מבוטח זכאי לקצבה מחברת הביטוח בשל תאונת דרכים, בסך 2,500 שקלים בחודש, למשך 96 חודשים, עד הגיעו לגיל 65 - רכיב אובדן כושר עבודה.

נוסף על כך יש למבוטח גם מקור הכנסה - קצבה בסך 4,000 שקלים מהמוסד לביטוח לאומי - עקב נכות בשיעור 82%, אך הוא נמצא באי-כושר עבודה מלא (סיעודי).

השאלות:

במישור מס הכנסה:

א. כיצד ימוסה הסכום של 2,500 שקלים לחודש שיקבל מפוליסת הביטוח?

ב. כיצד ימוסה אם הסכום יהוון לתשלום בהווה בסך 240,000 שקלים (96 קצבאות של 2,500 שקלים כל אחת)?

במישור הביטוח הלאומי:

א. האם ישולמו דמי ביטוח לאומי על הקצבה בסך 2,500 שקלים או על הסכום המהוון של 240,000 שקלים?

רו"ח עופר קירו משיב לעניין מס הכנסה:

בעיקרון, קצבת אובדן כושר עבודה נחשבת הכנסה חייבת לפי סעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), וכן הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 1 לפקודה (סעיף ההגדרות).

משכך הוא, היא ממוסה על פי שיעורי המס ההתחלתיים הנמוכים ביותר (10%), וממנה ניתן לנכות את כל הזיכויים והניכויים האישיים של המקבל, ככל שישנם.

מנתוני השאלה, ובהינתן גובה הקצבה המשולמת, בהנחה שהקצבה המשולמת למבוטח מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") פטורה לפי סעיף 9(6ג) לפקודה, נראה כי המבוטח - אף שעל פי נתוני השאלה אינו עונה על ההגדרה של נכות המזכה בפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה - לא יגיע לסף המס בגין קצבה זו לאחר שיילקחו בחשבון נקודות הזיכוי האישיות שלו.

אציין עוד כי אילו סכום הקצבה שמשלמת חברת הביטוח היה גבוה יותר, היה ניתן לדרוש פטור ממס על 35% מהקצבה לפי סעיף 9א(ב) לפקודה, שכן לפי הסעיף רואים את התשלום בגין אובדן כושר עבודה מפוליסת הביטוח כתשלום "קצבה" שמקבלה זכאי לפטור ממס על 35% ממנה, אם הגיע ל"גיל פרישה". "גיל פרישה" מוגדר בסעיף 9א לפקודה גם כ-"פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר..." - ונראה כי הגדרה זו מתאימה לענייננו.

לעניין היוון הקצבה, בסעיף 3(א) לפקודה ובסעיף 1 לפקודה נקבע כי גם תקבול חד פעמי של קצבת אובדן כושר עבודה ייחשב הכנסה חייבת, והיוון קצבאות כאמור, לרבות אובדן כושר עבודה, ייחשב הכנסה מיגיעה אישית.

משכך הוא, אם יתקבל הסכום באופן חד פעמי, עלול המקבל להתחייב במס בגין כל התקבול בשנת הקבלה.

עם זאת יש להביא בחשבון כי:

ניתן עדיין לקבל את הפטור לפי סעיף 9א לפקודה - סעיף 9א(ה)(1) מאפשר קבלת היוון של 35% מקצבה מזכה בפטור ממס.

ניתן לבקש פריסה - על פי נתוני השאלה נראה כי כדאי שתהיה פריסה קדימה של ההכנסה, עד למקסימום של 6 שנים לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה.

לפי פסיקת ועדת פסיקה 7 של נציבות מס הכנסה, יהיה זכאי האדם הפורס את ההכנסה לקבלת נקודות זיכוי ממס וכן לפטור לנכה (אם מצבו יוחמר בעתיד מעל לשיעור הנכות הנוכחי שלו) לפי סעיף 9(5) לפקודה - ככל שיהיה זכאי לכך.

מכאן שגם בדרך זו ניתן לקבל את הסכום בפטור גבוה - אם לא מלא - ממס.

רו"ח יהושע מיניביצקי משיב לעניין הביטוח הלאומי:

הקצבה מחברת הביטוח תהיה חייבת בדמי ביטוח לאומי גם על החלק הפטור ממס. לכן במקרה זה על חברת הביטוח לנכות כל חודש דמי ביטוח לפי שיעורי דמי הביטוח החלים על פנסיה, דהיינו עד להכנסה מפנסיה בסך 4,809 שקלים ינוכו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור 3.49% (השיעור המופחת).

אם חברת הביטוח לא תנכה את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, על המבוטח לפנות למל"ל ולדאוג לתשלום הנ"ל, כי קצבת הנכות שהוא מקבל מהמל"ל פטורה מדמי ביטוח לאומי אך הפטור לא חל על דמי ביטוח בריאות.

אם המבוטח יהוון את הקצבה, הוא ישלם דמי ביטוח על כל סכום ההיוון עד לתקרה המקסימלית לתשלום דמי ביטוח לאומי שהיא בסך 79,750 שקלים.

במקרה זה יהיה עליו לפנות למל"ל ולבקש לשלם דמי ביטוח בריאות מינימליים החל מהחודש העוקב לחודש ביצוע ההיוון, כי כאמור בתשובתי לעיל - הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי על קצבת הנכות שהוא מקבל מהמל"ל, אך אינו פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות.

אם המבוטח יעשה פריסה של הסכום המהוון, הוא לא יהיה חייב בדמי ביטוח לאומי, כי כאמור דמי הביטוח הלאומי ישולמו על מלוא ההיוון בעת קבלתם עד לתקרת ההכנסה המקסימלית בסך 79,750 שקלים. לכן תשלום על הפריסה יגרום למבוטח לשלם פעמיים דמי ביטוח על אותם סכומים.

המשיב הוא רו"ח עופר קירו ממשרד שיף הזנפרץ ושות', רואי חשבון

***התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.