ספר ביום: 'המדריך למסחר מקצועי בני"ע' - אז איך מנהלים את הפוזיציה?

שבוע הספר העברי מתקיים החודש. Bizportal ממשיך להביא בפניכם קטעים נבחרים מתוך ספרים מתחום שוק ההון
אלון הדר | (2)

חלק 3: ניהול פוזיציה

מבוא

חלק זה הוא אחד החלקים החשובים ביותר בספר

כאשר אנו סוחרים בניירות ערך הכוח בידינו - אנו קובעים באיזה שוק לסחור, באילו ניירות ערך בשוק, אנו קובעים מתי נכון ומתי כדאי להישאר מחוץ לשוק, אנו קובעים את כללי הכניסה לפוזיציה ואת גודל הפוזיציה.

אך אנו לא קובעים כיצד הפוזיציה תתנהל מרגע שהיא יצאה לדרכה, את זה יקבעו כוחות השוק ואנו נלמד להקשיב להם ולפעול ביחד איתם. אם הם נגדנו נסגור את הפוזיציה במהירות, אם הם בעדנו - נמשיך עם הפוזיציה עד שכוחות השוק יאותתו לנו שהכיוון השתנה.

שיטות המסחר שתוארו יכולות להביא בסיטואציות מסוימות בהן הן מתממשות לרווחים נאים. עם זאת כיוון שסיכויי התממשותן אקראיים, הרווחים המשמעותיים ינבעו מניהול נכון של הפוזיציות.

חלוקת תיק ההשקעות

כאשר יש לנו כסף פנוי שאנו מגדירים כתיק השקעות, הדבר החשוב ביותר הוא חלוקת הכסף בין נכסי סיכון (מניות, אופציות, אג"ח קונצרניות וכו') לנכסים בטוחים (מזומן, פקדונות, מק"מ, אג"ח ממשלתי).

על החלק המוגדר כנכס, בטוח אסור לנו להפסיד בכלל והוא אמור לשמור או להשביח ערכו, גם אם בתשואות נמוכות מאוד. התשואה העיקרית תגיע מניהול החלק המסוכן יותר שבתיק בהתאם לשיטות המסחר שנלמדו. מסחר בניירות ערך יתבצע רק בחלק התיק שמוגדר כנכסי סיכון.

כל סוחר יחלק את כספו כראות עיניו בהתאם לסיבולת הסיכון שלו או בקיצור "כמה כסף הוא מוכן להפסיד" - אם הוא מוכן להפסיד 10% מסך הכסף שיש לו, החלוקה צריכה להיות 70% נכסים בטוחים ו-30% נכסי סיכון. כך גם הפסד של 30% מנכסי הסיכון לא ימחק יותר מ-10% מכלל התיק.

יש לאזן את היחס בין החלקים פעם בשנה או בחצי שנה, כלומר אם הרווחנו 30% ממסחר בניירות ערך ועוד 2% על החלק הבטוח - נעביר כסף בין חלקי התיק, במטרה להגיע לחלוקה המקורית של התיק (אלא אם החלטנו לשנותה).

ההנחיות להלן מתייחסות לניהול חלק התיק המוקצה לנכסי סיכון בלבד.

פרק 1

הנחיות כלליות לניהול תיק השקעות בנכסי סיכון:

1. החלק מתיק ניירות הערך שמוגדר כנכסי סיכון יכיל 8-15 ניירות ערך ולא יותר מ-3 ניירות ערך המשתייכים לסקטור ספציפי.

2. החשיפה הראשונית לסקטור לא תעלה על 25% מערך התיק.

3. החשיפה המקסימלית הראשונית לכל נייר ערך תיקבע לפי ההפסד המקסימלי הראשוני שמוכנים לספוג (המרחק מנקודת הקניה לנקודת הסטופ) - שלא יעלה על 1% מכלל התיק. לדוגמא אם גודל התיק הינו 100,000 ש', נגדיר הפסד מקסימלי לפוזיציה של 1,000 ש'. מכאן שאם נמקם סטופ ראשון במרחק של 10% הפסד - גודל המנה הנגזר יהיה 10,000 ש'. אם נמקם סטופ במרחק של 5% הפסד - גודל המנה הנגזר יהיה 20,000 ש' וכן הלאה.

