8 יתרונות לחיסכון הפנסיוני באמצעות IRA
קרן ההשתלמות או קופת הגמל שלכם מנוהלת ע"י מנהלי השקעות מומחים בבתי ההשקעות השונים. אתם מרגישים שאתם יכולים לעשות את זה טוב יותר? מרגישים שאתם רוצים לנהל את קרן ההשתלמות שלכם לבד? קופת גמל אישית היא הדבר החם הבא בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל!
אנחנו מפקידים מדי חודש סכום כסף נכבד לחסכון הפנסיוני. הסכום המצטבר של ההפקדות החודשיות הללו - לא די בו כדי לשמור על רמת חיים סבירה לאחר הפרישה לגמלאות. המרכיב המרכזי, שמשפיע על החיסכון הפנסיוני שלנו הוא התשואה המושגת באותה קופת גמל, קרן פנסיה או קרן השתלמות ע"י השקעות באפיקים השונים. ככל שניהול ההשקעות מוצלח יותר, כך התשואות גבוהות יותר והחיסכון הפנסיוני גדל בהתאם. כיום מדיניות השקעות אלו מתבצעת ע"י מנהלי ההשקעות המומחים של בתי ההשקעות השונים. מסתבר שגם המומחים הגדולים ביותר אינם חסינים בפני תמורות השוק, ולא פעם היינו עדים למשברים עמוקים בשוק הפנסיוני והפסדים גדולים, שפגעו בציבור החוסכים.
העולם הפיננסי נמצא במהלכה של מהפכה בתחום החיסכון ארוך טווח והפיננסים. אין כמעט נושא או תחום שלא נמצא תחת זכוכית מגדלת ואין מנוס, השחקנים חייבים להתאים את עצמם לשוק החדש שמתפתח ולנסיבות השוק החדשות.
מכשירי החיסכון הקיימים כיום לא מבחינים בין משקיעים שונים. אין התחשבות בפרופיל החוסך, העדפותיו וטווח ההשקעה. בין אם מועד הפרישה של חוסך מסוים הוא בעוד שנתיים ובין אם הוא בעוד עשרים שנה, ניהול החיסכון זהה. לשם ההדגמה, הצרכים האישיים של רווק בן 25 "שונא סיכון" שעובד בהיי-טק ופנסיונר בן 70 משקיע סביר/אוהב סיכון שיצא לפנסיה, שונים לחלוטין. בשיטה המסורתית בישראל יקבלו שני העמיתים הללו באותו מסלול בדיוק את אותו תמהיל ההשקעות.
במסגרת המהפכה בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל, אישר משרד האוצר בתחילת שנת 2010 קופת גמל וקרן השתלמות בניהול אישי IRA (Individual Retirement account). משרד האוצר שם לו למטרה לשכלל ולפתח את מגוון המוצרים בשוק ההון ואישור ה- IRA הוא הוכחה נוספת לכך.
מדובר במוצר שמצליח מאוד הן בארה"ב והן בבריטניה ומאפשר ללקוח חופש פעולה מוחלט בניהול ההשקעות שלו, בין אם יבחר לנהל את הקרן/הקופה שלו בעצמו ובין אם יבחר למנות מנהל תיקים שיעשה זאת עבורו, בהתאם למדיניות שתקבע.
לראשונה, באפשרותך, כמומחה בהשקעות, להיות מעורב בניהול החיסכון שלך, להתאימו לצרכיך ולעקוב אחר תיק ההשקעות באופן שוטף. לא עוד קופסא שחורה שלא ברורה מבחינת הרכב ההשקעות ותמהיל הסיכון. במילים אחרות, אנו כיועצי השקעות יכולים בהתאם למגבלות החוקיות החלות עלינו במסגרת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ וניהול תיקי השקעות לנצל את הידע היחסי שיש לנו ולנהל את כספינו הפנסיוני כפי שנבחר.
איך ננהל את הכספים הפנסיונים שלנו במסגרת ה-IRA?
במודל ה- IRA , חוסך יוכל להעביר קופת גמל במעמד עצמאי או קרן השתלמות מכל סוג למסגרת חברה המנהלת קופות גמל הפעילה בתחום זה (IRA) . החוסך יגדיר את מדיניות ההשקעה ויכול (בכפוף למגבלות שבדין) לקבוע את סוג ניירות הערך, דירוגם ודרך ההשקעה. לדוגמא ניתן להגדיר כי הכספים בקרן ההשתלמות שלנו ינוהלו בתמהיל של תעודות סל ואגרות חוב ברמות דרוג של AA ומעלה, או לחילופין אגרות חוב ממשלתיות ע"פ התמהיל הרצוי לנו. בנוסף באפשרותנו לבחור גם את המניות ברמת המניה הבודדת או ברמה הכללית של תעודת סל על מדדים מסוימים ו/או לחילופין באמצעות קרנות נאמנות שאנחנו נבחר. חברת הגמל מספקת במקרה זה לחוסך את הפלטפורמה התפעולית כאשר את הרכישה והמכירה של ניירות הערך מבצע החוסך באמצעות האינטרנט או באמצעות מנהל תיקים שיבחר.
יתרונות החיסכון באמצעות IRA
1. "חליפה אישית" לכל חוסך בהתאם לצרכיו ויעדיו.
2. החוסך שומר על זכויותיו וההטבות של קופת הגמל/קרן ההשתלמות שלו.
