האם יעלה הנגיד את הריבית? להלן טיעונים בעד ונגד

הסקירה השבועית מעלה את שאלת הריבית וכן נותנת המלצות על כיווני השקעה

ריבית : כיום עומדת על 1.5%. צפי: הנגיד לא יעלה את הריבית החודש (ואם כן אז ב-0.25%). צפי מרכנתיל ריבית סוף השנה 2%. צפי מרכנתיל ריבית בעוד שנה 3%.

אינפלציה : המדד לחודש מאי עלה 0.4%. צפי המדד לחודש יוני 0.2%. צפי ל-12 חודשים הבאים: 2.6%-2.8%

השבוע שהיה

ארה"ב - נתונים שהתפרסמו מספרים שהכלכלה ממשיכה להתרחב אך בקצב מתון. ישנה עלייה במדד אמון הצרכנים, הוצאות צרכנים, הוצאות עסקים, פעילות הנדל"ן למגורים ועלייה במספר המשרות הקבועות. הירידה מתבטאת במסחר הקמעונאי ובייצוא (ירידה קלה אמנם), בנוסף תחזית הצמיחה ב-Q2 ירדה ל-3% והעלאת ריבית צפויה רק ב-2011.

אירופה - ברננקי מצהיר שיספק את האשראי הדרוש למדינות גוש האירו להחזר החובות (מה אכפת לו, שידפיס עוד קצת העיקר שהכלכלה תצמח...). ביוון עכשיו זה רשמי - הורדת דירוג ליוון מ –A ל +BB. למרות הורדת הדירוג לספרד והחשש המלווה בכך, ההנפקה לאג"ח שספרד הנפיקה הצליחה.

שאר העולם - ניו זילנד: מעלים את הריבית, צפי לצמיחה חזקה וחשש מאינפלציה. יפן : צמיחה של כ-5% הצפי היה כ-4%. סין: הייצוא לחודש מאי גדל ב-50% ביחס למאי 2009.

ארצנו הקטנטונת - עלייה בשכר הנומינאלי, במספר המועסקים ובייבוא. מנגד ירידה בייצוא (כ-30% מהייצוא שלנו הינו לגוש האירופאי).

נשאלת השאלה האם הנגיד יעלה את הריבית או לא? זאת אומרת, באיזה קצב הוא יעלה את הריבית?

בעד העלאת הריבית: הנתונים הטובים הללו לא מגיעים בחינם ולמחיר קוראים אינפלציה, אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה במצב של ריבית ריאלית שלילית (מה שלא מתאים למצב המשק בארץ), בנוסף ביצוע מספר העלאות ריבית במדינות שונות בעולם (דוגמת אוסטרליה עכשיו ניו זילנד).

נגד העלאת הריבית: ירידה בייצוא, רכישות המט"ח של בנק ישראל, הורדת צפי העלאת הריבית בארה"ב, הורדת תחזיות הצמיחה בעולם.

כך שאם אתה משקיע שנותן משקל גדול יותר להעלאת ריבית, או יותר נכון, צופה העלאת ריבית בקצב מהיר יותר ומאמין בהמשך העלאת ריבית במשק, כדאי לך להשקיע באג"חים בעלי מנגנון ריבית משתנה.

נקודות לציון: יתכן שהאופציה הגלומה בהעלאת ריבית בגילון 2304 אינה מתומחרת נכונה. בנוסף, הירידות האחרונות בקונצרני משתנה וגידול בהנפקות מסוג משתנה מעלים את האטרקטיביות של האפיק.

