עסקת הענק של וורן באפט - שוב נראה את מגע הקסם?
ביום חמישי האחרון הודיע בנק אוף אמריקה על כך שחברת ההשקעות ברקשייר האת'ווי השייכת למשקיע האגדי וורן באפט רכשה מניות בכורה של הבנק בסך של 5 מיליארד דולר. לפי פרטי העסקה, כנגד השקעתו יקבל באפט מניות בכורה שישאו דיבידנד שנתי של 6% אשר ישולמו מדי רבעון. הבנק יכול לרכוש בחזרה את מניות הבכורה בכל רגע נתון תמורת הסכום המקורי ותוספת של 5% פרמיה. בנוסף, קיבלה ברקשייר כתב אופציה לרכישת 700 אלף מניות לפי מחיר של 7.14 דולר למניה.
על פניו נראה כי באפט עשה עסקה מצויינת הן ברמת הסיכוי והן ברמת הסיכון. צד האפסייד הוא די ברור, במידה והבנק יחזור להציג תוצאות טובות ומחיר המניה יעלה, קיימת אפשרות להמיר את מניות הבכורה למניות רגילות במחיר הנוכחי (ואף נמוך ממנו לאחר העליות האחרונות).
מצד הסיכון, נראה כי באפט יקבל תשואה של 6% ע"י השקעה בנכס ש"גדול מדי" ליפול. כלומר, במקום להשקיע באג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב בתשואה שנתית של 2% לשנה הוא מקבל תשואה הגבוהה פי 3 בנכס המגובה (כמובן תיאורטית) ע"י ממשלת ארה"ב. למרות שהצהירה ממשלת ארה"ב לאחר המשבר הפיננסי כי לא תתערב שוב בהצלת תאגידים כושלים, לא נראה סביר בעינינו כי הממשל יכול לתת לבנק בסדר גודל כזה ליפול. אירוע כזה עלול לגרום לכאוס טוטאלי במערכת הכלכלית העולמית.
אם כך, מה יוצא לצד המוכר בעסקה זו?
הנתון החיובי בעסקה, זו העובדה שבנק אוף אמריקה מקבל הזרקת נזילות של 5 מיליארד דולר. אך חשוב להבין כי הזרמה זו לא תשפר בטווח הקצר את יחסי הלימות ההון של החברה. מניות בכורה לא נחשבות כהון ראשוני (Tier 1) ע"פ באזל 3. בנוסף, מדובר בדילול עתידי לבעלי המניות הקיימים של 7% מכמות המניות הנוכחית.
כמובן שהנתון החשוב ביותר מבחינת הבנק הוא הפגנת הביטחון של וורן באפט בחברה (ובעקיפין בכלכלה האמריקנית) והאפקט הפסיכולוגי החיובי על המשקיעים. מניית בנק אוף אמריקה נמצאת בנפילה חופשית בחודשים האחרונים והציגה תשואה שלילית של כ-50% מאז תחילת השנה עד לערב ההודעה. ירידה חדה זו נבעה מחשש המשקיעים על חוזקו וחוסנו של הבנק. עיקר החשש נובע מהחשיפה הגבוהה של הבנק לתחום המשכנתאות וזאת לאחר שרכש בשיא המשבר את בנק המשכנתאות הגדול בארה"ב Countrywide.
הבנק, הנחשב הגדול בארה"ב מבחינת היקף נכסים, נסחר כיום במכפיל הון הנמוך מ-0.4 ובעצם עדיין לא הצליח להתאושש מאז ימי המשבר הפיננסי. הנהלת הבנק מקווה שהרוח הגבית שיספק וורן באפט ביחד עם פעולות נוספות כגון מכירות חטיבות שלא במיקוד העסקי של החברה (לדוגמת מכירת חטיבת כרטיסי האשראי הקנדית שלה שבוצעה לאחרונה), תעזור לחברה לחזור ולהציג תוצאות משופרות ולאושש את פעילותה.
התקופה הנוכחית בהחלט מאתגרת ונראה כי השקעה בתחום הפיננסים בעלת סיכון לא מבוטל. אך עם זאת, כנראה ששוב האורקל מאומהה מצליח לנצל הזדמנויות בשווקים על מנת לייצר ערך גבוה למשקיעים בחברת ברקשייר האת'ווי.
אריאל קורינאלדי, אנליסט ראשי, יובנק ניהול נכסים פיננסיים
- 3.רן 29/08/2011 10:50הגב לתגובה זוהאופציה היא על 700 מיליון מניות, נראה לך שבאפט יתעסק ב-4-5 מיליון $? וזה נראה כמו דיל מטורף!
- 2.עדי 29/08/2011 07:27הגב לתגובה זואת קוקי נקנקר לוורן באפט. אחחח איזה פתרון צריך לסדר לכל האנליסטים הכלומניקים האלה. סוף
- 1.1 28/08/2011 15:50הגב לתגובה זוזמן מצויין לרכישת brk.b
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
