סקר BDI: בעיריית דימונה מרוויחים 566 אלף שקל; הגירעון - 29 מיליון שקל
חשיפת משכורות העתק של בכירי המשק, ששיעורן מגיע לא פעם לפי 100 מהשכר הממוצע במשק, מעוררת ביקורת חריפה. אולם, לפי מידע שנאסף על ידי BDI עולה כי שכר בכירי הרשויות המקומיות לא פעם מופרז ולא נקבע בהכרח בהתאם לביצועים.
ברשויות דוגמת באקה-ג'ת בעלת גירעון מצטבר של כ-50 מיליון שקל , שכר הבכירים הממוצע הוא 488 אלף לשנה למשרה. דוגמא נוספת היא דימונה בה שלושת הבכירים מרוויחים שכר שנתי ממוצע למשרה של 566 אלף שקל למרות שהגרעון המצטבר מגיע לכ-29 מיליון שקל.
מהמחקר עולה כי יציבות פיננסית של רשות מקומית הינה תוצאה ישירה, בין השאר, של הכנסות הרשות, של המצב הסוציו אקונומי של התושבים והיכולת לגבות מהם את מסי העירייה אך גם מהתנהלות יעילה של העירייה גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה פיננסית.
במקום הראשון בדרוג היציבות הפיננסית, כמו במחקר שנערך בשנה שעברה מדורגת ראשון לציון , העיר הרביעית בגודלה בישראל שמאכלסת כיום למעלה מ- 250,000 תושבים. בעיר שיעורי גביית מיסים של 83%. במקום השני מדורגת אשדוד שאף היא הצליחה לשמור על מקומה בדרוג והיא מצטיינת בשיעור גבייה של 87% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושבי העיר עומד על 5.
<חולון מובילה בגביית ארנונה
במקום השלישי מדורגת הרצלייה שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה הוא 8 ושיעורי הגביה עומדים על 86% מהמקום החמישי לרביעי עלתה אשקלון שמציגה שיעורי גבייה גבוהים של 89% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה עומד על 5. במקום החמישי מדורגת חולון שירדה מהמקום הרביעי אשתקד אך היא המובילה מבחינת שיעורי הגבייה בעיר שעומדים על 97%.
את דרוג המועצות האיזוריות על פי יציבותן הפיננסית מובילה כפר שמריהו עם 97% גביית מיסים ודרוג סוציאקונומי 10 של תושביה, אחריה מועצת הר אדר שעלתה מהמקום הרביעי אשתקד, מועצת רמת הנגב במקום השלישי וסביון במקום הרביעי לאחר שירדה מהמקום ה- 2 אשתקד. את החמישייה הראשונה סוגרת עומר.
שיעורי גבייה נמוכים בחיפה
בחמישייה השנייה מדורגות בהתאמה פתח תקוה, רמת גן, תל אביב יפו , נצרת עלית ורעננה. ירושלים מדורגת רק המקום ה- 15 אך עלתה מהמקום ה- 17 בשנה שעברה, שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 80% והדרוג הסוציואקונומי של התושבים עומד על 4. חיפה מדורגת במקום ה- 19 (עלתה מהמקום ה- 20 אשתקד ), שיעורי הגבייה בעיר נמוכים ועומדים על 75% בלבד כאשר הדרוג הסוציואקונומי הוא 7.
בירת הנגב, באר שבע הצליחה לעשות את הקפיצה הגדולה בדרוג מהמקום ה- 27 אשתקד למקום ה- 21 שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 87% והדרוג הסוציואקונומי על 5.
אייל ינאי , מנכ"ל משותף בחברת COFACE BDI מסביר כי המחקר מבהיר כי לניהול נכון של העיר יש השפעה מכרעת על יציבותה הפיננסית של העיר . את המחיר על אי היציבות הפיננסית של הרשות משלמים התושבים בין אם על ידי גבייה עודפת של ארנונה או היטלים ובין אם על ידי ירידה בשירותים המסופקים על ידי העירייה . לעיר עם יציבות פיננסית קל יותר לגייס כסף מהמערכת הבנקאית בריביות נמוכות והמשמעות היא שהיא יכולה להשקיע יותר בפיתוח העיר.
- 3.קורמורן 05/04/2011 19:53הגב לתגובה זונראה לי מוזר, הרי בכירי הרשויות המקומיות מקבלים שכרם ממשרד הפנים על פי קריטריונים קבועים, כך שנראה שמדובר בבעלי " משרות אמון" שאת שכרם קובעת הרשות המקומית וכאן אפשרית בהחלט הפרזה ברמות השכר. בכל אופן מעניין לראות יותר פרטים בנושא.
- 2.מרויחים ערימה ונהנים מהקלות מס עוד 30 K נקי (ל"ת)ira 04/04/2011 16:59הגב לתגובה זו
- 1.איפכא מסתברא 2 04/04/2011 12:26הגב לתגובה זוכל עוד העובדים במגזר הצבורי ירויחו יותר מאשר מקביליהם בשוק הפרטי - שעובדים ללא כל ספק קשה יותר וביעילות רבה יותר - השחיתות לא תפסק. צריך לקבוע כי בעל תפקיד במגזר הצבורי לא יוכל לקבל יותר מאשר השתכר בהיותו במגזר הפרטי - כולל כל התנאים הנלוים - אולם לא יותר מאשר תקרה שתקבע כאמת מדה לכל רשות בהתאם לתנאיה הספציפיים. רק כך ניתן לודא כי לא ייקלטו חדלי אישים שלא הצליחו במקומם הקודם. ובמקביל ניתן יהיה לגייס את אותם אנשים שהוכיחו כי אינם זקוקים למשרה הצבורית בכדי להטיב את מצבם - אלא ש" בוערת" בעצמותיהם אש ההתלהבות לבצע שינויים לטובת התושבים. ובא לציון גואל...!
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
