מה אומרת לנו אגרת החוב האמריקנית?

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס להורדת הדירוג של ארה"ב ולהעלייה בדרישה לאג"ח אמריקניות
גולן ספיר | (1)

מרבית הכלכלנים והפעילים בשווקי ההון בעולם עומדים נפעמים מול תופעת ירידת התשואה והביקוש הער לאגרות החוב של ממשלת ארצות הברית. כיצד זה ייתכן שמדינה שהיתה קרובה כפסע מהכרזה כחדלת פירעון המלווה בירידת דירוג לעבר הדירוג המחמיא של D, מהווה אבן שואבת דווקא להשקעות הסולידיות סביב העולם? בסוף השבוע האחרון החשש הפך לעובדה ולצד הורדת דירוג היסטורית ל-AA+, נמשך ביקוש ער לאג"ח שבאופן פרדוקסלי דירוגן אכן ירד.

כמובן שאנחנו נהנים מהקשר בין האגרות האמריקניות לארוכות בישראל, וירידת התשואות בארה"ב אינה משאירה את אלו בארץ אדישות. גם כאן המשקיעים הגדולים, בראותם את המרווח בין האגרות מתרחב יתר על המידה, רוכשים אג"ח ממשלתיות ארוכות ונהנים מירידת התשואות ורווח ההון הנאה שתהליך זה יוצר.

ברור לכולנו שהעמקת החוב מעבר ל-14.3 טריליון דולר רק תקשה על ממשלת ארה"ב בעתיד. נדרשת צמיחה איתנה ומהותית של 3% ומעלה בשנה על מנת שרמת הפעילות העסקית שצמיחה זו תייצר, תאפשר רמת הכנסות שתצמצם את החוב העצום.

לצערנו, קשה, אך לא בלתי אפשרי, לראות צמיחה כזאת באופק בארה"ב. לכן, בואו נוסיף את העובדה שעל מנת לזכות בתקרה החדשה התחייב הממשל על צמצום של מעל ל-2.5 טריליון דולר מהוצאותיו. צמצום זה יבוא בהכרח על חשבון הצמיחה וירחיק את ארה"ב מהיכולת לשרת את חובה התופח.

בואו ננתח מה גורם לכל זה?

הפרופסורים באקדמיה לימדו אותנו שככל שהסיכון על חוב גדל, כך גם מחירו של החוב יורד והתשואה עליו עולה. נראה שלמודל הכלכלי ה'קלאסי' צריך להוסיף כמה משתנים מהותיים:

1. המשבר הגלובלי - שולח משקיעים למרדף אחר השקעות בטוחות, כך שלצד עליית מחירו של הזהב שאיננה מפתיעה איש, קיימת תנועה לעבר המטבע שעדיין מייצג את הכלכלה החזקה בעולם - הדולר. חלק מהמשקיעים עושים זאת באמצעות רכישת אגרת חוב ה-TBILLS האמריקנית ל-10 שנים.

2. הריבית - אנחנו רגילים למבול של סטטיסטיקות סותרות אודות המצב הכלכלי בארה"ב. ב-4 השבועות האחרונים הקפידו הנתונים להיות נמוכים מהצפוי ולהצביע על עומק ההאטה במשק האמריקני. המסר לנגיד ברננקי ברור, הזהר לך אפילו מלחשוב על העלאת ריבית. הריבית האפסית הקיימת וזו הצפויה' הן קרקע נוחה לתשואות נמוכות לאורך עקום התשואות.

3. ההיסטוריה - מה למדנו מההיסטוריה? שדווקא בעיתות משבר בורחת תשואת אגרות החוב האמריקניות למטה. ראו בגרף המצורף כיצד ניתן להתכונן ולנהל את ההשקעות הסולידיות באג"ח בהתאם. בשיא המשבר בספטמבר 2008 ירדה התשואה אל מתחת ל-2.3%. פעם נוספת הייתה בימי השיחות על המצב הכלכלי הקשה וההרחבה הכמותית השנייה ה-QE2, ובאוקטובר 2010 הן הגיעו ל-2.3% ומסיבות דומות בתקופה זו.

כיצד לפעול לאור מגמה זאת?

עלינו להניח שהמגמה לא תמשך לאורך זמן. ברצוני למנות כאן שני פרמטרים מרכזיים שישמשו מעין דגלים. כשדגלים אלו יונפו נוכל להתחיל לחוש שהמגמה משתנה, התשואות עלולות לעלות ושעלינו לרוץ ולקצר את רכיב האג"ח במח"מ הארוך/בינוני:

1. נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב - אפשר ונרגיש את זה קודם כששווקי המניות יחלו להתאושש. אבל, נתון חיובי בתחום התעסוקה או לפחות בתחום הדיור יכולים להיות טריגר טוב לתחילת התאוששות בפעילות הכלכלית. לא נופתע באם ככל שמערכת הבחירות תתקרב, יופיעו נתוני מאקרו חיוביים לגבי ענף הנדל"ן האמריקני,ירידה באבטלה והתייחסות רצינית להיקף החוב והגרעון העצום. כמובן שרצף של נתונים כאלה, לצד נתוני צמיחה רציניים והאפקט על האג"ח יהיה חזק אף יותר.

2. רגיעה באירופה - אינני מעוניין להתעמק במה נדרש ממדינות כמו איטליה וספרד ולא כל שכן יוון לעשות, על מנת לחזור לפסי צמיחה חיובית. אסתפק באישור של המדינות המלוות ובראשן גרמניה וקרן המטבע הבינלאומית, שהרפורמות הולכות בכיוןן זה. בסופו של דבר יתקבל הסיוע הנדרש ותאומץ תכנית קיצוצים פיסקלית משמעותית. הבורסות באירופה ובשאר העולם יגיבו מהר, ויאפשרו תנועה החוצה מהאג"ח ועלייה ברמת התשואות השוררת כעת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שוקי 08/08/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
    גולן כמו תמיד כותב ברהיטות ובמקצועיות ,דרך אגב הרבה יותר מעניין ממר גלאי הצעיר. אשמח לסקירות נוספות על אג" ח ארה" ב .
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.