האם יעלה הנגיד את הריבית? להלן טיעונים בעד ונגד

הסקירה השבועית מעלה את שאלת הריבית וכן נותנת המלצות על כיווני השקעה

ריבית : כיום עומדת על 1.5%. צפי: הנגיד לא יעלה את הריבית החודש (ואם כן אז ב-0.25%). צפי מרכנתיל ריבית סוף השנה 2%. צפי מרכנתיל ריבית בעוד שנה 3%.

אינפלציה : המדד לחודש מאי עלה 0.4%. צפי המדד לחודש יוני 0.2%. צפי ל-12 חודשים הבאים: 2.6%-2.8%

השבוע שהיה

ארה"ב - נתונים שהתפרסמו מספרים שהכלכלה ממשיכה להתרחב אך בקצב מתון. ישנה עלייה במדד אמון הצרכנים, הוצאות צרכנים, הוצאות עסקים, פעילות הנדל"ן למגורים ועלייה במספר המשרות הקבועות. הירידה מתבטאת במסחר הקמעונאי ובייצוא (ירידה קלה אמנם), בנוסף תחזית הצמיחה ב-Q2 ירדה ל-3% והעלאת ריבית צפויה רק ב-2011.

אירופה - ברננקי מצהיר שיספק את האשראי הדרוש למדינות גוש האירו להחזר החובות (מה אכפת לו, שידפיס עוד קצת העיקר שהכלכלה תצמח...). ביוון עכשיו זה רשמי - הורדת דירוג ליוון מ –A ל +BB. למרות הורדת הדירוג לספרד והחשש המלווה בכך, ההנפקה לאג"ח שספרד הנפיקה הצליחה.

שאר העולם - ניו זילנד: מעלים את הריבית, צפי לצמיחה חזקה וחשש מאינפלציה. יפן : צמיחה של כ-5% הצפי היה כ-4%. סין: הייצוא לחודש מאי גדל ב-50% ביחס למאי 2009.

ארצנו הקטנטונת - עלייה בשכר הנומינאלי, במספר המועסקים ובייבוא. מנגד ירידה בייצוא (כ-30% מהייצוא שלנו הינו לגוש האירופאי).

נשאלת השאלה האם הנגיד יעלה את הריבית או לא? זאת אומרת, באיזה קצב הוא יעלה את הריבית?

בעד העלאת הריבית: הנתונים הטובים הללו לא מגיעים בחינם ולמחיר קוראים אינפלציה, אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה במצב של ריבית ריאלית שלילית (מה שלא מתאים למצב המשק בארץ), בנוסף ביצוע מספר העלאות ריבית במדינות שונות בעולם (דוגמת אוסטרליה עכשיו ניו זילנד).

נגד העלאת הריבית: ירידה בייצוא, רכישות המט"ח של בנק ישראל, הורדת צפי העלאת הריבית בארה"ב, הורדת תחזיות הצמיחה בעולם.

כך שאם אתה משקיע שנותן משקל גדול יותר להעלאת ריבית, או יותר נכון, צופה העלאת ריבית בקצב מהיר יותר ומאמין בהמשך העלאת ריבית במשק, כדאי לך להשקיע באג"חים בעלי מנגנון ריבית משתנה.

נקודות לציון: יתכן שהאופציה הגלומה בהעלאת ריבית בגילון 2304 אינה מתומחרת נכונה. בנוסף, הירידות האחרונות בקונצרני משתנה וגידול בהנפקות מסוג משתנה מעלים את האטרקטיביות של האפיק.

