מה אומרת לנו אגרת החוב האמריקנית?

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס להורדת הדירוג של ארה"ב ולהעלייה בדרישה לאג"ח אמריקניות
גולן ספיר | (1)

מרבית הכלכלנים והפעילים בשווקי ההון בעולם עומדים נפעמים מול תופעת ירידת התשואה והביקוש הער לאגרות החוב של ממשלת ארצות הברית. כיצד זה ייתכן שמדינה שהיתה קרובה כפסע מהכרזה כחדלת פירעון המלווה בירידת דירוג לעבר הדירוג המחמיא של D, מהווה אבן שואבת דווקא להשקעות הסולידיות סביב העולם? בסוף השבוע האחרון החשש הפך לעובדה ולצד הורדת דירוג היסטורית ל-AA+, נמשך ביקוש ער לאג"ח שבאופן פרדוקסלי דירוגן אכן ירד. כמובן שאנחנו נהנים מהקשר בין האגרות האמריקניות לארוכות בישראל, וירידת התשואות בארה"ב אינה משאירה את אלו בארץ אדישות. גם כאן המשקיעים הגדולים, בראותם את המרווח בין האגרות מתרחב יתר על המידה, רוכשים אג"ח ממשלתיות ארוכות ונהנים מירידת התשואות ורווח ההון הנאה שתהליך זה יוצר. ברור לכולנו שהעמקת החוב מעבר ל-14.3 טריליון דולר רק תקשה על ממשלת ארה"ב בעתיד. נדרשת צמיחה איתנה ומהותית של 3% ומעלה בשנה על מנת שרמת הפעילות העסקית שצמיחה זו תייצר, תאפשר רמת הכנסות שתצמצם את החוב העצום. לצערנו, קשה, אך לא בלתי אפשרי, לראות צמיחה כזאת באופק בארה"ב. לכן, בואו נוסיף את העובדה שעל מנת לזכות בתקרה החדשה התחייב הממשל על צמצום של מעל ל-2.5 טריליון דולר מהוצאותיו. צמצום זה יבוא בהכרח על חשבון הצמיחה וירחיק את ארה"ב מהיכולת לשרת את חובה התופח. בואו ננתח מה גורם לכל זה? הפרופסורים באקדמיה לימדו אותנו שככל שהסיכון על חוב גדל, כך גם מחירו של החוב יורד והתשואה עליו עולה. נראה שלמודל הכלכלי ה'קלאסי' צריך להוסיף כמה משתנים מהותיים: 1. המשבר הגלובלי - שולח משקיעים למרדף אחר השקעות בטוחות, כך שלצד עליית מחירו של הזהב שאיננה מפתיעה איש, קיימת תנועה לעבר המטבע שעדיין מייצג את הכלכלה החזקה בעולם - הדולר. חלק מהמשקיעים עושים זאת באמצעות רכישת אגרת חוב ה-TBILLS האמריקנית ל-10 שנים. 2. הריבית - אנחנו רגילים למבול של סטטיסטיקות סותרות אודות המצב הכלכלי בארה"ב. ב-4 השבועות האחרונים הקפידו הנתונים להיות נמוכים מהצפוי ולהצביע על עומק ההאטה במשק האמריקני. המסר לנגיד ברננקי ברור, הזהר לך אפילו מלחשוב על העלאת ריבית. הריבית האפסית הקיימת וזו הצפויה' הן קרקע נוחה לתשואות נמוכות לאורך עקום התשואות. 3. ההיסטוריה - מה למדנו מההיסטוריה? שדווקא בעיתות משבר בורחת תשואת אגרות החוב האמריקניות למטה. ראו בגרף המצורף כיצד ניתן להתכונן ולנהל את ההשקעות הסולידיות באג"ח בהתאם. בשיא המשבר בספטמבר 2008 ירדה התשואה אל מתחת ל-2.3%. פעם נוספת הייתה בימי השיחות על המצב הכלכלי הקשה וההרחבה הכמותית השנייה ה-QE2, ובאוקטובר 2010 הן הגיעו ל-2.3% ומסיבות דומות בתקופה זו. כיצד לפעול לאור מגמה זאת? עלינו להניח שהמגמה לא תמשך לאורך זמן. ברצוני למנות כאן שני פרמטרים מרכזיים שישמשו מעין דגלים. כשדגלים אלו יונפו נוכל להתחיל לחוש שהמגמה משתנה, התשואות עלולות לעלות ושעלינו לרוץ ולקצר את רכיב האג"ח במח"מ הארוך/בינוני: 1. נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב - אפשר ונרגיש את זה קודם כששווקי המניות יחלו להתאושש. אבל, נתון חיובי בתחום התעסוקה או לפחות בתחום הדיור יכולים להיות טריגר טוב לתחילת התאוששות בפעילות הכלכלית. לא נופתע באם ככל שמערכת הבחירות תתקרב, יופיעו נתוני מאקרו חיוביים לגבי ענף הנדל"ן האמריקני,ירידה באבטלה והתייחסות רצינית להיקף החוב והגרעון העצום. כמובן שרצף של נתונים כאלה, לצד נתוני צמיחה רציניים והאפקט על האג"ח יהיה חזק אף יותר. 2. רגיעה באירופה - אינני מעוניין להתעמק במה נדרש ממדינות כמו איטליה וספרד ולא כל שכן יוון לעשות, על מנת לחזור לפסי צמיחה חיובית. אסתפק באישור של המדינות המלוות ובראשן גרמניה וקרן המטבע הבינלאומית, שהרפורמות הולכות בכיוןן זה. בסופו של דבר יתקבל הסיוע הנדרש ותאומץ תכנית קיצוצים פיסקלית משמעותית. הבורסות באירופה ובשאר העולם יגיבו מהר, ויאפשרו תנועה החוצה מהאג"ח ועלייה ברמת התשואות השוררת כעת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שוקי 08/08/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
    גולן כמו תמיד כותב ברהיטות ובמקצועיות ,דרך אגב הרבה יותר מעניין ממר גלאי הצעיר. אשמח לסקירות נוספות על אג" ח ארה" ב .
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.