תופעה בגיוסי ביומד: החברות מגייסות הון בהנחה משמעותית והמניות מטפסות
בשבועיים האחרונים חברות הביומד חזרו לגייס כסף. חברות כמו אינטק פארמה, אינסוליין וחברת ההחזקות ביומדיקס גייסו כסף מהציבור באמצעות הקצאות פרטיות לגופים מוסדיים והעשירו את קופת המזומנים.
בכל אחד משלושת הגיוסים הללו קיבלו משתתפי ההנפקה דיסקאונט של כ-20%-30%, אך בניגוד להיגיון הרווח בשוק - דילול המשקיעים הקיימים וההנחה המשמעותית שקיבלו המשקיעים החדשים לא הביאה לירידה במניות.
לרוב, במקרה של הנפקות משניות שנעשו בבורסת ארצות הברית, מחיר המניה מתאים את עצמו למחיר שבו מבוצעת ההנפקה המשנית. הסיבה לכך טעונה בעובדה כי המשקיעים בארצות הברית נוטים לסגור את הארביטראז' באמצעות נטילת פוזיציית שורט.
כך למשל, חברת OncoGenex (סימול: OGXI) שבה מושקעת חברת טבע גייסה לפני מספר שבועות כ-50 מיליון דולר ממשקיעים. מחיר המניה בעת ההנפקה עמד על 18.75 דולר, והמחיר בהנפקה המשנית עמד על 15.75 דולר, דיסקאונט של 16% בלבד על מחיר המניה. יממה לאחר ההנפקה הדיסקאונט נסגר לחלוטין כאשר מחיר המניה נפתח סביב מחיר של 16 דולר.
דוגמאות נוספות להנפקות משניות מצביעות תמיד על אותה התופעה שבה מרבית הדיסקאונט נסגר, אך לא בתל אביב. ייתכן כי הסיבה לכך טמונה בעובדה כי במסחר המקומי פעילות המכירות בחסר (שורט) היא יותר מוגבלת בכך שלא ניתן לבצע השאלה.
המשקיעים אשר רואים את הודעות החברות בוחרים להתעלם מן הדילול הצפוי וההנחה שניתנה למשקיעים המוסדיים ורואים בהודעות אלו בשורות חיוביות.
בתוך כך, חשוב לציין כי לעתים גיוס הון הוא בהחלט דבר טוב עבור החברה. כך למשל, אם חברה מגייסת סכום כסף על מנת לערוך ניסוי קליני, לבצע רכישת חברה באמצעות קופת המזומנים, המהלך עשוי לייצור הצדקה מסוימת לעלייה במחיר המניות, זאת על-מנת לשקף את ציפיות המשקיעים. לכן, המשקיעים נדרשים לבדוק בכל הקצאה לגופה מהי המטרה של הגיוס, והאם ההקצאה (ודילול המשקיעים) משפרת את מצבם או שלא.
בשולי הדברים נציין כי בהקצאות פרטיות, משקיעים דורשים דיסקאונט מסוים מעל מחיר המניה משתי סיבות: הראשונה והמרכזית היא החלופה הקיימת - לרכוש את המניות המבוקשות בשוק. הסיבה השנייה היא שבהקצאות פרטיות, חלים על המשקיעים כללי חסימה שבה הם מנועים ממכירת אחזקתם.
Bizportal ריכז עבורכם את כל העסקאות של חברות הביומד בשבועות האחרונים ותגובת המשקיעים להודעות.
החברה: אינטק פארמה
חברת הביומד שהונפקה בשנת 2010 ועוסקת בהשבחת תרופות באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה הודיעה ב-26 לאוקטובר כי גייסה 15 מיליון שקל מחברת הביטוח הפניקס ומבית ההשקעות מיטב.
מחיר המנייה טרם ההנפקה עמד על 1.28 שקלים ואילו ההנפקה לגופים בוצעה במחיר של 96 אגורות, דיסקאונט של 26%. בשקלול כתבי אופציות שניתנו למשקיעים, המחיר האפקטיבי של ההנפקה היה נמוך יותר ועמד על 89 אגורות הנמוך ב-30% ממחיר השוק.
את יום המסחר הראשון לאחר ההודעה חתמה מניית החברה בעלייה קלה ל-1.3 שקלים, אולם מאז מניית החברה ביצעה התאמה כלפי מטה לרמה של כ-1.22 שקלים, אך זה עדיין לא משקף את הדיסקאונט שניתן למשקיעים.
החברה: ביומדיקס
חברת ביומדיקס המחזיקה בפורטפוליו חברות מתחום הביומד גייסה ב-1 לנובמבר מגופים מוסדיים סכום של 10 מיליון שקל לאחר סבב של פגישות עם משקיעים.
המשקיעים בהנפקה קיבלו הנחה של 20% על מחיר השוק. המשקיעים שילמו 8.5 שקל עבור אגד הכולל 10 מניות ו-3 כתבי אופציות. אותו אגד נסחר בטרם ההודעה במחיר של 10.7 שקלים.
תגובת המניה להודעה הייתה חיובית בשעות הראשונות לאחר ההודעה. אולם היום, מספר ימים לאחר ההקצאה, מניית ביומדיקס איבדה גובה ונסחרת סביב מחיר של 10 שקלים, כלומר עדיין גבוה ממחיר ההקצאה.
החברה: אינסוליין
הנפקת אינסוליין שבוצעה בחודש אוגוסט עוד תיזכר ככישלון מהדהד. החברה שתכננה לגייס מהמשקיעים כ-25 מיליון שקל הצליחה לגייס 21 מיליון שקל, בין היתר בזכות התחייבות חיתומית מצד החתמים אשר רכשו כ-20%-25% מהיקף ההנפקה. משתתפי ההנפקה איבדו ביום המסחר הראשון כשליש מהשקעתם ומניית החברה איבדה גובה.
בשבוע שעבר ביצעה החברה גיוס פרטי לקבוצה של 14 משקיעים ובו גייסה 5 מיליון שקל. מטרת הגיוס, מצד חברה קטנה שמגיע ארבעה חודשים בלבד לאחר ההנפקה אינו ברור.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
