תעודות הסל הקפיצו את צמיחת דש אייפקס: רשמה זינוק של 48% בהכנסות
בית ההשקעות דש איפקס הולדינגס פירסם הבוקר (ג') את דו"חותיו הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות בית ההשקעות ברבעון הסתכמו בכ-130.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-48% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה רשמה דש אייפקס רווח נקי של כ-32.3 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-2 מיליון שקל ברבעון הקודם. עם זאת, יש לשים לב שרוב הגידול ברווח נובע מסעיף "הכנסות אחרות" שברבעון הנסקר הסתכם בכ-33.03 מיליון שקל.
הרווח הנקי של החברה בפועל, מסתכם בכ-10.5 מיליון שקל בלבד, משום שכ-21.5 מיליון שקלים מתוך הרווח הם למעשה רווח "על הנייר", שנבע מרישום רווח כתוצאה מעלייה בשיעור ההחזקה באינדקס, מ-44.9% ל-100%. החברה רשמה הוצאות אחרות בסכום של כ-10.77 (הוצאות הקשורות לאיחוד אינקס) ומנגד, כאמור, הכנסות אחרות בסכום של כ-33.03. כלומר, בפועל רשמה החברה רווח של כ-22.26 מיליון שקל שהינו רווח "על הנייר" בלבד. מכאן, שהרווח בפועל מסתכם בכ-10 מיליון שקל בלבד. עם זאת, עדיין מדובר בעלייה נאה לעומת הרבעון המקביל.
עוד נציין, כי מדיווחי החברה עולה, כי לאחר תאריך המאז היא רשמה הפסד מירידת ערך ניירות הערך שלה בתיק הנוסטרו בסכום של כ-12.7 מיליון שקל. ירידת ערך זו נבעה מהירידות בשווקים.
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד מרווחי הרבעון בסכום של כ-17 מיליון שקלים (46 אגורות למניה). במהלך הרבעון השני שילמה החברה דיבידנד לבעלי המניות בסכום של כ-34.2 מיליון שקל לעומת כ-43.32 מיליון שקל ברבעון המקביל.
עידו נויברגר, מנכ"ל משותף בדש איפקס אמר עם פרסום הדו"חות, כי "תוצאות הרבעון מעידות על גידול בהכנסות בכל תחומי הפעילות לעומת השנה שעברה. ברבעון הנוכחי מתבטאות לראשונה, באופן מלא, תוצאות תכלית ואינדקס תעודות סל, שתרומתן להכנסות ולרווחיות הקבוצה הינה תרומה מהותית".
כזכור, במארס רכשה החברה את פעילות תעודת הסל של 'תכלית' ובאפריל רכשה 55% ממניות אינדקס שמנהלת תעודות סל. ברבעון השני הסתכמו הכנסותיה של דש אייפקס מתעודות הסל בכ-34.94 מיליון שקל. הרווח מתעודות הסל הסתכם ברבעון בכ-15.9 מיליון שקל.
רבעון השני יצרה דש אייפקס מזומנים מפעילות שוטפת בסכום של כ-17 מיליון שקל, וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-140.08 מיליון שקל. ההון העצמי של בית ההשקעות מסתכם בכ-450.4 מיליון שקל, והוא מהווה כ-2.3% מהמאזן.
במהלך הרבעון השני לא הגדילה דש אייפקס את היקף הנדל"ן להשקעה, ובסעיף הנכסים הקבועים מדווחת החברה על נדל"ן להשקעה בסכום של כ-15.35 מיליון שקל (זהה לסכום שנרשם בסוף 2010), ולעומת 14.65 מיליון שקל ברבעון המקביל.
היקף הרכוש הקבוע של דש אייפקס מסתכם בכ-16.43 מיליון שקל לעומת כ-11.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, וכ-12.44 מיליון שקל בסוף 2010. ההשקעות ההלוואות ושטרי ההון בחברות כלולות הסתכמו בכ-11.2 מיליון שקל לעומת 26.33 ברבעון המקביל ו-37.4 מיליון שקל בסוף 2010.
סך ההלוואות של החברה מבנקים מסתכם ברבעון בכ-875 אלף שקל, לעומת 1.65 מיליון שקל (ירידה של כ-47% בהתחייבויות לבנקים). נכון לסוף הרבעון השני, דש אייפקס חייבת כ-359.7 מיליון שקל לבעלי האג"ח שלה, לעומת כ-72.36 מיליון שקל בסוף הרבעון המקביל, ולעומת כ-351.7 מיליון שקל בסוף 2010.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
