האם הבנקים יפסידו על חשבון הצלת יוון?

הבורסות ביבשת הקרה חתמו את יום המסחר הקודם בירידות שערים. חשיפת החוב האירופי לבנקים מוערך במאות מיליארדי אירו מה שמשאיר פתרונות שליליים בלבד. פרסום תוכניתו של הפד גרם למסחר אדום בבורסות ארה"ב. מה יביא איתו יום המסחר החדש?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

המניות האירופיות נחלשו ורשמו ירידות שערים לאחר שבכירים אירופיים הודיעו כי בכוונתם לשוב ליוון בשבוע הבא בתקווה למצוא פיתרון לבעיית החוב היוונית, וזאת לאחר שלושה ימים של התייעצויות אשר לא העלו דבר.

לפי דו"ח היציבות הכלכלית הגלובלית אשר פורסם אתמול ע"י קרן המטבע העולמית, יש לבנקים האירופיים חשיפה של כ- 300 מיליארד אירו לחוב היווני. עקב כך, קראה קרן המטבע העולמית לאלו, האחרונים, להגדיל את קופת המוזמנים וזאת על מנת להבטיח כי לא ייתקלו בקשיי נזילות באם יתרחש הגרוע מכל ויוון אכן תוכרז כחדלת פירעון. בתרחיש שכזה כאמור, יאלצו הבנקים "למחוק" את החוב היווני, ולרשום הפסדים על הסכום הנ"ל.

ירידות שערים חדות נרשמו במניות חברות הכרייה לאור הירידה העולמית במחירי המתכות. BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם נחלשה ב- 3.9% בעוד Rio Tinto, חברת הכרייה השנייה בגודלה בעולם צנחה ב- 4.2%.

חברת התעופה הגרמנית, Lufthansa צנחה ב- 5% והגיע למחיר הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2009, וזאת עקב שינוי המלצת ה"החזקה" במנייה ל"מכירה" ע"י הבנק הגרמני Deutsche Bank.

הורדת ההמלצה הגיעה עקב הצפי להתייקרות במחירי הדלק, אשר עשוי לייקר את הוצאות חברת התעופה ב- 6.4 מיליארד אירו בשנה הנוכחית.

מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה של 2.3% לאחר שהמנכ"ל הודיע כי הבנק יתקשה לעמוד בתחזית הרווח לפני מס לשנה הנוכחית, העומד על כ- 10 מיליארד אירו.

המדד הגרמני, ה- DAX נחלש ב- 2.47%.

בכירים בבנק הבריטי המרכזי עדיין שוקלים נקיטת צעדים נוספים לעידוד הכלכלה, ותוהים באם יש צורך להרחיב את היקף רכישת האג"ח הריבוני ע"י הבנק המרכזי, העומד כיום על 200 מיליארד פאונד ברכישות הקודמות.

עוד אמרו הבכירים כי בכוונת הבנק המרכזי להותיר את הריבית העומדת על 0.5% על כנה.

המדד הבריטי, ה- FTSE 100 נחלש ורשם ירידה של 1.4%.

מניית הבנק הבריטי Barclays נחלשה בשיעור של 0.65%, מניית Royal Bank Of Scotland התחזקה בשיעור של 1.26% ואילו מניית Lloyds רשמה עליה יפה והתחזקה ב- 5.64% נוספים.

השווקים בארה"ב

המניות האמריקניות נחלשו ורשמו ירידות שערים חדות עקב פרסום תכניתו של הבנק הפדראלי המרכזי, אשר היוותה מעין גושפנקה לחששות המשקיעים כי הכלכלה האמריקנית אכן זקוקה להתערבות פדראלית על מנת להרים ראשה, להתאושש ולצמוח.

לפי הדברים, בכוונתו של ברננקי להחליף אג"ח אמריקניות (Treasuries) קצרות טווח בהן מחזיק הבנק, באג"ח אמריקניות לטווח בינוני- ארוך בשווי של כ- 400 מיליארד דולר, וזאת על מנת לעודד את שיקום הכלכלה.

כתגובה- תשואת ה- Treasuries ארוכות הטווח (ל- 30 שנים) צנחו ועמדו זו הפעם הראשונה מאז 2009 על פחות מ- 3%.

סקטור הפיננסיים במדד ה- 500 P&S רשם ירידות שערים חדות ונחלש ב- 4.9%, וזאת לאחר שסוכנות הדירוג מודי'ס הודיעה על הנמכת דירוגן של Bank Of America, Citigroup ו- Wells Fargo.

כתגובה- מניית Bank Of America צנחה מטה ונחלשה ב- 7.5%, מניית Citigroup נחלשה ב- 5.2% ואילו מניית Wells Fargo רשמה את הירידה ה"מתונה" מבין השתיים ונחלשה בשיעור של 3.9%.

מדד ה- 500 P&S רשם ירידה של 2.9%.

מניית Morgan Stanley, רשמה את הירידה החדה ביותר מבין מניות מדד ה-DOW JONES ונחלשה בשיעור של 8.6%.

בניגוד למגמה השלילית- מניית יצרנית המחשבים Hewlett-Packard טיפסה ב- 6.7% והייתה היחידה מבין מניות המדד הנ"ל אשר רשמה עליות שערים, וזאת לאור שמועות כי בכוונת דירקטוריון החברה להחליף את המנכ"ל הקיים (שמונה לתפקיד לפני כשנה) במנכ"ל אחר.

מדד ה- DOW JONES נחלש ואיבד כ- 2.5% מערכו ביום מסחר זה ומדד הנאסד"ק נחלש אף הוא ורשם ירידה של 2%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.