למשקיע הצופה הורדה בקצב העלאת הריבית במשק כדאי להשקיע באג"ח הממשלתי

מדוע? תלילות העקום יכולה לספוג עלייה קלה בתשואות הקצרות. קצב עליית הריבית האיט יביא לכך שתזחל עם התשואות. מחסור באג"ח צמוד קצר בסוף החודש פדיון 610. ישנו צפי לירידה משמעותית בהנפקות מדינה (עלייה בהכנסות ממיסים, תמלוגי מדינה ממאגרי הגז וכ"ו) וכן מרווח גבוהה יחסית בינינו לארה"ב 1.5% (כך שגם במקרה של עליית תשואות בארה"ב יש סוג של כרית ביטחון). מצבה הטוב של ישראל ביחס לעולם (חוב תוצר וגרעון תקציבי) ולקינוח תשואה גבוהה יחסית סיכון.

קונצרני - השבוע צפינו בעלייה במרווחים בעיקר עקב ירידת התשואות הממשלתי.

בעד קונצרני: תשואה גבוהה יותר משמעותית מאג"ח ממשלתי, שיפור בכלכלה וצמיחה יביאו ליכולת מחזור החוב של החברות. בנוסף, המשקעים יעברו מאג"ח ממשלתי לקונצרני עקב ירידה בסיכון.

נגד קונצרני: התשואות מבחינה אבסולוטית עדיין אינן מפצות על הסיכון. ישנו ספק אם המרווחים הנוכחים יספקו הגנה מספקת במקרה של עלייה בתשואות הממשלתי.

הכסף שנכנס למדדים יוצר עיוות ומוריד תשואות. אנו לא רואים רווח הון בתל בונד 40 בעיקר. מצ"ב גרף הממחיש את העיוות הנוצר באפיק הקונצרני בעקבות המדדים, יש "בטן" במח"מ של התל בונדים עיוות המדדים. נראה שב-best case scenario תהיה זחילה במדדים אלו ולא רווחי הון (כמובן שהציבור ימשיך להיכנס למדדים ובכך להקטין עוד יותר את המרווח עד שיתחילו הירידות וידיים חלשות יתחילו במכירות).

אז מה עושים?

לסולידיים יותר, אנו ממליצים על קונצרני מדורג ומח"מ קצר על מנת לפצות על התשואה הריאלית השלילית בקצר הממשלתי תוך שילוב ניהול דינמי בצמודים הממשלתיים. ומי שחושב שהמרווח מפצה, כדאי לו להשקיע באג"חים המדורגים נמוך במח"מים ארוכים יותר.

מניות

בעד מניות: צמיחה = השקעה במניות! למראית עין נראה כאילו אנחנו מעצמת היי-טק, אנרגיה וביומד. אם בניתוח החברות במדד והתמחור שלהן, מצב החברות נראה טוב והתמחור שלהן בשוק סביר בהחלט.

נגד מניות : מצבה של אירופה (פגיעה בייצוא), תנודתיות גבוהה ולחץ פוליטי בינלאומי על הייצוא הישראלי. למשקיע שאינו נלחץ מתנודתיות ורואה לנכון השקעה לאורך זמן כדאי להצטייד במניות. ישנו צפי לחלוקת דיבידנדים גבוהים בשנים הקרובות גם בעקבות רכישות בתחום התקשורת (מימון הרכישה) ותגליות אנרגיה ובכלל צמיחה כלכלית יכולים למתן מעט את התנודתיות בעקבות הכנסות מדיבידנדים.

שיהיה לנו שבוע ירוק .

הכותב הוא מנהל השקעות - מרכנתיל קרנות נאמנות

***האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. אין באמור הצעה לרכישת יחידות בקרנות הנאמנות שבניהול מנהל הקרן, המתבצעות בהתאם לתשקיף הקרן ולדיווחים שבתוקף". "מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך. המסתמך על המידע הכלול בסקירה זו ועל ההמלצות ו/או התחזיות הכלולות בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ועורכי הסקירה, החברה, חברות בשליטתה וכך בעלי מניותיהן, מנהליהן ועובדיהן, לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בסקירה זו, אם ייגרמו, וכן אינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט בסקירה זו ולהתממשות התחזיות המפורטות בסקירה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.