3. ניצול מקלט מס באופן יעיל יותר להשגת תשואה גבוהה יותר בהגעתך לפנסיה פטור ממס מרווחי הון החל לדוגמא בקרן השתלמות מאפשר למקסם את הטבות המס ולבנות מבנה מיסויי נכון יותר של כל תיק ההשקעות של החוסך . לדוגמא חוסך שיש לו 300 אלף בקרן השתלמות ובנוסף 700 אלף בתיק השקעות או קרנות נאמנות, יכול להסתכל על התמהיל הכולל ולנהל את השקעותיו כך שהמרכיב המנייתי בתיקו יהיה דווקא בקרן ההשתלמות בו יש לו פטור ממס (בכפוף לתקרה) רווחי הון.
4. החוסך מהווה צד פעיל בעיצוב אסטרטגית ההשקעות שלו.
5. יכולת לבצע שינוי מהיר בתמהיל ההשקעות בהתאם למצב השווקים ללא צורך בניוד או המתנה של מספר ימים.
6. במידה והניהול אינו עצמאי החוסך נהנה מניהול אישי של כספי החיסכון ע"י מנהל תיקים שהוא בוחר בעצמו.
7. החוסך נהנה מעמלות נמוכות בפעולות בניירות ערך (0.03% באגרות חוב ו 0.07% במניות).
8. החוסך יכול לרכז את כל נכסיו תחת "קורת גג אחת" ולנהל את התיק לראשונה גם ברמה האסטרטגית.
מבחינת העלויות , החסכון באמצעות ה IRA לא בהכרח יקר יותר. חוסך בקופת גמל/ השתלמות המנוהלת באופן עצמאי בניהול אישי ישלם לחברת הגמל המעניקה את שירותי התפעול כ 0.7% לשנה. במידה והקופה מנוהלת על ידי מנהל תיקים כלומר החוסך מייפה את כוחו של מנהל התיקים שיבחר ומשלם לו בנפרד דמי ניהול כפי שיסוכם ביניהם.
רמי דרור הינו מנכ"ל הדס ארזים בית השקעות. אין לראות בטור המלצה לרכישה / מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. הדס ארזים מנהלת קופות גמל וקרנות השתלמות בניהול אישי- IRA.
- 11.שוקל ברצינות 06/01/2011 17:41הגב לתגובה זו1. מה הדמי ניהול הכוללים שעל הלקוח לשלם לבנק בנוסף ל-0.7% 2. הבנתי מהסוכן שעבור שכיר, לא ניתן להחיל כיום את החלק מהמעביד שמופרש לקרן השתלמות ופנסיה ל-IRA אלא רק הפרשות עצמאיות? האם זה נכון?
- 10.דניאל 04/01/2011 08:56הגב לתגובה זואני שוקל את העניין, נראה לי רעיון לגמרי לא רע....
- 9.קסם 03/01/2011 23:16הגב לתגובה זולכל מי שקצת מבין - קונים תעודות סל בIRA ומובטח לכם שקרן ההשתלמות שלכם תשיג תשואות מצוינות. מומלץ צמוד 2-5 ת\"א 75
- 8.לקוח ניהול ני:ע במגד 03/01/2011 22:31הגב לתגובה זוכאשר העמלות יהיו כמו בניהול תיק במגדל שוקי הון אכנס לזה
- 7.משקיע זהיר 03/01/2011 22:08הגב לתגובה זושוקל גם להעביר את קופות הגמל
- 6.הדס ארזים 03/01/2011 20:57הגב לתגובה זודני, המגבלה על הסכום נובעת מהצורך להשיג פיזור, יעילות וניהול סיכונים בהשקעות וקשה לעשות זאת עם סכום של 20,000 ש\"ח. בנוסף, יש מגבלות השקעה של משרד האוצר אשר נוגעות לשיעור אחזקה המותר בנייר ערך/קונצרן (עד 10%). בינתיים ניתן להתאים עבורך תמהיל המורכב ממסלולי ההשקעה הקיימים בקרנות ההשתלמות שלנו וכשתגיע לסכום המתאים תעבור ל- IRA.
- 5.דני 03/01/2011 12:42הגב לתגובה זוהכל טוב ויפה, אבל אתם מגבילים את ההצטרפות בהעברת קופה של מינימום 100,00 ש\"ח. פניתי אליכם בעבר וסרבתם לקבל קרן השתלמות של 20,000 ש\"ח שמופקד אליה סכום חודשי קבוע של 1,000 ש\"ח. האם יש שינוי במדיניות שלכם?
- שוקל ברצינות 04/01/2011 12:33הגב לתגובה זו1. מה הדמי ניהול הכוללים שעל הלקוח לשלם לבנק בנוסף ל-0.7% 2. הבנתי מהסוכן שעבור שכיר, לא ניתן להחיל כיום את החלק שמופרש לקרן השתלמות ופנסיה ל-IRA אלא רק הפרשות עצמאיות? האם זה נכון?
- 4.מי שמבין בתחום לא ינהל בארץ כספי IRA אין לזה (ל"ת)אין סיכוי להצליח כאן 03/01/2011 12:08הגב לתגובה זו
- 3.בן אובד 03/01/2011 11:26הגב לתגובה זוהוא שכח לציין שמשלמים גם עמלות \"דמי שמירה\" לבנק מזרחי שהן יותר ממה שמשלמים לבית ההשקעה שלו
- 2.אוי 03/01/2011 11:01הגב לתגובה זובפועל הדס ארזים IRA נותנת את פלטפורמת המסחר של בנק מזרחי שהיא פשוט קטסטרופה. תקלות מרובות, איטיות נוראית, נתוני זמן אמת לוקים בחסר
- 1.אריאל 03/01/2011 10:39הגב לתגובה זואין ספק שמי שקצת מבין (ולא בהכרח בשוק ההון אלא בכך שצריך לחסוך נכון) צריך לרוץ למוצר הזה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
