התקבלה בקשת פסגות להחליף את קרן הפנסיה הע"ל בניהול תביעת ענק
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל השבוע את בקשתה של פסגות להחליף את קרן הפנסיה "העובדים הלאומית" (הע"ל) בתביעת הענק המתנהלת כנגד נושאי משרה לשעבר בקרן הפנסיה.
פסגות ביקשה להחליף את המנהלת המורשית בניהול ההליכים המשפטיים כנגד נושאי המשרה, בעקבות מכירת זכויות ניהול קרן הפנסיה לפסגות פנסיה, תמורת 107 מיליון שקל.
הנתבעים, המיוצגים על ידי משרד עורכי דין בועז בן צור ומשרד מיתר, ליקוורניק, התנגדו לבקשת פסגות פנסיה בטענה כי לא ניתן להמחות תביעות נזיקיות אלא בתנאים מסוימים. הנתבעים טענו עוד, כי פסגות פנסיה אינה בעלת הדין האמיתית וכי למעשה מי שאמור להתייצב בניהול ההליך הוא הממונה על שוק ההון במשרד האוצר.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה פרגו, דחה את טענות הנתבעים וקבע שייצוג העמיתים בתביעה הוא לא רק זכותה של פסגות פנסיה, הוא אף חובתה. בית המשפט קיבל את טענת פסגות שטענה כי על פי החקיקה הקיימת בתחום הגמל היא משמשת כנאמן עבור עמיתי קרן הפנסיה.
הרקע לתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ארנון שגב, הוא סכום של 190 מיליון שקל, הנוגע לשורה של מעשים ומחדלים לכאורה שביצעו נושאי המשרה בתקופת כהונתם כנושאי משרה בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית.
בעקבות דו"ח ביקורת חמור, שהוזמן לבקשת הממונה על שוק ההון, מונתה לקרן הפנסיה מנהלת מורשית.
בשלב מסוים החליטה המנהלת המורשית יעל אנדורן, ליזום הליך משפטי כנגד שורה של נושאי משרה ובהם מיקי צולר ואברהם הירשזון.
מכתב התביעה עולה, כי הנתבעים 'התבלבלו' וחשבו כי כספי החיסכון שהופקדו בידם שייכים להסתדרות העובדים הלאומית.
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת קרן הפנסיה והורה על עיקול נכסים של הירשזון וצולר בשווי של יותר מ-15 מיליון שקל.
בימים אלה קיבל ההליך תפנית, כאשר עופר הירשזון ואחיו הגישו בקשה לבית המשפט בדרישה לבטל את העיקולים, משום שהם הוטלו על נכסים שכביכול ניתנו להם במתנה על ידי אביהם, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון.
מעדויותיהם של עופר הירשזון ואברהם הירשזון עלה, כי עופר הירשזון מימן את אביו במשך השנים בסכום נכבד של יותר ממיליון שקל. שר האוצר לשעבר לא טרח להכחיש זאת.
- 2.לא הדודה מאיטליה? כבר אני לא מבין כלום . . . (ל"ת)יורם 03/08/2011 22:39הגב לתגובה זו
- 1.r 20/07/2011 14:40הגב לתגובה זווהם רוצים פטור?

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
