בנק ישראל מעלה את שיעור הריבית בעוד 0.25%

ההתפתחויות השליליות באירופה מכבידות על השווקים הפיננסים בכלל ועל המטבע האירופאי בפרט. המדדים המובילים בעולם צנחו ביותר מ-1% בהתאמה. סוכנויות דירוג האשראי הגדולות בעולם לא רואות סוף למשבר החוב באירופה וממשיכות להוריד את דירוגי האשראי של מדינות ה-PIIGS . בשבוע שעבר נחתכה תחזית החוב של איטליה ע"י סוכנות הדירוג S&Pמ"יציב" ל"שלילי". סוכנות הדירוג פיץ' הורידה את דירוג האשראי של יוון, בשלוש דרגות על רקע ההערכות כי היוונים עשויים להגיע לחדלון פירעון במידה ולא יקבלו סיוע נוסף מהאיחוד האירופאי בהקדם. ממשלת יוון לא מחכה לסיוע חיצוני ומודיעה כי החליטה על הפרטה ומכירה של החזקות במדינה במטרה לגייס קרוב ל-70 מיליארד אירו. אנליסטים מעריכים כי בסופו של דבר יוון תיאלץ לסדר את חובותיה מחדש.

הסנטימנט השלילי בשווקים ימשיך לצבור תאוצה עד שעתידו של גוש האירו יתבהר. בינתיים כדאי להמתין בצד ולא להתפתות לפתוח עסקאות. אין לשלול את המשך הירידות בשווקים, אך עדיין צריך לזכור כי מדובר בתיקון ולא בהיפוך מגמה.

אירועים מרכזיים להיום:

השווקים הפיננסים ינסו להתאושש מאחד הימים הקשים ביותר שחוו השנה. הסנטימנט השלילי עשוי להימשך גם היום.

במישור המאקרו ירכזו עניין מספר נתונים

סקר האקלים העסקי בגרמניה - קודם:114.2 צפי : 113.9

מכירות הבתים החדשים (ארה"ב) - קודם: 300 אלף, צפי: 305 אלף. הנתון עשוי לאכזב לאור העובדה שמכירות הבתים הקיימים צנחו בחודש אפריל והעידו על כך שסקטור הנדל"ן בארה"ב התדרדר בחודש אפריל. נתון מאכזב עשוי להכביד עוד יותר על השווקים הפיננסים.

ניתוח טכני

דולר שקל

נגיד בנק ישראל מחליט לעלות את שיעור הריבית ב-0.25% לרמה של 3.25%. העלאת הריבית באה על רקע העלייה המתמשכת במחירי הדיור והאינפלציה הגבוהה, אשר חורגת מטווח היעד השנתי שנקבע ע"י בנק ישראל.

גרף יומי

ניתוח כללי

- הדולר שמר על כוחו לאורך מרבית יום המסחר אך לקראת החלטת הריבית הסוחרים מימשו רווחים והובילו לסגירה מתחת לרמה של 3.5170 שקל לדולר .

- שבירה של התחתית האחרונה בנק 3.4647 תהווה איתות כניסה לעסקאות שורט בצמד .

- פריצה ונעילה מעל 3.55 עשויה להוביל להמשך העליות בצמד עד לאזור 3.60 לפחות .

רמות משמעותיות

התנגדות 2 : 3.55

התנגדות 1 : 3.5170

ספוט : 3.4977

תמיכה 1 :3.4647

תמיכה 2 : 3.4246

אסטרטגיה לשבוע הקרוב: ניטראלי. אופציית שורט: בשבירה של 3.4650. יעדים: 3.4250, 3.35, יעד נוסף פתוח.

אירו דולר

גרף יומי

ניתוח כללי

- הצמד שומר על רמות מחיר מעל התמיכה הפסיכולוגית של 1.40 דולר לאירו .

- מהלך התיקון עשוי להסתיים באזור פיבונאצי 50% באזור 1.3920 .

- בלימה על אזור פיבונאצי 50% + היווצרות תבנית שוורית יהוו איתות כניסה לעסקת לונג .

- מתנד הסטוכסטי + RSI משולב קרובים לתת איתות שוורי .

- שבירה של 1.3920 תבטל את התרחיש הדובי ותשלח את האירו אל עבר אזור 1.3675 המהווה רמת פיבונאצי 61.8% .

רמות משמעותיות

התנגדות 2 :1.4345

התנגדות 1 : 1.4160

ספוט : 1.4060

תמיכה 1 : 1.40

תמיכה 2 : 1.3924

אסטרטגיה לימים הקרובים: ניטראלי. תרחיש שוורי - בכישלון שבירה של פיבונאצי 50% + היווצרות תבנית שוורית. יעדים: 1.4050, 1.45, יעד נוסף פתוח.

דולר אוסטרלי דולר אמריקני

גרף יומי

ניתוח כללי

- נראה כי הצמד עומד לסיים תיקון של 5 גלים בקרוב .

- אנו ממתינים לבלימות מחיר על אחת מרמות פיבונאצי 50% או 61.8% .

- תיקון עד אזור פיבונאצי 61.8% עדיף מכיוון שמדובר באזור תמיכה משמעותי הניצב בנק 1.0200 .

- הסטוכסטי קרוב לתת איתות שוורי .

רמות משמעותיות

התנגדות 2 :1.10

התנגדות 1 : 1.0700

ספוט : 1.0542

תמיכה 1 : 1.0360

תמיכה 2 : 1.0200

אסטרטגיה לימים הקרובים: ממתנים לסיום תיקון. תרחיש שוורי - לאחר בלימה על אחת מרמות פיבונאצי. יעדים: 1.0500, 1.0700, יעד נוסף פתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.