דוחות

תעודות הסל הקפיצו את צמיחת דש אייפקס: רשמה זינוק של 48% בהכנסות

החברה רשמה רווח "על הנייר" של כ-22 מיליון שקל; בתיק הנוסטרו נרשם הפסד של 12.7 מיליון שקל לאחר תאריך המאזן; עידו נויברגר, מנכ"ל משותף: הכנסות אינדקס ותכלית תרמו תרומה מהותית
הדס גייפמן |

בית ההשקעות דש איפקס הולדינגס פירסם הבוקר (ג') את דו"חותיו הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות בית ההשקעות ברבעון הסתכמו בכ-130.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-48% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה דש אייפקס רווח נקי של כ-32.3 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-2 מיליון שקל ברבעון הקודם. עם זאת, יש לשים לב שרוב הגידול ברווח נובע מסעיף "הכנסות אחרות" שברבעון הנסקר הסתכם בכ-33.03 מיליון שקל.

הרווח הנקי של החברה בפועל, מסתכם בכ-10.5 מיליון שקל בלבד, משום שכ-21.5 מיליון שקלים מתוך הרווח הם למעשה רווח "על הנייר", שנבע מרישום רווח כתוצאה מעלייה בשיעור ההחזקה באינדקס, מ-44.9% ל-100%. החברה רשמה הוצאות אחרות בסכום של כ-10.77 (הוצאות הקשורות לאיחוד אינקס) ומנגד, כאמור, הכנסות אחרות בסכום של כ-33.03. כלומר, בפועל רשמה החברה רווח של כ-22.26 מיליון שקל שהינו רווח "על הנייר" בלבד. מכאן, שהרווח בפועל מסתכם בכ-10 מיליון שקל בלבד. עם זאת, עדיין מדובר בעלייה נאה לעומת הרבעון המקביל.

עוד נציין, כי מדיווחי החברה עולה, כי לאחר תאריך המאז היא רשמה הפסד מירידת ערך ניירות הערך שלה בתיק הנוסטרו בסכום של כ-12.7 מיליון שקל. ירידת ערך זו נבעה מהירידות בשווקים.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד מרווחי הרבעון בסכום של כ-17 מיליון שקלים (46 אגורות למניה). במהלך הרבעון השני שילמה החברה דיבידנד לבעלי המניות בסכום של כ-34.2 מיליון שקל לעומת כ-43.32 מיליון שקל ברבעון המקביל.

עידו נויברגר, מנכ"ל משותף בדש איפקס אמר עם פרסום הדו"חות, כי "תוצאות הרבעון מעידות על גידול בהכנסות בכל תחומי הפעילות לעומת השנה שעברה. ברבעון הנוכחי מתבטאות לראשונה, באופן מלא, תוצאות תכלית ואינדקס תעודות סל, שתרומתן להכנסות ולרווחיות הקבוצה הינה תרומה מהותית".

כזכור, במארס רכשה החברה את פעילות תעודת הסל של 'תכלית' ובאפריל רכשה 55% ממניות אינדקס שמנהלת תעודות סל. ברבעון השני הסתכמו הכנסותיה של דש אייפקס מתעודות הסל בכ-34.94 מיליון שקל. הרווח מתעודות הסל הסתכם ברבעון בכ-15.9 מיליון שקל.

רבעון השני יצרה דש אייפקס מזומנים מפעילות שוטפת בסכום של כ-17 מיליון שקל, וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-140.08 מיליון שקל. ההון העצמי של בית ההשקעות מסתכם בכ-450.4 מיליון שקל, והוא מהווה כ-2.3% מהמאזן.

במהלך הרבעון השני לא הגדילה דש אייפקס את היקף הנדל"ן להשקעה, ובסעיף הנכסים הקבועים מדווחת החברה על נדל"ן להשקעה בסכום של כ-15.35 מיליון שקל (זהה לסכום שנרשם בסוף 2010), ולעומת 14.65 מיליון שקל ברבעון המקביל.

היקף הרכוש הקבוע של דש אייפקס מסתכם בכ-16.43 מיליון שקל לעומת כ-11.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, וכ-12.44 מיליון שקל בסוף 2010. ההשקעות ההלוואות ושטרי ההון בחברות כלולות הסתכמו בכ-11.2 מיליון שקל לעומת 26.33 ברבעון המקביל ו-37.4 מיליון שקל בסוף 2010.

סך ההלוואות של החברה מבנקים מסתכם ברבעון בכ-875 אלף שקל, לעומת 1.65 מיליון שקל (ירידה של כ-47% בהתחייבויות לבנקים). נכון לסוף הרבעון השני, דש אייפקס חייבת כ-359.7 מיליון שקל לבעלי האג"ח שלה, לעומת כ-72.36 מיליון שקל בסוף הרבעון המקביל, ולעומת כ-351.7 מיליון שקל בסוף 2010.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.