירות לדיירים שונים. השכרת דירות אלו מהמערערת לדיירי הדירות פטורה ממס עסקאות מכוח הוראת הפטור שבסעיף 31(1) לחוק.

ואולם, בשומת העסקאות דנן קבע המשיב כי עסקת שכירת 35 הדירות על ידי המערערת מבעליהן היא "עסקת אקראי במקרקעין", בהיותה מכר של נכס לעניין החוק.

יש לקבל את הערעור בעניין זה. זיקת "ההשכרה למגורים" של ההשכרה הראשונה (מהבעלים למערערת) משמעותית יותר מעניין 50 הדירות שהושכרו על ידי המערערת לחברת חי טל. מדובר למעשה בשכירת דירות על ידי המערערת למטרה ספציפית ומוגדרת של השכרתן המיידית - על ידי המערערת עצמה - באמצעות חוזים הנערכים בינה לבין שוכרי הדירות ובתנאים הנקבעים על ידה.

מידת הניתוק בין ההשכרה למגורים (בחוזה המערערת עם שוכרי הדירות) לבין עסקת שכירת אותן דירות על ידי המערערת מבעליהן - קטנה באופן משמעותי ובולט מהניתוק הרב בין שוכרי הדירות מחברת עמידר, ששכרה מחברת חי טל, ששכרה מהמערערת, ששכרה (41 מתוך 50 הדירות) מהבעלים. בהינתן הבחנה זו בין מקבץ 35 הדירות דנן לבין מקבץ 50 הדירות ששכירותן שורשרה כמפורט לעיל, גוברות החפיפה והזהות המסחרית הכורכות לאחד את שכירת הדירה על ידי המערערת לשוכר הדירה ממנה, תוך קביעת תנאי השכירות על ידי המערערת.

אכן, גם בעניין 35 הדירות, השכרתן מבעליהן למערערת אינה למטרת מגורי המערערת. ואולם, מהות "ההשכרה למגורים" של אותן דירות מהמערערת לשוכרים בפועל מאצילה באופן משמעותי על ההשכרה המוקדמת מהבעלים למערערת. לאור זאת ונוכח השוני האמור בין השכרת 50 הדירות מהמערערת לחברת חי טל לבין שכירת 35 הדירות מבעליהן על ידי המערערת, יש לראות את שכירת 35 הדירות על ידי המערערת כעסקה הכרוכה משמעותית בהשכרת אותן דירות למגורים על ידי המערערת לשוכרים, באופן המצדיק החלת הפטור הקבוע בסעיף 31(1) לחוק על שני מרכיבי עסקת ההשכרה למגורים. על כן יש לקבל את ערעור המערערת לעניין מרכיב זה של שומת העסקאות, ולבטל בהתאם את חיובי המס שהוטלו עליה בעניין זה.

תוצאה

הערעור התקבל באופן חלקי.

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע

לפני כב' הנשיא יוסף אלון

ניתן ב-15.9.2011

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.