תגובת האנליסטים לאסון: "ההשפעה הכלכלית על העולם לא תהיה משמעותית"
רעידת אדמה עוצמתית ביותר התרחשה הבוקר (בשעה 7:46 שעון ישראל) סמוך לחוף בצפון מזרח יפן וכעת הוכרזה כוננת צונאמי בכל מדינות איקיאנוס האטלנטי. בנוסף, הרשויות ביפן הכריזו על מצב של חרום גרעיני, והורו על התפנות אזרחים מהאיזור הקרוב 3 ק"מ לכור הגרעיני בפוקישימה על רקע חששות ביחס למערכת הקירור של אחד הריאקטורים.
על רקע המתרחש ביפן כלכלנים רבים בעולם חוששים כי נזקי האסון יסתכמו במיליארדים רבים ולכן הממשלה היפנית תצטרך ביחד עם חברות הביטוח לעזור בשיקומם של התאגידים הגדולים שנפגעו מהאסון הכבד.
לדבריו של אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים, "באופן כללי, כלכלות מפותחות מסוגלות להתמודד עם אסונות טבע בצורה טובה ממדינות מתפתחות". אכן ניתן לראות שממשלת יפן כבר החליטה על הגדלת התקציב השנתי שלה במטרה "להציל את המדינה", כך צוטט היום ראש ממשלת יפן, נאוטו קאן.
"הממשלה תצטרך להנפיק אגרות חוב נוספות במטרה לממן את עלויות האסון, זה בלתי נמנע. ברמת הריבית הנוכחית לא צפויות הורדות ריבית נוספות, אלא שהבנק המרכזי יפעל להגדלת הנזילות על ידי הרחבת הפעילות בשווקים", כך אמר היום יאסו יאמאמוטו, כלכלן בכרי במיזוהו. "ישנם מפעלים לייצור שבבים ומכוניות בצפון המדינה, לכן ניראה כי תהיה השפעה שלילית מסוימת על הכלכלה".
לדבריו של כהנוביץ יפן "תצטרך להתמודד עם הוצאות רבות לשיקום הנזקים אך חלק גדול מהנזקים ישולמו ע"י חברות הביטוח ואפילו הממשלה היפנית עצמה נהגה באחריות כשהפרישה כל שנה לקרן שמיועדת למימון אסונות. להמחשה, ברעידת האדמה בקובה ב-1995 נאמד הנזק לסקטור הפרטי והציבורי ב-156 מיליארד דולר, וכמובן שביפן מדובר בנכסים יקרים הרבה יותר".
הסכנה העיקרית: עלייה בפרמיית הסיכון על אגרות החוב של יפן תהפוך את החוב העצום שלה לפצצה כלכלית
"הדבר שהכי צריך להדאיג את יפן כעת מבחינה כלכלית היא פרמיית הסיכון שידרשו המשקיעים על אגרות החוב שלה מפחד שהיא תיגרר להוצאות ענק שתתקשה להחזיר. יפן לא יכולה להסתכן בעליית תשואות, עלייה כזו עשויה להפוך את החוב העצום שלה לפצצה כלכלית. ולכן סביר להערכתנו שחברות הדירוג ישקלו להפחית את דירוג האשראי שלה", כך אמר כהנוביץ.
בחברת המחקר מקיורי התייחסו גם לאסון ביפן ואמרו כי "ישנם 2 סיכונים כלכליים עיקריים בפניהם ניצבת כעת המדינה. הראשון הוא כי המצב הכלכלי השברירי במדינה לא יצליח להתמודד עם תוצאות האסון ואילו הסיכון השני הוא עליית בפרמיית הסיכון על אג"ח של יפן".
נציין כי רעידת האדמה התרחשה בדקות האחרונות של המסחר בורסות ביפן ואלו הספיקו להגיב בירידות חדות, אך ערכות בשוק מדברות כי עם פתיחת המסחר ביום שני הבורסות ימשיכו בנפילה. "סביר להניח כי הירדות ביום שני יימשכו, במיוחד בקרב החברות שהמפעלים שלהן נפגעו מהאסון", כך אמר היום מיטסוזגה אקינו, מנהל קרן נאמנות גדולה ביפן.
