סקר BDI: בעיריית דימונה מרוויחים 566 אלף שקל; הגירעון - 29 מיליון שקל
חשיפת משכורות העתק של בכירי המשק, ששיעורן מגיע לא פעם לפי 100 מהשכר הממוצע במשק, מעוררת ביקורת חריפה. אולם, לפי מידע שנאסף על ידי BDI עולה כי שכר בכירי הרשויות המקומיות לא פעם מופרז ולא נקבע בהכרח בהתאם לביצועים.
ברשויות דוגמת באקה-ג'ת בעלת גירעון מצטבר של כ-50 מיליון שקל , שכר הבכירים הממוצע הוא 488 אלף לשנה למשרה. דוגמא נוספת היא דימונה בה שלושת הבכירים מרוויחים שכר שנתי ממוצע למשרה של 566 אלף שקל למרות שהגרעון המצטבר מגיע לכ-29 מיליון שקל.
מהמחקר עולה כי יציבות פיננסית של רשות מקומית הינה תוצאה ישירה, בין השאר, של הכנסות הרשות, של המצב הסוציו אקונומי של התושבים והיכולת לגבות מהם את מסי העירייה אך גם מהתנהלות יעילה של העירייה גם מבחינה תפעולית וגם מבחינה פיננסית.
במקום הראשון בדרוג היציבות הפיננסית, כמו במחקר שנערך בשנה שעברה מדורגת ראשון לציון , העיר הרביעית בגודלה בישראל שמאכלסת כיום למעלה מ- 250,000 תושבים. בעיר שיעורי גביית מיסים של 83%. במקום השני מדורגת אשדוד שאף היא הצליחה לשמור על מקומה בדרוג והיא מצטיינת בשיעור גבייה של 87% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושבי העיר עומד על 5.
<חולון מובילה בגביית ארנונה
במקום השלישי מדורגת הרצלייה שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה הוא 8 ושיעורי הגביה עומדים על 86% מהמקום החמישי לרביעי עלתה אשקלון שמציגה שיעורי גבייה גבוהים של 89% למרות שהדרוג הסוציואקונומי של תושביה עומד על 5. במקום החמישי מדורגת חולון שירדה מהמקום הרביעי אשתקד אך היא המובילה מבחינת שיעורי הגבייה בעיר שעומדים על 97%.
את דרוג המועצות האיזוריות על פי יציבותן הפיננסית מובילה כפר שמריהו עם 97% גביית מיסים ודרוג סוציאקונומי 10 של תושביה, אחריה מועצת הר אדר שעלתה מהמקום הרביעי אשתקד, מועצת רמת הנגב במקום השלישי וסביון במקום הרביעי לאחר שירדה מהמקום ה- 2 אשתקד. את החמישייה הראשונה סוגרת עומר.
שיעורי גבייה נמוכים בחיפה
בחמישייה השנייה מדורגות בהתאמה פתח תקוה, רמת גן, תל אביב יפו , נצרת עלית ורעננה. ירושלים מדורגת רק המקום ה- 15 אך עלתה מהמקום ה- 17 בשנה שעברה, שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 80% והדרוג הסוציואקונומי של התושבים עומד על 4. חיפה מדורגת במקום ה- 19 (עלתה מהמקום ה- 20 אשתקד ), שיעורי הגבייה בעיר נמוכים ועומדים על 75% בלבד כאשר הדרוג הסוציואקונומי הוא 7.
בירת הנגב, באר שבע הצליחה לעשות את הקפיצה הגדולה בדרוג מהמקום ה- 27 אשתקד למקום ה- 21 שיעורי גביית המיסים בעיר עומדים על 87% והדרוג הסוציואקונומי על 5.
אייל ינאי , מנכ"ל משותף בחברת COFACE BDI מסביר כי המחקר מבהיר כי לניהול נכון של העיר יש השפעה מכרעת על יציבותה הפיננסית של העיר . את המחיר על אי היציבות הפיננסית של הרשות משלמים התושבים בין אם על ידי גבייה עודפת של ארנונה או היטלים ובין אם על ידי ירידה בשירותים המסופקים על ידי העירייה . לעיר עם יציבות פיננסית קל יותר לגייס כסף מהמערכת הבנקאית בריביות נמוכות והמשמעות היא שהיא יכולה להשקיע יותר בפיתוח העיר.
- 3.קורמורן 05/04/2011 19:53הגב לתגובה זונראה לי מוזר, הרי בכירי הרשויות המקומיות מקבלים שכרם ממשרד הפנים על פי קריטריונים קבועים, כך שנראה שמדובר בבעלי " משרות אמון" שאת שכרם קובעת הרשות המקומית וכאן אפשרית בהחלט הפרזה ברמות השכר. בכל אופן מעניין לראות יותר פרטים בנושא.
- 2.מרויחים ערימה ונהנים מהקלות מס עוד 30 K נקי (ל"ת)ira 04/04/2011 16:59הגב לתגובה זו
- 1.איפכא מסתברא 2 04/04/2011 12:26הגב לתגובה זוכל עוד העובדים במגזר הצבורי ירויחו יותר מאשר מקביליהם בשוק הפרטי - שעובדים ללא כל ספק קשה יותר וביעילות רבה יותר - השחיתות לא תפסק. צריך לקבוע כי בעל תפקיד במגזר הצבורי לא יוכל לקבל יותר מאשר השתכר בהיותו במגזר הפרטי - כולל כל התנאים הנלוים - אולם לא יותר מאשר תקרה שתקבע כאמת מדה לכל רשות בהתאם לתנאיה הספציפיים. רק כך ניתן לודא כי לא ייקלטו חדלי אישים שלא הצליחו במקומם הקודם. ובמקביל ניתן יהיה לגייס את אותם אנשים שהוכיחו כי אינם זקוקים למשרה הצבורית בכדי להטיב את מצבם - אלא ש" בוערת" בעצמותיהם אש ההתלהבות לבצע שינויים לטובת התושבים. ובא לציון גואל...!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
