בשנה הקרובה - האם נכון להסתער על שוקי המניות החבוטים?
השנה העברית החולפת הייתה רעה בשוק ההון. היא דווקא התחילה בסדר כשהמדדים עדיין במומנטום החיובי של 2009 ותחילת 2010, אבל אז באה התפנית בחודש ניסן (בסדר... חודש מאי) וכל התשואה נזרקה לפח.
האמת שלתת תחזית מדויקת חשוקי המניות זה דבר כמעט בלתי אפשרי. הפעם האחרונה שניסיתי את כוחי זה היה ב-1 בינואר 2010, חשבתי שיהיה נחמד לנסות להסתכל קדימה עם תחילת העשור השני של שנות האלפיים. פרסמתי אז טור תחת הכותרת
שלל איומים יש כיום על שוקי ההון, לאן שלא מסתכלים רואים תהום. הכלכלה האמריקנית נמצאת במצב קשה עם שיעורי אבטלה גבוהים, חוב אדיר וצמיחה אפסית. אירופה שקועה במשבר חובות, צמיחה אפסית וגוש שעדיין לא הפנים שלפעמים צריכים גם לתת כתף. בהתאם, שוקי המניות איבדו 15%-25% בחודשים האחרונים. כלומר חלק מהאיומים כבר מגולם במחירי המניות, לשאלה הזו אין תשובה מדעית, זה יותר עניין של תחושה והערכה לאן הולך השוק שהרי כרגע הכלכלנים מדברים על סבירות של 40%-50% למיתון בארה"ב ואירופה. אם יהיה מיתון, הנפילות עוד לפנינו שכן השוק מגלם כעת סבירות חלקית בלבד.
לפני מספר שבועות נפגשתי בסוף יום של מפולת בבורסה בת"א עם מנהל ההשקעות הראשי של אחד הגופים הגדולים בארץ. שאלתי אותו מה הוא אומר על השווקים, וכך הוא ענה לי: "האמת שלא נראה נורא מידי, יש איומים ורואים לחץ מסוים מצד הציבור שמוכר קרנות אבל אני מסתכל על הטלפון הנייד שלי - והוא יחסית שקט. בימים הרעים של סוף 2008, הטלפון לא הפסיק לצלצל, לקוחות התקשרו בלי סוף ואמרו רק דבר אחד - 'תמכור הכל, לא רוצים שום סיכון'. אלה הטלפונים שבדר"כ מבשרים כי השוק הדובי מתקרב לקיצו, את זה עדיין לא ראיתי, והאמת שזה קצת מפחיד".
אז כרגע העסק נראה רע, אפילו רע מאוד. גם כשמסתכלים על האיומים בשטח וגם כשמסתכלים על תחושת הבטן (ראה ערך הטלפון הנייד של מנהל ההשקעות). אבל כמובן שזו גם הזדמנות. פה הזמן לחזור לעיקרון עליו כתבתי באותו טור מינואר 2010, המחזוריות. בהנחה שלא נראה נפילה של יותר מ-50% במדדי המניות (וזו הנחה בהחלט סבירה), המעו"ף עלול לרדת לרמה של 670 נקודות, כלומר נפילה של עוד כ-38%, ואז לטפס.
יש כאלו שקונים תוך כדי הירידות (וורן באפט הוא המפורסם שבהם - ברבעון שזה עתה הסתיים הוא רכש מניות ב-4 מיליארד דולר) ויש כאלו שממתינים לראות תחתית ותחילת ביקושים ורק אז מצטרפים (בעיקר אלו שעובדים טכנית). כל שיטה היא בסדר והעיקר שהעיקרון עתיק היומין בא לידי ביטוי - לקנות בזול ואז למכור ביוקר. דעתי היא שברמה של יחס סיכון-סיכוי, אין שום הצדקה לקנות עכשיו. יש סיכון ממשי לנפילה של כמעט 40% (תרחיש של מיתון) ומצד שני סיכוי לגל עליות שיצטרך להתמודד עם מבחנים אדירים כמו החוב היווני והאבטלה האמריקנית.