4. יש לקנות במספר מנות ואף פעם לא בבת אחת. הסיבה היא שכאשר אנו נכנסים לפוזיציה כושלת נרצה לספוג הפסד קטן ככל האפשר ולכן נכנס בתחילה במנה אחת.

5. הגדלת פוזיציה תתבצע רק לאחר שיש רווח על הפוזיציה, כלומר אין למצע בהפסד, למעט אפשרות אחת שתתואר בהמשך. יש להגדיל פוזיציה ב-4 מנות לכל היותר, כל מנה קטנה מקודמתה ב-25% לפחות. יש להגדיל פוזיציה לאחר שמסתיים תיקון כנגד המגמה, בתנאי שעונה על אחת השיטות שתוארו.

6. בכל מקרה שמגדילים פוזיציה נקדם את הסטופ המקסימלי שלנו (שבו אנו מממשים את כל הפוזיציה ויהי מה) לממוצע שבין מחיר הפעולה הקודם למחיר הפעולה האחרון. כלומר אם פתחנו פוזיציית רכש ב-100, הגדלנו פעם ראשונה ב-105 ופעם שניה ב-110 הסטופ יקודם ל- 107.5 כך שנפסיד רק על המנה האחרונה שקנינו (הקטנה משמעותית מקודמותיה).

החריג היחיד להגדלת פוזיציה בהפסד הוא בסמוך לסטופ הראשוני כאשר ההפסד על הגדלת הפוזיציה הוא מינימלי, אינני ממליץ על שיטה זו כיוון שכאשר פוזיציה מגיעה בסמוך לסטופ-לוס זהו איתות חולשה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בני 28/06/2011 09:33
    הגב לתגובה זו
    עיינתי בספר ושוקל לקנות..מעניין חביב ומלא דוגמאות מעשיות ועדכניות ומוצלחות
  • 1.
    אלון הדר (כותב הספר) 28/06/2011 08:17
    הגב לתגובה זו
    הספר הוא לא ספר פרוזה או ספר לשעות הפנאי אלא מדריך עבודה מפורט שלא דורש ידע מוקדם מבחינת הכרת שוק ההון כזירת מסחר בניירות ערך (להבדיל מזירת השקעות) ומטרתו ללמד מסחר בניירות ערך בכל טווחי הזמן - ארוך בינוני קצר ותוך יומי כהכנסה משלימה או עיקרית. השורה התחתונה היא שמסחר בני״ע הוא לא הימור אלא ספקולציה מחושבת סטטיסטית שבה גם יתרון קטן על אקראיות יביא את הסוחר לרווחיות יפה לאחר ביצוע מספר פעולות מספיק כאשר חלק מהפעולות יניבו הפסדים קטנים חלק יניבו רווחים קטנים ומיעוטן יניבו רווחים גדולים הרבה יותר ממה שאפשר להניח מראש. היתרון של שיטות המסחר בספר שהן פשוטות ליישום ומוכחות לאורך זמן כמו כן הספר עתיר בדוגמאות מסחר אמיתיות הכוללות הסברים מפורטים מבחינת מתי קונים כמה קונים מתי מממשים חלק מהפוזיציה ומתי את כולה ויש כמה דוגמאות לכל שיטת מסחר וצריך רק לשכפל את מה שרואים בספר. גישה למחשב היא הכרח על מנת ליישם את הספר. העלות שלו היא כמו עמלות של שתי פעולות מסחר כך שניא שולית לגמרי מבחינת מה שתקבלו אם אתם באמת רוצים להיות סוחרים. בהצלחה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנימין נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום/ לעמ

בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו

נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף

אדיר בן עמי |

שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.


נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.

השפעה מיידית על המשקיעים הזרים

הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.


נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.


הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר

אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.