למשקיע הצופה הורדה בקצב העלאת הריבית במשק כדאי להשקיע באג"ח הממשלתי

מדוע? תלילות העקום יכולה לספוג עלייה קלה בתשואות הקצרות. קצב עליית הריבית האיט יביא לכך שתזחל עם התשואות. מחסור באג"ח צמוד קצר בסוף החודש פדיון 610. ישנו צפי לירידה משמעותית בהנפקות מדינה (עלייה בהכנסות ממיסים, תמלוגי מדינה ממאגרי הגז וכ"ו) וכן מרווח גבוהה יחסית בינינו לארה"ב 1.5% (כך שגם במקרה של עליית תשואות בארה"ב יש סוג של כרית ביטחון). מצבה הטוב של ישראל ביחס לעולם (חוב תוצר וגרעון תקציבי) ולקינוח תשואה גבוהה יחסית סיכון.

קונצרני - השבוע צפינו בעלייה במרווחים בעיקר עקב ירידת התשואות הממשלתי.

בעד קונצרני: תשואה גבוהה יותר משמעותית מאג"ח ממשלתי, שיפור בכלכלה וצמיחה יביאו ליכולת מחזור החוב של החברות. בנוסף, המשקעים יעברו מאג"ח ממשלתי לקונצרני עקב ירידה בסיכון.

נגד קונצרני: התשואות מבחינה אבסולוטית עדיין אינן מפצות על הסיכון. ישנו ספק אם המרווחים הנוכחים יספקו הגנה מספקת במקרה של עלייה בתשואות הממשלתי.

הכסף שנכנס למדדים יוצר עיוות ומוריד תשואות. אנו לא רואים רווח הון בתל בונד 40 בעיקר. מצ"ב גרף הממחיש את העיוות הנוצר באפיק הקונצרני בעקבות המדדים, יש "בטן" במח"מ של התל בונדים עיוות המדדים. נראה שב-best case scenario תהיה זחילה במדדים אלו ולא רווחי הון (כמובן שהציבור ימשיך להיכנס למדדים ובכך להקטין עוד יותר את המרווח עד שיתחילו הירידות וידיים חלשות יתחילו במכירות).

אז מה עושים?

לסולידיים יותר, אנו ממליצים על קונצרני מדורג ומח"מ קצר על מנת לפצות על התשואה הריאלית השלילית בקצר הממשלתי תוך שילוב ניהול דינמי בצמודים הממשלתיים. ומי שחושב שהמרווח מפצה, כדאי לו להשקיע באג"חים המדורגים נמוך במח"מים ארוכים יותר.

מניות

בעד מניות: צמיחה = השקעה במניות! למראית עין נראה כאילו אנחנו מעצמת היי-טק, אנרגיה וביומד. אם בניתוח החברות במדד והתמחור שלהן, מצב החברות נראה טוב והתמחור שלהן בשוק סביר בהחלט.

נגד מניות : מצבה של אירופה (פגיעה בייצוא), תנודתיות גבוהה ולחץ פוליטי בינלאומי על הייצוא הישראלי. למשקיע שאינו נלחץ מתנודתיות ורואה לנכון השקעה לאורך זמן כדאי להצטייד במניות. ישנו צפי לחלוקת דיבידנדים גבוהים בשנים הקרובות גם בעקבות רכישות בתחום התקשורת (מימון הרכישה) ותגליות אנרגיה ובכלל צמיחה כלכלית יכולים למתן מעט את התנודתיות בעקבות הכנסות מדיבידנדים.

שיהיה לנו שבוע ירוק .

הכותב הוא מנהל השקעות - מרכנתיל קרנות נאמנות

***האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. אין באמור הצעה לרכישת יחידות בקרנות הנאמנות שבניהול מנהל הקרן, המתבצעות בהתאם לתשקיף הקרן ולדיווחים שבתוקף". "מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך. המסתמך על המידע הכלול בסקירה זו ועל ההמלצות ו/או התחזיות הכלולות בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ועורכי הסקירה, החברה, חברות בשליטתה וכך בעלי מניותיהן, מנהליהן ועובדיהן, לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בסקירה זו, אם ייגרמו, וכן אינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט בסקירה זו ולהתממשות התחזיות המפורטות בסקירה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.