האם יעלה הנגיד את הריבית? להלן טיעונים בעד ונגד
ריבית : כיום עומדת על 1.5%. צפי: הנגיד לא יעלה את הריבית החודש (ואם כן אז ב-0.25%). צפי מרכנתיל ריבית סוף השנה 2%. צפי מרכנתיל ריבית בעוד שנה 3%.
אינפלציה : המדד לחודש מאי עלה 0.4%. צפי המדד לחודש יוני 0.2%. צפי ל-12 חודשים הבאים: 2.6%-2.8%
השבוע שהיה
ארה"ב - נתונים שהתפרסמו מספרים שהכלכלה ממשיכה להתרחב אך בקצב מתון. ישנה עלייה במדד אמון הצרכנים, הוצאות צרכנים, הוצאות עסקים, פעילות הנדל"ן למגורים ועלייה במספר המשרות הקבועות. הירידה מתבטאת במסחר הקמעונאי ובייצוא (ירידה קלה אמנם), בנוסף תחזית הצמיחה ב-Q2 ירדה ל-3% והעלאת ריבית צפויה רק ב-2011.
אירופה - ברננקי מצהיר שיספק את האשראי הדרוש למדינות גוש האירו להחזר החובות (מה אכפת לו, שידפיס עוד קצת העיקר שהכלכלה תצמח...). ביוון עכשיו זה רשמי - הורדת דירוג ליוון מ –A ל +BB. למרות הורדת הדירוג לספרד והחשש המלווה בכך, ההנפקה לאג"ח שספרד הנפיקה הצליחה.
שאר העולם - ניו זילנד: מעלים את הריבית, צפי לצמיחה חזקה וחשש מאינפלציה. יפן : צמיחה של כ-5% הצפי היה כ-4%. סין: הייצוא לחודש מאי גדל ב-50% ביחס למאי 2009.
ארצנו הקטנטונת - עלייה בשכר הנומינאלי, במספר המועסקים ובייבוא. מנגד ירידה בייצוא (כ-30% מהייצוא שלנו הינו לגוש האירופאי).
נשאלת השאלה האם הנגיד יעלה את הריבית או לא? זאת אומרת, באיזה קצב הוא יעלה את הריבית?
בעד העלאת הריבית: הנתונים הטובים הללו לא מגיעים בחינם ולמחיר קוראים אינפלציה, אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה במצב של ריבית ריאלית שלילית (מה שלא מתאים למצב המשק בארץ), בנוסף ביצוע מספר העלאות ריבית במדינות שונות בעולם (דוגמת אוסטרליה עכשיו ניו זילנד).
נגד העלאת הריבית: ירידה בייצוא, רכישות המט"ח של בנק ישראל, הורדת צפי העלאת הריבית בארה"ב, הורדת תחזיות הצמיחה בעולם.
כך שאם אתה משקיע שנותן משקל גדול יותר להעלאת ריבית, או יותר נכון, צופה העלאת ריבית בקצב מהיר יותר ומאמין בהמשך העלאת ריבית במשק, כדאי לך להשקיע באג"חים בעלי מנגנון ריבית משתנה.
נקודות לציון: יתכן שהאופציה הגלומה בהעלאת ריבית בגילון 2304 אינה מתומחרת נכונה. בנוסף, הירידות האחרונות בקונצרני משתנה וגידול בהנפקות מסוג משתנה מעלים את האטרקטיביות של האפיק.
למשקיע הצופה הורדה בקצב העלאת הריבית במשק כדאי להשקיע באג"ח הממשלתי
מדוע? תלילות העקום יכולה לספוג עלייה קלה בתשואות הקצרות. קצב עליית הריבית האיט יביא לכך שתזחל עם התשואות. מחסור באג"ח צמוד קצר בסוף החודש פדיון 610. ישנו צפי לירידה משמעותית בהנפקות מדינה (עלייה בהכנסות ממיסים, תמלוגי מדינה ממאגרי הגז וכ"ו) וכן מרווח גבוהה יחסית בינינו לארה"ב 1.5% (כך שגם במקרה של עליית תשואות בארה"ב יש סוג של כרית ביטחון). מצבה הטוב של ישראל ביחס לעולם (חוב תוצר וגרעון תקציבי) ולקינוח תשואה גבוהה יחסית סיכון.
קונצרני - השבוע צפינו בעלייה במרווחים בעיקר עקב ירידת התשואות הממשלתי.
בעד קונצרני: תשואה גבוהה יותר משמעותית מאג"ח ממשלתי, שיפור בכלכלה וצמיחה יביאו ליכולת מחזור החוב של החברות. בנוסף, המשקעים יעברו מאג"ח ממשלתי לקונצרני עקב ירידה בסיכון.
נגד קונצרני: התשואות מבחינה אבסולוטית עדיין אינן מפצות על הסיכון. ישנו ספק אם המרווחים הנוכחים יספקו הגנה מספקת במקרה של עלייה בתשואות הממשלתי.
הכסף שנכנס למדדים יוצר עיוות ומוריד תשואות. אנו לא רואים רווח הון בתל בונד 40 בעיקר. מצ"ב גרף הממחיש את העיוות הנוצר באפיק הקונצרני בעקבות המדדים, יש "בטן" במח"מ של התל בונדים עיוות המדדים. נראה שב-best case scenario תהיה זחילה במדדים אלו ולא רווחי הון (כמובן שהציבור ימשיך להיכנס למדדים ובכך להקטין עוד יותר את המרווח עד שיתחילו הירידות וידיים חלשות יתחילו במכירות).
אז מה עושים?
לסולידיים יותר, אנו ממליצים על קונצרני מדורג ומח"מ קצר על מנת לפצות על התשואה הריאלית השלילית בקצר הממשלתי תוך שילוב ניהול דינמי בצמודים הממשלתיים. ומי שחושב שהמרווח מפצה, כדאי לו להשקיע באג"חים המדורגים נמוך במח"מים ארוכים יותר.
מניות
בעד מניות: צמיחה = השקעה במניות! למראית עין נראה כאילו אנחנו מעצמת היי-טק, אנרגיה וביומד. אם בניתוח החברות במדד והתמחור שלהן, מצב החברות נראה טוב והתמחור שלהן בשוק סביר בהחלט.
נגד מניות : מצבה של אירופה (פגיעה בייצוא), תנודתיות גבוהה ולחץ פוליטי בינלאומי על הייצוא הישראלי. למשקיע שאינו נלחץ מתנודתיות ורואה לנכון השקעה לאורך זמן כדאי להצטייד במניות. ישנו צפי לחלוקת דיבידנדים גבוהים בשנים הקרובות גם בעקבות רכישות בתחום התקשורת (מימון הרכישה) ותגליות אנרגיה ובכלל צמיחה כלכלית יכולים למתן מעט את התנודתיות בעקבות הכנסות מדיבידנדים.
שיהיה לנו שבוע ירוק .
הכותב הוא מנהל השקעות - מרכנתיל קרנות נאמנות
***האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין, המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. אין באמור הצעה לרכישת יחידות בקרנות הנאמנות שבניהול מנהל הקרן, המתבצעות בהתאם לתשקיף הקרן ולדיווחים שבתוקף". "מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך. המסתמך על המידע הכלול בסקירה זו ועל ההמלצות ו/או התחזיות הכלולות בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ועורכי הסקירה, החברה, חברות בשליטתה וכך בעלי מניותיהן, מנהליהן ועובדיהן, לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בסקירה זו, אם ייגרמו, וכן אינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט בסקירה זו ולהתממשות התחזיות המפורטות בסקירה זו.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
 - כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
 - רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
