עדיין לא - אסור לנו לנוח על זרי הדפנה של תחזיות ה-OECD
בשבוע שעבר זכינו לתחזית חיובית מאוד של ארגון OECD. בד בבד הפליגו גם סוכנויות דירוג האשראי Fitch ו-Moody's בשבחנו. למעט חשש מסוים לגבי שוק הדיור והמתיחות באזור, הוצג המשק הישראלי כגן עדן של ממש.
המשק וקברניטיו אכן ראויים למחמאות, במיוחד אם נתבונן במצבן עגום של מספר מדינות ביבשת אירופה. מהמשבר העולמי יצאנו מחוזקים. אולם, במבט קדימה, כדאי מאוד לא להתבשם יתר על המידה ולא לנוח על זרי הדפנה. המשמעת והזהירות הפיסיקאלית תצטרכנה להימשך והן תהווינה אבני יסוד בהתמודדות המשק עם האתגרים שנכונו לו.
על מנת להדגים זאת, די אם נשוב חודש ימים לאחור ונתבונן בתחזית האחרונה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) למשק. תחזית זו פושרת בהרבה בהשוואה לתחזית ה-OECD. הקרן צופה שהתוצר יגדל 3.8% השנה ו-3.4% בשנה הבאה ואילו אירגון ה-OECD צופה שהתוצר יגדל 5.4% השנה ו-4.7% בשנה הבאה. התחזית של בנק ישראל, אגב, נמצאת במקום טוב באמצע.
בשנה שעברה הסתכם התוצר ב-812.7 מיליארד שקלים ולכן מדובר בהבדל עצום: לפי תחזיות התוצר והאינפלציה של OECD, השינוי המצטבר בתוצר הנומינאלי יהיה גבוה ב-41 מיליארד ש' בהשוואה לתחזיות IMF השנה ובשנה הבאה.
לשם השוואה, הגירעון המתגלגל בתקציב המדינה (הגירעון ב-12 החודשים האחרונים) מסתכם ב-24 מיליארד שקלים. דוגמא נוספת: החוב הממשלתי הנומינאלי בסוף השנה שעברה הסתכם ב-608 מיליארד שקלים. אם התחזית של OECD תתאמת, מדובר בתוספת תוצר השקולה ל-7% מהחוב.
אין להקל בכך ראש, כש-Fitch נימקה מדוע לא העלתה את דירוג החוב של ישראל, למרות נתוניו המצוינים, הסבירה כי לנוכח הסביבה המדינית והביטחונית הבעייתית, עליו לחתור לרמת חוב נמוכה יותר במונחי תוצר בהשוואה למדינות דומות לו. מדובר לפיכך ברמת חוב נמוכה מ-60% תוצר - שזו הרמה המחייבת את מדינות גוש האירו. בסוף השנה שעברה הסתכם חובה של מדינת ישראל ב-75% תוצר ואם תחזית OECD תתאמת, נוכל לקזז רק בשל כך חלק נכבד מהפער בתוך שנתיים.
אולם, כמובן, אין הכרח שתחזית OECD דווקא תצא וידה על העליונה. תיתכנה הפתעות לרעה, כפי שחווינו באמצע שנת 2008, לדוגמא. לאחר התאוששות מרשימה בשנים 2009 ו-2010, לא מן הנמנע כי המשק ייקח אתנחתא.
הכלכלה העולמית עלולה להוריד הילוך (מדד מנהלי הרכש העולמי, לדוגמא, מזהיר מכך) והריבית המקומית במגמת עלייה. המשק קרוב מאוד לתעסוקה מלאה ואין לשכוח את המצב הגיאו פוליטי באזורנו.
בשורה התחתונה, עלינו לקחת בחשבון שהתחזיות לגבי האופק הכלכלי שלנו בשנים הקרובות אינן אחידות. אין למהר להגדיל את ההוצאות וכדאי לעשות שימוש בחלק מההכנסות המוגדלות הנוכחיות כדי להקטין את מרכיב החוב בתוצר.
כפי שראינו, בדרך זו נוכל לקרב את העלאת הדירוג המיוחלת וכשהדבר יקרה - התועלת לטווח ארוך שהמשק יפיק מכך, במונחי שיפור במעמד והוזלת גיוס ההון, תהייה רבה.
- 2.יוסי מזרחי 01/06/2011 08:12הגב לתגובה זוהאם התחזית של הOECD הביאה בחשבון תרחיש שבו הכלכלה העולמית נכנסת למשבר נוסף? שהרי בסופו של דבר איננו חיים בעולם משל עצמנו בו רק אנחנו קיימים - ולבטח המשק הישראלי יושפע, ברמה כזאת או אחרת ממשבר בכלכלה העולמית.
- רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זובוקר טוב. אכן OECD מצרפת לתחזית האופטימית שלה שורת סייגים, כולל האבטלה הגבוהה, עליית הריבית והעלייה באינפלציה. היא גם קובעת שקצב הצמיחה אינו אחיד בין המדינות (במיוחד שווקים מתפתחים מול מפותחים). בברכה, רונן.
- 1.המומחה הסולידי 31/05/2011 11:39הגב לתגובה זולאחר קריאת המאמר קראתי את דבריו של הנגיד פרופ' פישר . רונן כיוונת לדעת גדולים ! דרך אגב דעתי אינה שונה
- המומחה הסולידי 1, תודה. (ל"ת)רונן מנחם 01/06/2011 08:58הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
