ה-DTT הדיגיטלי נושף בעורף? חברות HOT ו-yes בוחנות מודלים לחבילה צרה
למרות שסעיף החבילה הצרה הוצא לפני כשבועיים מחוק ההסדרים במשק, הביקורת הציבורית וגם שידורי ה-DTT הדיגיטליים עושים את שלהם. HOT ו-yes הודיעו הבוקר (שלישי) על רצונן להציע חבילה צרה ללקוחותיהן. ב-HOT טוענים כי בכך החברה "נענתה לבקשת שר התקשורת משה כחלון, שחזר והדגיש בשבועות האחרונים את חשיבות החבילה הצרה, ואף פנה בבקשה לחברות לפעול מיוזמתן בנושא זה, ולא להמתין לחקיקה, שיתכן ותגיע בהמשך". בחברת הלוויין yes טוענים כי בכוונת החברה לפנות למועצת הכבלים והלוויין על מנת לקבל את אישורה להציע חבילות צרות ללקוחותיה. רון אילון, מנכ"ל yes, מסר היום: "אנו ערים לצורך של לקוחותינו לסוגים שונים של חבילות לרבות חבילות צרות, ועל כן אנו פונים למועצה לקבל את אישורה, על מנת שנוכל לענות על צרכי לקוחותינו". נכון להיום לקוחות של 2 חברות הטלוויזיה הרב ערוצית, HOT ו-yes, מציעות ללקוחותיהן חבילות בסיס הכוללות עשרות ערוצים, רובם בשפות אקזוטיות כמו טורקית, רוסית, הונגרית, רומנית ועוד, שכמעט אינם נצפים על ידי קהל הצופים. עבור חבילות בסיס משלמים הלקוחות יותר מ-200 שקלים לחודש, מחיר גבוה בהרבה מהמחיר חבילות בסיס במדינות מערביות אחרות. שידורי ה-DTT, המציעים בחינם ללקוחותיהם תמורת תשלום ראשוני עבור הממיר, קליטה באיכות דיגיטלית של ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33 וערוץ הכנסת, זוכים להצלחה יחסית, ונכון להיום רכשו יותר מ-100 אלף בתי אב את הממיר הדיגיטלי. בחודשים האחרונים מנסים בכנסת להרחיב את החבילה, ולהוסיף גם את ערוץ 9 דובר הרוסית, וערוץ 'חינוכית 23'. ב-HOT כאמור בוחנים מודל שיאפשר ללקוחותיה חבילת ערוצים מצומצמת במחיר מוזל מזה שהם משלמים כעת. את המודל מתכוונת החברה להציג כבר בשבועות הקרובים בפני השר כחלון ומועצת הכבלים והלוויין. נכון להיום טרם ידוע כמה ערוצים ישודרו בחבילה, כמה היא תעלה ומה תהיה התחייבות הלקוח לכל אחת מ-2 חברות הטלוויזיה הרב ערוצית. שר התקשורת משה כחלון, בירך היום על החלטת HOT: "אני שמח לראות כי החברה פועלת ל'הסדרה עצמית' שתכליתה היא טובת הצרכן. לאחר שנבחן את התנאים בהם החבילה תשווק, ונוודא שהם אכן מביאים בשורה לצרכנים גם במגוון הערוצים וגם במחיר סביר, נוכל לברך על המוגמר. אני קורא גם ל-yes להציע חבילה 'צרה' וולונטרית". בתוך כך, אישרה היום ועדת הכלכלה בראשות ח"כ אופיר אקוניס, סבסוד ממירי DTT למעוטי יכולת. משמעות ההחלטה היא שמחיר הממיר למעוטי היכולת יקטן בכ-50% ממחירו בשוק. הזכאים לסיוע ישלמו עד 225 שקלים לכל היותר עבור רכישת הממיר.

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.