ובכל זאת לא הכל שחור. אני מתחיל לשמוע כלכלנים שמדברים על זמן רב עד שנחזור למגמה חיובית בבורסות, אפילו שנים. בעיני זה לא התרחיש הסביר, בהחלט ייתכן שהבורסות עוד יחטפו מכה, אבל שנה שלמה זה המון זמן וצריך גם לזהכיר את הבחירות בארה"ב בנובמבר 2012 ואת הסטטיסטיקה המוכרת לפיה שנת בחירות היא כמעט תמיד חיובית לשוקי המניות. בימי המשבר הנוכחיים, הבחירות בארה"ב יהיו בעיקר סביב נושאים כלכליים. ההנחה היא שאובמה יעשה הכל בשביל להגיע לבחירות עם כלכלה צומחת, אחרת הסיכויים שלו לקבל קדנציה נוספת פוחתים בצורה דרמטית. לפי הקונספירציות, בממשל אובמה ממש שמחים על המצב הגרוע עכשיו כיוון שהם רוצים להראות שינוי דרמטי ב-2012, שינו שהבוחר יזכור טוב טוב כשהוא מגיע לקלפי.
- 13.אשאוול 02/10/2011 19:46הגב לתגובה זופרייאר מי שלא קונה ואוסף מניות או אגח כיום.הכל נמוך מאד וזה מדשדש ולא ישאר כך זמן רב עד שיבוא גל שיתעצם והכל יעלה ואז- מחמיצים כבר את השמנת.
- אבי 03/10/2011 00:09הגב לתגובה זוואם אני אוהב לבן???
- 12.נסדק 02/10/2011 18:01הגב לתגובה זויוסי היקר, מה לדעתך צפוי עם מניות הבנקים בארצות הברית? תודה.
- 11.שמואל 02/10/2011 16:54הגב לתגובה זוליוסי שלום ושנה טובה חזק וברוך
- 10.רמי 02/10/2011 08:59הגב לתגובה זויוסי, אתה כמעט באפט.. כמעט.. אולי, תקרא כמה ספרים של אנשים בארה" ב שעשו מיליארדים (לכיסם ולא רק לכיסם) בשוק ההון ואז תחזור אלינו עם כמה תובנות שיהיו שוות את זמן הקריאה..
- 9.גאון! יודע על מה הוא מדבק... (ל"ת)לילך 01/10/2011 21:14הגב לתגובה זו
- 8.הקלפן מלוד 01/10/2011 20:20הגב לתגובה זועם כל הכבוד באפט רק בנאדם.. וכידוע בני אדם גם טועים.. אני יודע אם באפט מתכוון רק לעשות " סיבוב" אולי הוא ירוויח ...אבל אם באפט מתכוון להשקיע לטווח אז גם באפט הגדול יפול....
- 7.נכון יעלה אך לא לפני שיתרסק עוד 40 אחוז .... (ל"ת)סוחר 01/10/2011 19:46הגב לתגובה זו
- רון ב. 01/10/2011 21:54הגב לתגובה זואולי.
- 6.רון ב. 01/10/2011 18:35הגב לתגובה זוחבל אדוני שלא לקחת פרמטר זה בחשבון בניתוח החכם שלך.ראה סטטיסטיקות ומחקרים בנושא.באפט למשל כן קרא נתונים אלו והסיק את המסקנות.
- 5.מבריק. אתה עוד לרגי . המעוף עומר ב500 (ל"ת)לפי תורת קושולנקו 01/10/2011 18:24הגב לתגובה זו
- 4.חסוי 01/10/2011 18:22הגב לתגובה זושלום יוסי וחג שמח לך הרי משנת 2007 אין בישראל שום משבר כולם עובדים קונים דירות במיליונים יוצאים לחול מסעדות מלאות בכול שעות היום על איזה משבר כל הזמן מדברים?? אני לא מכיר אפילו בינאדם אחד שלא עובד כבר תקופה ארוכה
- 3.הרנטגן 01/10/2011 18:13הגב לתגובה זויוסי , אתה ואייל מדברים על אותו עקרון וההבדל הוא שאתה מדבר במילים ואייל מדבר על גרפים בוא נגיד שההתבססות שלך נכונה אבל אין כאן חידוש כל הכתבות גם סקירת הבנקים כולם אותו דבר אז מה כן חדש ? דבר אחד - שנה חדשה שנה טובה טוב , גם זה כבר נאמר ...
- 2.מאמר מיותר 01/10/2011 18:10הגב לתגובה זואת זה, מנקה הרחוב מהבורסה יכול היה לכתוב מחר
- 1.מנו 01/10/2011 17:49הגב לתגובה זומקצועית גבוה.חן-חן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
