בן זאב ממליץ: מיהן שמונה מניות העוגן שחובה שיהיו בתיק?

כלל פיננסים ערכה מסיבת עיתונאים שבה הציגה את התחזיות לשנת 2011. יובל בן זאב מיפה את שמונה חברות העוגן אשר צריכים להיות בכל תיק השקעות לטווח ארוך
תומר קורנפלד | (8)

בית ההשקעות כלל פיננסים ערך היום מסיבת עיתונאים שבה סיפק תחזיות לשנת 2011 בבורסה. בין המשתתפים - מנכ"ל החברה טל רז, מנהל המחקר יובל בן זאב, מנהל ההשקעות הראשי קובי פלר, אמיר כהנוביץ כלכלן מאקרו ראשי ועוד.

קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים: "בחודש, חודשיים האחרונים רואים פרץ של אופטימיות. התחזיות מאוד חיובית לגבי 2011. אנחנו שותפים לגבי האופטימיות הזהירה, אך מביעים מעט חשש לגבי שנת 2011".

סקירת מאקרו

אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים מעריך כי אסיה לא תיתן לכמה חובות באירופה לקלקל לה את הצמיחה. לדבריו בשנת 2011 יתכן תחילתו של גל ההשקעות העולמי הגדול ביותר מאז סוף מלחמת העולם השנייה. כהנוביץ צופה כי בשנת 2011 כלכלת ישראל תצמח בעוד 4%.

התייחסות ספציפית מספק כהנוביץ לגבי עליית הריבית בעולם אשר כיו םהיא נמצאת בשפל. לדבריו, "בשנה הקרובה הריבית בעולם תתחיל לעלות, ובישראל הריבית תעלה בשיעור חד יותר".

לדברי כהנוביץ, בשנת 2011 יתחיל הלחץ להאצת קצב העלאת הריבית. עקומי התשואות מצפים לתשואה של 5.38% בשנת 2015. לדבריו, בנק ישראל ימשיך בקצב העלאות ריבית איטי (פעם בשלושה חודשים).

לגבי האינפלציה בשנה הקרובה, בית ההשקעות צופה כי עליית המחירים תעמוד על 2.8% בשנה הקרובה, זאת לעומת 2.5% בשנת 2010. את העליות תוביל העלייה של מחירי הסחורות והעובדה כי בישראל ישנה ריבית ריאלית שלילית. בבית ההשקעות מעריכים שהריבית בסוף השנה תעמוד על 3.25%-3.5%.

עוד מעריך כהנוביץ כי בשנה הקרובה השקל ימשיך להתחזק. הסיבה לכך קשורה להלאת קצב העלאות הריבית ורזרבות המט"ח העצומות של בנק ישראל.

שוק המניות

לגבי שוק המניות מעריך כלל פיננסים כי תנאי הרקע בעולם נוחים להשקעה במניות. עם זאת, מציין בית ההשקעות את הסכנות המרכזיות שיכולות להגיע כגון אינפלציה חורגת מעלה שגוררת העלאת ריבית מעל הצפוי. בנוסף, מצביע בית השקעות על חשש מאופטימיות יתר לגבי הצמיחה בארה"ב ברבעונים הקרובים.

בסיכום ההמלצות של כלל פיננסים עולה כי יש לחזור לאחזקה במניות שניתן להתמיד איתם לאורך זמן. עבור משקיעים אשר לא החזיקו מניות בשנים האחרונות ממליץ כלל פיננסים להגדיל את האחזקה בצורה הדרגתית לרמה של 10%-15%.

מחלקת המחקר של כלל פיננסים

את הסקירה הנוגעת לשוק המניות המקומי מעביר ראש מחלקת המחקר יובל בן זאב אשר מצביע על כך שנדרשת "חובת זהירות בים האופטימיות". לפיכך, מעריך בן זאב כי יש לחשוב על המניות כ"השקעה" ולא כ"סיבוב". השקעה היא לטווח שבו אנו יכולים להחזיק את המניות. בן זאב סבור כי יש לרכז את מרבית תיק המניות בחברות שיספקו לנו תשואה נאותה ומספקת לטווח ארוך.

מבחינת בחירת תיק המניות המטרה הינה להשיג תשואה מספקת בסיכון נמוך ולאו דווקא פוטנציאל התשואה הגבוהה ביותר. הדרך להשיג את זה צריכה להתבצע באמצעות השקעה עם "חפירים עמוקים", כלומר יכולת להתמודד עם תקופות קשות.

בכלל פיננסים מעדיפים חברה שהיא מובילת שוק, חברה עם תנודתיתו נמוכה בתוצאות העסקיות. עוד מצפים כלל פיננסים חברה עם ניסיון מוכח והתמודדות עם משברים בדגש על איכות ההנהלה ושקיפות כלפי המשקיעים.

בן זאב נוקב בשמונה חברות עוגן אשר חובה שיהיו בתיק המניות. מדובר בחברות טבע, בזק, לאומי, עזריאלי, גזית גלוב, אסם, פז ודלק רכב. מדובר בחברות שצריכות להיות הבסיס של תיק ההשקעות לטווח ארוך. מניות אלו צריכות להיות לדברי כלל פיננסים כ-80% מתיק ההשקעות.

לגבי תחום חיפושי הנפט והגז מדגיש בן זאב כי מדובר בשוק תנודתי ובסיכון גבוה וכך יש להתייחס אליו. בן זאב סוקר את הסקטור ומציין: צריכת הגז צפויה לשלש את עצמה בתוך פחות מעשור, חברת החשמל העבירה חצי מהייצור של החשמל לגז טבעי וקיים פוטנציאל למציאת גז באזורים נוספים. לדברי בן זאב מדובר בתעשייה עתירת רווחים, מזומנים ודיבידנדים שתצמח במהירות בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כיל? 02/01/2011 16:49
    הגב לתגובה זו
    בזק תרד הרבה
  • 6.
    סמדר 02/01/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
    שתיהן שייר. תודה מראש
  • 5.
    דוד 02/01/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
    1.מניות שמחירן יקר מאוד בדוק לפי ההון ושוק כאן קטן והניפוח הגיעו לא מצדיק אם שמתה -גליל,שחר זה שם יציב=חובה לזכור סין קנו מפעלים כאן כדי לשים רגל זרקו 2-3-מילירד זה קטן עליהם{מדינות אחריות פיזרו מענקים} התחרות נגד סין והודו נראה איך ישראל קטן יתמודד נגד זה=היה טעות מתן תוספות כי נהיה כמו יוון,ארלנד
  • 4.
    עמירן 02/01/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    ואני משתדל ללכת לפי ההמלצות שלו. עד היום לא הצטערתי (להיפך...!).
  • 3.
    על מה הוא המליץ??? (ל"ת)
    לא ראיתי כלום 02/01/2011 10:36
    הגב לתגובה זו
  • ל-3 02/01/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
    בן זאב נוקב בשמונה חברות עוגן אשר חובה שיהיו בתיק המניות. מדובר בחברות טבע, בזק, לאומי, עזריאלי, גזית גלוב, אסם, פז ודלק רכב
  • 2.
    כלל ביוטכנולוגיה פוטנציאל אדיר (ל"ת)
    טבע 02/01/2011 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קונה לנוסטרו כלל ביוטכנולוגיה וזה אומר הכל (ל"ת)
    הזקן 02/01/2011 09:30
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי