האם הבנקים יפסידו על חשבון הצלת יוון?

הבורסות ביבשת הקרה חתמו את יום המסחר הקודם בירידות שערים. חשיפת החוב האירופי לבנקים מוערך במאות מיליארדי אירו מה שמשאיר פתרונות שליליים בלבד. פרסום תוכניתו של הפד גרם למסחר אדום בבורסות ארה"ב. מה יביא איתו יום המסחר החדש?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

המניות האירופיות נחלשו ורשמו ירידות שערים לאחר שבכירים אירופיים הודיעו כי בכוונתם לשוב ליוון בשבוע הבא בתקווה למצוא פיתרון לבעיית החוב היוונית, וזאת לאחר שלושה ימים של התייעצויות אשר לא העלו דבר.

לפי דו"ח היציבות הכלכלית הגלובלית אשר פורסם אתמול ע"י קרן המטבע העולמית, יש לבנקים האירופיים חשיפה של כ- 300 מיליארד אירו לחוב היווני. עקב כך, קראה קרן המטבע העולמית לאלו, האחרונים, להגדיל את קופת המוזמנים וזאת על מנת להבטיח כי לא ייתקלו בקשיי נזילות באם יתרחש הגרוע מכל ויוון אכן תוכרז כחדלת פירעון. בתרחיש שכזה כאמור, יאלצו הבנקים "למחוק" את החוב היווני, ולרשום הפסדים על הסכום הנ"ל.

ירידות שערים חדות נרשמו במניות חברות הכרייה לאור הירידה העולמית במחירי המתכות. BHP Billiton, חברת הכרייה הגדולה בעולם נחלשה ב- 3.9% בעוד Rio Tinto, חברת הכרייה השנייה בגודלה בעולם צנחה ב- 4.2%.

חברת התעופה הגרמנית, Lufthansa צנחה ב- 5% והגיע למחיר הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2009, וזאת עקב שינוי המלצת ה"החזקה" במנייה ל"מכירה" ע"י הבנק הגרמני Deutsche Bank.

הורדת ההמלצה הגיעה עקב הצפי להתייקרות במחירי הדלק, אשר עשוי לייקר את הוצאות חברת התעופה ב- 6.4 מיליארד אירו בשנה הנוכחית.

מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה של 2.3% לאחר שהמנכ"ל הודיע כי הבנק יתקשה לעמוד בתחזית הרווח לפני מס לשנה הנוכחית, העומד על כ- 10 מיליארד אירו.

המדד הגרמני, ה- DAX נחלש ב- 2.47%.

בכירים בבנק הבריטי המרכזי עדיין שוקלים נקיטת צעדים נוספים לעידוד הכלכלה, ותוהים באם יש צורך להרחיב את היקף רכישת האג"ח הריבוני ע"י הבנק המרכזי, העומד כיום על 200 מיליארד פאונד ברכישות הקודמות.

עוד אמרו הבכירים כי בכוונת הבנק המרכזי להותיר את הריבית העומדת על 0.5% על כנה.

המדד הבריטי, ה- FTSE 100 נחלש ורשם ירידה של 1.4%.

מניית הבנק הבריטי Barclays נחלשה בשיעור של 0.65%, מניית Royal Bank Of Scotland התחזקה בשיעור של 1.26% ואילו מניית Lloyds רשמה עליה יפה והתחזקה ב- 5.64% נוספים.

השווקים בארה"ב

המניות האמריקניות נחלשו ורשמו ירידות שערים חדות עקב פרסום תכניתו של הבנק הפדראלי המרכזי, אשר היוותה מעין גושפנקה לחששות המשקיעים כי הכלכלה האמריקנית אכן זקוקה להתערבות פדראלית על מנת להרים ראשה, להתאושש ולצמוח.

לפי הדברים, בכוונתו של ברננקי להחליף אג"ח אמריקניות (Treasuries) קצרות טווח בהן מחזיק הבנק, באג"ח אמריקניות לטווח בינוני- ארוך בשווי של כ- 400 מיליארד דולר, וזאת על מנת לעודד את שיקום הכלכלה.

כתגובה- תשואת ה- Treasuries ארוכות הטווח (ל- 30 שנים) צנחו ועמדו זו הפעם הראשונה מאז 2009 על פחות מ- 3%.

סקטור הפיננסיים במדד ה- 500 P&S רשם ירידות שערים חדות ונחלש ב- 4.9%, וזאת לאחר שסוכנות הדירוג מודי'ס הודיעה על הנמכת דירוגן של Bank Of America, Citigroup ו- Wells Fargo.

כתגובה- מניית Bank Of America צנחה מטה ונחלשה ב- 7.5%, מניית Citigroup נחלשה ב- 5.2% ואילו מניית Wells Fargo רשמה את הירידה ה"מתונה" מבין השתיים ונחלשה בשיעור של 3.9%.

מדד ה- 500 P&S רשם ירידה של 2.9%.

מניית Morgan Stanley, רשמה את הירידה החדה ביותר מבין מניות מדד ה-DOW JONES ונחלשה בשיעור של 8.6%.

בניגוד למגמה השלילית- מניית יצרנית המחשבים Hewlett-Packard טיפסה ב- 6.7% והייתה היחידה מבין מניות המדד הנ"ל אשר רשמה עליות שערים, וזאת לאור שמועות כי בכוונת דירקטוריון החברה להחליף את המנכ"ל הקיים (שמונה לתפקיד לפני כשנה) במנכ"ל אחר.

מדד ה- DOW JONES נחלש ואיבד כ- 2.5% מערכו ביום מסחר זה ומדד הנאסד"ק נחלש אף הוא ורשם ירידה של 2%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי