השנה העברית החולפת הייתה רעה בשוק ההון. היא דווקא התחילה בסדר כשהמדדים עדיין במומנטום החיובי של 2009 ותחילת 2010, אבל אז באה התפנית בחודש ניסן (בסדר... חודש מאי) וכל התשואה נזרקה לפח.

האמת שלתת תחזית מדויקת חשוקי המניות זה דבר כמעט בלתי אפשרי. הפעם האחרונה שניסיתי את כוחי זה היה ב-1 בינואר 2010, חשבתי שיהיה נחמד לנסות להסתכל קדימה עם תחילת העשור השני של שנות האלפיים. פרסמתי אז טור תחת הכותרת 'שוק המניות לאן? להלן התרחיש הסביר ל-2010-2012'. כמובן שלא פגעתי בול אבל העיקרון דווקא עבד כמו שצריך, ולכן החלטתי לחזור עליו גם הפעם.

שלל איומים יש כיום על שוקי ההון, לאן שלא מסתכלים רואים תהום. הכלכלה האמריקנית נמצאת במצב קשה עם שיעורי אבטלה גבוהים, חוב אדיר וצמיחה אפסית. אירופה שקועה במשבר חובות, צמיחה אפסית וגוש שעדיין לא הפנים שלפעמים צריכים גם לתת כתף. בהתאם, שוקי המניות איבדו 15%-25% בחודשים האחרונים. כלומר חלק מהאיומים כבר מגולם במחירי המניות, לשאלה הזו אין תשובה מדעית, זה יותר עניין של תחושה והערכה לאן הולך השוק שהרי כרגע הכלכלנים מדברים על סבירות של 40%-50% למיתון בארה"ב ואירופה. אם יהיה מיתון, הנפילות עוד לפנינו שכן השוק מגלם כעת סבירות חלקית בלבד.

לפני מספר שבועות נפגשתי בסוף יום של מפולת בבורסה בת"א עם מנהל ההשקעות הראשי של אחד הגופים הגדולים בארץ. שאלתי אותו מה הוא אומר על השווקים, וכך הוא ענה לי: "האמת שלא נראה נורא מידי, יש איומים ורואים לחץ מסוים מצד הציבור שמוכר קרנות אבל אני מסתכל על הטלפון הנייד שלי - והוא יחסית שקט. בימים הרעים של סוף 2008, הטלפון לא הפסיק לצלצל, לקוחות התקשרו בלי סוף ואמרו רק דבר אחד - 'תמכור הכל, לא רוצים שום סיכון'. אלה הטלפונים שבדר"כ מבשרים כי השוק הדובי מתקרב לקיצו, את זה עדיין לא ראיתי, והאמת שזה קצת מפחיד".

אז כרגע העסק נראה רע, אפילו רע מאוד. גם כשמסתכלים על האיומים בשטח וגם כשמסתכלים על תחושת הבטן (ראה ערך הטלפון הנייד של מנהל ההשקעות). אבל כמובן שזו גם הזדמנות. פה הזמן לחזור לעיקרון עליו כתבתי באותו טור מינואר 2010, המחזוריות. בהנחה שלא נראה נפילה של יותר מ-50% במדדי המניות (וזו הנחה בהחלט סבירה), המעו"ף עלול לרדת לרמה של 670 נקודות, כלומר נפילה של עוד כ-38%, ואז לטפס.

יש כאלו שקונים תוך כדי הירידות (וורן באפט הוא המפורסם שבהם - ברבעון שזה עתה הסתיים הוא רכש מניות ב-4 מיליארד דולר) ויש כאלו שממתינים לראות תחתית ותחילת ביקושים ורק אז מצטרפים (בעיקר אלו שעובדים טכנית). כל שיטה היא בסדר והעיקר שהעיקרון עתיק היומין בא לידי ביטוי - לקנות בזול ואז למכור ביוקר. דעתי היא שברמה של יחס סיכון-סיכוי, אין שום הצדקה לקנות עכשיו. יש סיכון ממשי לנפילה של כמעט 40% (תרחיש של מיתון) ומצד שני סיכוי לגל עליות שיצטרך להתמודד עם מבחנים אדירים כמו החוב היווני והאבטלה האמריקנית.

ובכל זאת לא הכל שחור. אני מתחיל לשמוע כלכלנים שמדברים על זמן רב עד שנחזור למגמה חיובית בבורסות, אפילו שנים. בעיני זה לא התרחיש הסביר, בהחלט ייתכן שהבורסות עוד יחטפו מכה, אבל שנה שלמה זה המון זמן וצריך גם לזהכיר את הבחירות בארה"ב בנובמבר 2012 ואת הסטטיסטיקה המוכרת לפיה שנת בחירות היא כמעט תמיד חיובית לשוקי המניות. בימי המשבר הנוכחיים, הבחירות בארה"ב יהיו בעיקר סביב נושאים כלכליים. ההנחה היא שאובמה יעשה הכל בשביל להגיע לבחירות עם כלכלה צומחת, אחרת הסיכויים שלו לקבל קדנציה נוספת פוחתים בצורה דרמטית. לפי הקונספירציות, בממשל אובמה ממש שמחים על המצב הגרוע עכשיו כיוון שהם רוצים להראות שינוי דרמטי ב-2012, שינו שהבוחר יזכור טוב טוב כשהוא מגיע לקלפי.