חלוקה מחודשת של מניות בין בני משפחה בחברה פרטית
חברה A היא חברה פרטית שהתאגדה ופעלה בישראל. בעת רישומה נרשמו 50% על שם האב ו-50% על שם הבן הבכור.
היום מעוניין האב לחלק את רכושו, כולל הבעלות בחברה, לכל ששת בניו.
מוסכם בין כל האחים שהבעלות בחברה A תחולק בין כולם שווה בשווה למרות הרשום ברשם החברות.
השאלה:
1. האם ניתן לחלק מחדש את המניות בין האחים בפטור ממס?
2. מה דין ההעברה מהאב לבנים בירושה ומה הדין בנוגע להעברת המניות מהאח הבכור לשאר האחים? (למותר לציין כי בפועל ההעברה תבוצע ללא תשלום בכלל.)
עו"ד ורו"ח ארז שגיב ועו"ד יועד כוכבי משיבים:
לשאלה 1:
התשובה חיובית. בחלוקה מתוכננת היטב ניתן להביא לכך שלא יהיה חיוב במס רווח הון לאיש מהנוגעים בדבר. אנו ממליצים (תלוי במורכבות המקרה) גם לעבור למסלול של החלטת מיסוי בהסכם טרם החלוקה.
יש לשים לב כי למרות ההבנות בין בני המשפחה, על פי הנתונים המוצגים בשאלה האח הבכור הוא בעלים של 50% מהחברה ולכן יציאת המניות מרשותו תהווה "מכירה", כהגדרתה בחלק ה' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961(להלן: "הפקודה") - כלומר ייווצר אירוע מס רווח הון, שעשוי להיות פטור - כפי שנראה בהמשך.
על פי סעיף 97(א)(5) לפקודה, מתנה לקרוב תושב ישראל שניתנת בתום לב תהיה פטורה ממס רווח הון. היות שהאב והאח נחשבים ל"קרוב" של שאר האחים, כהגדרת מושג זה בסעיף 88 לפקודה, העברת מניות חברה A במתנה עשויה להיות פטורה.
שימו לב כי בדרך כלל מתייחסות רשויות המס בחשדנות למתנות בין אחים, לכן כאמור לעיל חשוב להקפיד כי המתנה אכן ניתנת בתום לב וכי לא ניתנת תמורה כלשהי לאח המחזיק במניות. אם יוחלפו נכסים אגב מתן המתנה, פקיד השומה עלול לראות בפעולה עסקת חליפין החייבת במס ולא מתנה פטורה.
לשאלה 2:
הגדרת "מכירה" בסעיף 88 לפקודה החריגה מתוכה הורשה, ולכן הורשה אינה נחשבת לאירוע מס רווח הון. כך, בניגוד למתנה, אין כל צורך בפטור והעברת המניות בהורשה לא תתחייב במס.
בנוגע לאח המחזיק ב-50% הנותרים בחברה - אם יהיה מעוניין להעביר את המניות שבידו לאחיו לאחר מות האב (אחרי 120 כמובן) יהיה עליו לתתן לאחיו במתנה בתום לב כמוסבר לעיל.
יש לשים לב, שבפקודת מס הכנסה - שלא כבחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 אין הוראה המסדירה חלוקת עיזבון בין יורשים בפטור ממס. לעתים נוצר מצב שבו היורשים אינם מרוצים מהחלוקה שקבע המוריש ומבקשים לבצע חלוקה מחודשת. על פי המצב החוקי הקיים בפקודת מס הכנסה, חלוקה מחודשת תהווה אירוע מס. משום כך מומלץ לערוך צוואה ברורה ופשוטה שלא תצריך חלוקה מחדש לאחר המוות.
ואולם, אם קיים רצון לשנות את החלוקה הקבועה בצוואה, ישנה אפשרות לעשות כן בפטור ממס או באי חיוב במס וכדאי לעשות זאת באמצעות החלטת מיסוי בהסכם.
המשיב - ממשרד שגיב בלזר ושות', עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
