הליכי שומה של דוח החזר מס לשכיר
שכיר הגיש ב-12/2005 דוחות להחזר לשנים 2001-1998. בשנת 2006 הוצאו שומות 01 רק לשנים 2001-1999. הנישום לא שם לב שלא ניתנו בשומות ניכויים בשל הפקדות לקופ"ג שתבע. רק ב-2009, עם הכנות דוחות נוספים, הבחין בטעות, והגיש בקשה לתיקון.
שאלה:
---------------------
שכיר הגיש ב-12/2005 דוחות להחזר לשנים 2001-1998. בשנת 2006 הוצאו שומות 01 רק לשנים 2001-1999. הנישום לא שם לב שלא ניתנו בשומות ניכויים בשל הפקדות לקופ"ג שתבע. רק ב-2009, עם הכנות דוחות נוספים, הבחין בטעות, והגיש בקשה לתיקון.
מתברר שלא ניתנו הניכויים מכיוון שהייתה חסרה חתימה של הבנק על האישורים, וזאת אף שבשנים מאוחרות יותר ניתנו אותם סוגי אישורים, והוכרו.
לבקשת הרכזת דאג הנישום לקבל חתימות על האישורים, ואולם הוחלט לסרב לתיקון בטענה של התיישנות לפי סעיף 160 לפקודה.
הנישום טען בפני הרכזת כי אחרי הגשת הדוח יש לבדוק התיישנות לפי סעיף 145 לפקודה, וזו השיבה כי ידוע לה שיש פקידי שומה שמתקנים, אולם טענתו אינה נכונה וההתיישנות של הליכי שומה לפי סעיף 145 לפקודה אינה חלה על שכיר שהגיש דוח.
השאלות:
1. האם הנישום זכאי לתיקון?
2. מהיכן המקור בחוק לאישורים עם חתימה של הבנק? הרי מדובר באישורים שהבנק הוציא במיוחד מהמחשב לבקשת הנישום.
3. אם הנישום זכאי לתיקון - מה הדרך הקלה ביותר לדאוג לתיקון שלא באמצעות פנייה לבית המשפט?
תשובה:
----------------
סעיף 160(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מפנה את הטיפול בערעורים על החזר המס שנעשה לפי סעיף זה לאותה פרוצדורה הנהוגה לגבי שומות. גם אם הדבר אינו נאמר במפורש, הרי משתמע מכך, וגם מתבקש והגיוני, שכל הליכי השומה בסעיף 145 לפקודה יחולו גם על מקרה זה. אולם, מדובר בדעתי הפרשנית בלבד, ויש להניח כי ישנן גישות אחרות מקום שהחוק אינו בהיר לחלוטין בנושא זה.
אם נמשיך את התזה הנ"ל, הרי מירוץ ההתיישנות יהיה גם הוא בהתאם לסעיף 145 לפקודה, כך שדוח החזר מס שהוגש בסוף שנת 2005 אינו בר-תיקון בשנת 2009. יש לציין כי פקיד השומה יכול היה במקרה שכזה, ולו לכאורה, לפנות להליך תיקון במהלך שנת 2009 על ידי הפעלת סעיף 147 לפקודה המאריך את מועדי ההתיישנות בשנה. הדבר נתון לחלוטין לשיקול דעתם של פקיד השומה והמחלקה המקצועית ברשות המסים, ומכיוון שהדבר לא נעשה במהלך שנת 2009 - גם האפשרות לפעול בדרך זו חסומה.
יוצא מכל האמור לעיל שגם לפי גישת פקיד השומה, הנסמכת על סעיף 160 לפקודה בלבד, וגם בהתאם לתזה הנ"ל המתבססת על סעיף 145 לפקודה, חסומה הדרך לתיקון עקב התיישנות.
לאור התוצאה הנ"ל, השאלה לגבי ההכרה באישורים היא פחות רלוונטית. יש להעיר בנושא זה כי כאן נכנס ההבדל בין דוח לפי סעיף 145 לפקודה, המחייב את פקיד השומה להליכי תיקון מסודרים, לבין דוח לפי סעיף 160 לפקודה, שאותו נוהג פקיד השומה לתקן או כלל לא לקבל כשיש איתו בעיה. בכל מקרה, ההחלטה אם להכיר במסמכים או לא נתונה לשיקול דעתו של פקיד השומה, ויש לערער על החלטתו בסמוך לקבלת השומה.
מכיוון שאין כל הליך שומתי, הרי דרך הערעור על החלטת פקיד השומה יכולה לבוא כבקשה בהליך אזרחי שייזום הנישום בבית המשפט. לכאורה סיכויי ההצלחה של מהלך מעין זה - שכרוך בהוצאות לא מעטות ובסיכון ממשי לדחיית הבקשה אגב חיוב המבקש בהוצאות - נמוכים מאוד.
המשיב - עו"ד עצמאי, מומחה בתחום המסים ומרצה בנושאים משפטיים. חבר בוועדות מסים ומיסוי פלילי במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. לשעבר איש רשות המסים במגוון תפקידים מקצועיים וניהוליים.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
