מיסוי קצבאות של אובדן כושר עבודה למבוטח נכה
מבוטח זכאי לקצבה מחברת הביטוח בשל תאונת דרכים, בסך 2,500 שקלים בחודש, למשך 96 חודשים, עד הגיעו לגיל 65 - רכיב אובדן כושר עבודה.
נוסף על כך יש למבוטח גם מקור הכנסה - קצבה בסך 4,000 שקלים מהמוסד לביטוח לאומי - עקב נכות בשיעור 82%, אך הוא נמצא באי-כושר עבודה מלא (סיעודי).
השאלות:
במישור מס הכנסה:
א. כיצד ימוסה הסכום של 2,500 שקלים לחודש שיקבל מפוליסת הביטוח?
ב. כיצד ימוסה אם הסכום יהוון לתשלום בהווה בסך 240,000 שקלים (96 קצבאות של 2,500 שקלים כל אחת)?
במישור הביטוח הלאומי:
א. האם ישולמו דמי ביטוח לאומי על הקצבה בסך 2,500 שקלים או על הסכום המהוון של 240,000 שקלים?
רו"ח עופר קירו משיב לעניין מס הכנסה:
בעיקרון, קצבת אובדן כושר עבודה נחשבת הכנסה חייבת לפי סעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), וכן הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 1 לפקודה (סעיף ההגדרות).
משכך הוא, היא ממוסה על פי שיעורי המס ההתחלתיים הנמוכים ביותר (10%), וממנה ניתן לנכות את כל הזיכויים והניכויים האישיים של המקבל, ככל שישנם.
מנתוני השאלה, ובהינתן גובה הקצבה המשולמת, בהנחה שהקצבה המשולמת למבוטח מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") פטורה לפי סעיף 9(6ג) לפקודה, נראה כי המבוטח - אף שעל פי נתוני השאלה אינו עונה על ההגדרה של נכות המזכה בפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה - לא יגיע לסף המס בגין קצבה זו לאחר שיילקחו בחשבון נקודות הזיכוי האישיות שלו.
אציין עוד כי אילו סכום הקצבה שמשלמת חברת הביטוח היה גבוה יותר, היה ניתן לדרוש פטור ממס על 35% מהקצבה לפי סעיף 9א(ב) לפקודה, שכן לפי הסעיף רואים את התשלום בגין אובדן כושר עבודה מפוליסת הביטוח כתשלום "קצבה" שמקבלה זכאי לפטור ממס על 35% ממנה, אם הגיע ל"גיל פרישה". "גיל פרישה" מוגדר בסעיף 9א לפקודה גם כ-"פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר..." - ונראה כי הגדרה זו מתאימה לענייננו.
לעניין היוון הקצבה, בסעיף 3(א) לפקודה ובסעיף 1 לפקודה נקבע כי גם תקבול חד פעמי של קצבת אובדן כושר עבודה ייחשב הכנסה חייבת, והיוון קצבאות כאמור, לרבות אובדן כושר עבודה, ייחשב הכנסה מיגיעה אישית.
משכך הוא, אם יתקבל הסכום באופן חד פעמי, עלול המקבל להתחייב במס בגין כל התקבול בשנת הקבלה.
עם זאת יש להביא בחשבון כי:
ניתן עדיין לקבל את הפטור לפי סעיף 9א לפקודה - סעיף 9א(ה)(1) מאפשר קבלת היוון של 35% מקצבה מזכה בפטור ממס.
ניתן לבקש פריסה - על פי נתוני השאלה נראה כי כדאי שתהיה פריסה קדימה של ההכנסה, עד למקסימום של 6 שנים לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה.
לפי פסיקת ועדת פסיקה 7 של נציבות מס הכנסה, יהיה זכאי האדם הפורס את ההכנסה לקבלת נקודות זיכוי ממס וכן לפטור לנכה (אם מצבו יוחמר בעתיד מעל לשיעור הנכות הנוכחי שלו) לפי סעיף 9(5) לפקודה - ככל שיהיה זכאי לכך.
מכאן שגם בדרך זו ניתן לקבל את הסכום בפטור גבוה - אם לא מלא - ממס.
רו"ח יהושע מיניביצקי משיב לעניין הביטוח הלאומי:
הקצבה מחברת הביטוח תהיה חייבת בדמי ביטוח לאומי גם על החלק הפטור ממס. לכן במקרה זה על חברת הביטוח לנכות כל חודש דמי ביטוח לפי שיעורי דמי הביטוח החלים על פנסיה, דהיינו עד להכנסה מפנסיה בסך 4,809 שקלים ינוכו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור 3.49% (השיעור המופחת).
אם חברת הביטוח לא תנכה את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, על המבוטח לפנות למל"ל ולדאוג לתשלום הנ"ל, כי קצבת הנכות שהוא מקבל מהמל"ל פטורה מדמי ביטוח לאומי אך הפטור לא חל על דמי ביטוח בריאות.
אם המבוטח יהוון את הקצבה, הוא ישלם דמי ביטוח על כל סכום ההיוון עד לתקרה המקסימלית לתשלום דמי ביטוח לאומי שהיא בסך 79,750 שקלים.
במקרה זה יהיה עליו לפנות למל"ל ולבקש לשלם דמי ביטוח בריאות מינימליים החל מהחודש העוקב לחודש ביצוע ההיוון, כי כאמור בתשובתי לעיל - הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי על קצבת הנכות שהוא מקבל מהמל"ל, אך אינו פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות.
אם המבוטח יעשה פריסה של הסכום המהוון, הוא לא יהיה חייב בדמי ביטוח לאומי, כי כאמור דמי הביטוח הלאומי ישולמו על מלוא ההיוון בעת קבלתם עד לתקרת ההכנסה המקסימלית בסך 79,750 שקלים. לכן תשלום על הפריסה יגרום למבוטח לשלם פעמיים דמי ביטוח על אותם סכומים.
המשיב הוא רו"ח עופר קירו ממשרד שיף הזנפרץ ושות', רואי חשבון
***התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
