סקר BDI: בעיריית דימונה מרוויחים 566 אלף שקל; הגירעון - 29 מיליון שקל

ממחקר של BDI עולה כי שכר הבכירים ברשויות המקומיות לא נמדד בהכרח בהתאם לביצועים. איזו עיר נהנית מהיציבות הכלכלית הגבוהה ביותר?
לירן סהר | (3)

חשיפת משכורות העתק של בכירי המשק, ששיעורן מגיע לא פעם לפי 100 מהשכר הממוצע במשק, מעוררת ביקורת חריפה. אולם, לפי מידע שנאסף על ידי BDI עולה כי שכר בכירי הרשויות המקומיות לא פעם מופרז ולא נקבע בהכרח בהתאם לביצועים.

ברשויות דוגמת באקה-ג'ת בעלת גירעון מצטבר של כ-50 מיליון שקל , שכר הבכירים הממוצע הוא 488 אלף לשנה למשרה. דוגמא נוספת היא דימונה בה שלושת הבכירים מרוויחים שכר שנתי ממוצע למשרה של 566 אלף שקל למרות שהגרעון המצטבר מגיע לכ-29 מיליון שקל.

מהמחקר עולה כי יציבות פיננסית של רשות מקומית הינה תוצאה ישירה, בין השאר, של הכנסות הרשות, של המצב הסוציו אקונומי של התושבים והיכולת לגבות מהם את מסי העירייה אך גם מהתנהלות יעילה של העירייה גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה פיננסית.

במקום הראשון בדרוג היציבות הפיננסית, כמו במחקר שנערך בשנה שעברה מדורגת ראשון לציון , העיר הרביעית בגודלה בישראל שמאכלסת כיום למעלה מ- 250,000 תושבים. בעיר שיעורי גביית מיסים של 83%. במקום השני מדורגת אשדוד שאף היא הצליחה לשמור על מקומה בדרוג והיא מצטיינת בשיעור גבייה של 87% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושבי העיר עומד על 5.

<חולון מובילה בגביית ארנונה

במקום השלישי מדורגת הרצלייה שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה הוא 8 ושיעורי הגביה עומדים על 86% מהמקום החמישי לרביעי עלתה אשקלון שמציגה שיעורי גבייה גבוהים של 89% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה עומד על 5. במקום החמישי מדורגת חולון שירדה מהמקום הרביעי אשתקד אך היא המובילה מבחינת שיעורי הגבייה בעיר שעומדים על 97%.

את דרוג המועצות האיזוריות על פי יציבותן הפיננסית מובילה כפר שמריהו עם 97% גביית מיסים ודרוג סוציאקונומי 10 של תושביה, אחריה מועצת הר אדר שעלתה מהמקום הרביעי אשתקד, מועצת רמת הנגב במקום השלישי וסביון במקום הרביעי לאחר שירדה מהמקום ה- 2 אשתקד. את החמישייה הראשונה סוגרת עומר.

שיעורי גבייה נמוכים בחיפה

בחמישייה השנייה מדורגות בהתאמה פתח תקוה, רמת גן, תל אביב יפו , נצרת עלית ורעננה. ירושלים מדורגת רק המקום ה- 15 אך עלתה מהמקום ה- 17 בשנה שעברה, שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 80% והדרוג הסוציואקונומי של התושבים עומד על 4. חיפה מדורגת במקום ה- 19 (עלתה מהמקום ה- 20 אשתקד ), שיעורי הגבייה בעיר נמוכים ועומדים על 75% בלבד כאשר הדרוג הסוציואקונומי הוא 7.

בירת הנגב, באר שבע הצליחה לעשות את הקפיצה הגדולה בדרוג מהמקום ה- 27 אשתקד למקום ה- 21 שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 87% והדרוג הסוציואקונומי על 5.

אייל ינאי , מנכ"ל משותף בחברת COFACE BDI מסביר כי המחקר מבהיר כי לניהול נכון של העיר יש השפעה מכרעת על יציבותה הפיננסית של העיר . את המחיר על אי היציבות הפיננסית של הרשות משלמים התושבים בין אם על ידי גבייה עודפת של ארנונה או היטלים ובין אם על ידי ירידה בשירותים המסופקים על ידי העירייה . לעיר עם יציבות פיננסית קל יותר לגייס כסף מהמערכת הבנקאית בריביות נמוכות והמשמעות היא שהיא יכולה להשקיע יותר בפיתוח העיר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קורמורן 05/04/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
    נראה לי מוזר, הרי בכירי הרשויות המקומיות מקבלים שכרם ממשרד הפנים על פי קריטריונים קבועים, כך שנראה שמדובר בבעלי " משרות אמון" שאת שכרם קובעת הרשות המקומית וכאן אפשרית בהחלט הפרזה ברמות השכר. בכל אופן מעניין לראות יותר פרטים בנושא.
  • 2.
    מרויחים ערימה ונהנים מהקלות מס עוד 30 K נקי (ל"ת)
    ira 04/04/2011 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איפכא מסתברא 2 04/04/2011 12:26
    הגב לתגובה זו
    כל עוד העובדים במגזר הצבורי ירויחו יותר מאשר מקביליהם בשוק הפרטי - שעובדים ללא כל ספק קשה יותר וביעילות רבה יותר - השחיתות לא תפסק. צריך לקבוע כי בעל תפקיד במגזר הצבורי לא יוכל לקבל יותר מאשר השתכר בהיותו במגזר הפרטי - כולל כל התנאים הנלוים - אולם לא יותר מאשר תקרה שתקבע כאמת מדה לכל רשות בהתאם לתנאיה הספציפיים. רק כך ניתן לודא כי לא ייקלטו חדלי אישים שלא הצליחו במקומם הקודם. ובמקביל ניתן יהיה לגייס את אותם אנשים שהוכיחו כי אינם זקוקים למשרה הצבורית בכדי להטיב את מצבם - אלא ש" בוערת" בעצמותיהם אש ההתלהבות לבצע שינויים לטובת התושבים. ובא לציון גואל...!
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.