ההשפעה על העולם
ראשית מציינים בכלל כי הפגיעה בכלכלה היפנית, אחת הגדולות בעולם, תשפיע באופן ישיר על הכלכלה העולמית. יפן מהווה חלק משמעותי מהסחר העולמי, הן ביצוא והן ביבוא, ובסיס להשקעות חברות זרות.
ההשפעה לא צפויה להיות משמעותית שכן האזור בו נרשמו רוב הנזקים הוא מחוז מיאגי המהווה רק 1.7% מהתמ"ג של יפן. בנוסף, מכיוון שחלק גדול מחברות הענק שמרכזיהן ביפן כלל אינן מייצרות שם אלא העבירו מזמן את פעילות הייצור שלהן אל מדינות מזרח אסיה הזולות, הם יוכלו להמשיך ולתפקד גם במקרי אסון. כך שהפגיעה בכלכלה היפנית מכיוון זה תהיה להערכתנו נמוכה יחסית.
עוד טוען כהנוביץ כי הפגיעה גדולה יותר עשויה להיות דווקא מירידה בצריכה המקומית, אם אי הוודאות ואווירת האסון שפוקדת את יפן יורידו את בטחון הצרכנים. "ההשפעות ברורות יותר יהיו דרך אי הודאות שעלתה, דרך השפעות שערי חליפין (החלשות היין) מעבר בין אלטרנטיבות השקעה, כשמשקיעים סולידיים יחפשו מקומות רגועים יותר לכספם , הן מיציאה ממניות והן מיציאה כללית מיפן", כך סיכם כהנוביץ את דבריו בנוגע למתרחש ביפן.
- 7.אלדד הגאון 12/03/2011 12:10הגב לתגובה זוכמו שהוכיחה ההיסטוריה העם היפני הוא עם חרוץ מאד ויוכל לשקם עת המדינה ואת הכלכלה הלו בצורה מהירה וטובה. כמו שיצאו היפנים ממלחמת העולם מחוזקים ופיתחו כלכלה לתיפארת כך יצאו מרעידת האדמה הקשה הזו מחוזקים ויבנו את הכל מחדש יותר טוב ממה שהיה קודם. יחד עם זאת צריך לתת את הדעת על כורים גרעיניים שממוקמים באזור לא יציב מבחינה ססמית וזאת סכנה גדולה לכל תושבי האזור
- 6.בני 12/03/2011 06:47הגב לתגובה זוהצריכה הפרטית תגדל באופן טיבעי כי יש נזק לרכוש בתים בכל בית יש רהיטים ומוצרי צריכה רבים וגם מכוניןת תשתיות רבות כגון כבישים כל זה יתרום לכלכלה
- כלכלן מסוג אחר 12/03/2011 12:27הגב לתגובה זובניגוד למדיניות המרחיבה של ארה" ב במשבר האחרון הממשלה היפנית תצטרך לנהוג במדיניות צמצמת ומחמירה של מיסוי גבוה עוד יותר מהקיים. העם היפני ייכנס למשטר צנע כדי לממן את הנזקים. הסולידריות הלאומית היפנית ידועה ולכן כולם יתנו כתף ויקנו אגח מדינה ולא ישקיעו במוצרי צריכה מעבר למינימום הנדרש.
- 5.ק-ר 11/03/2011 22:59הגב לתגובה זובהחלט עוזרות לצמיחה העולמית ?
- 4.כלכלן 11/03/2011 19:51הגב לתגובה זויהי זכר הנספים ברוך. מאחל לעם היפני אורך רוח ונשימה למלאכת שיקום מאוד ארוכה.
- אתה איש גדול , כל הכבוד על התגובה! (ל"ת)אסף 12/03/2011 10:49הגב לתגובה זו
- 3.טל 11/03/2011 19:16הגב לתגובה זוסימון EWV
- 2.בוב הבנאי 11/03/2011 18:59הגב לתגובה זוזה שהם יודעים הכל! פשוט גאונים! אנציקלופדיות מהלכות! הם מבינים בצונאמי, הם מכירים אישית את קדאפי, ביקרו בכיכר תחריר... ממש אנשי אשכולות. הבעיה היא שסטטיסטית ברוב ההערכות שלהם (או שמא עדיף לקרוא לזה " ניחושים" ) הם טועים. אבל אינצ' ים בעיתונים ובאתרים הם מקבלים...
- 1.אני מקווה שאתה צודק! לא בא לי רק אדום גדול (ל"ת)בעניים 11/03/2011 18:41הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
