חלוקה מחודשת של מניות בין בני משפחה בחברה פרטית

חשבים מידע עסקי |

חברה A היא חברה פרטית שהתאגדה ופעלה בישראל. בעת רישומה נרשמו 50% על שם האב ו-50% על שם הבן הבכור.

היום מעוניין האב לחלק את רכושו, כולל הבעלות בחברה, לכל ששת בניו.

מוסכם בין כל האחים שהבעלות בחברה A תחולק בין כולם שווה בשווה למרות הרשום ברשם החברות.

השאלה:

1. האם ניתן לחלק מחדש את המניות בין האחים בפטור ממס?

2. מה דין ההעברה מהאב לבנים בירושה ומה הדין בנוגע להעברת המניות מהאח הבכור לשאר האחים? (למותר לציין כי בפועל ההעברה תבוצע ללא תשלום בכלל.)

עו"ד ורו"ח ארז שגיב ועו"ד יועד כוכבי משיבים:

לשאלה 1:

התשובה חיובית. בחלוקה מתוכננת היטב ניתן להביא לכך שלא יהיה חיוב במס רווח הון לאיש מהנוגעים בדבר. אנו ממליצים (תלוי במורכבות המקרה) גם לעבור למסלול של החלטת מיסוי בהסכם טרם החלוקה.

יש לשים לב כי למרות ההבנות בין בני המשפחה, על פי הנתונים המוצגים בשאלה האח הבכור הוא בעלים של 50% מהחברה ולכן יציאת המניות מרשותו תהווה "מכירה", כהגדרתה בחלק ה' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961(להלן: "הפקודה") - כלומר ייווצר אירוע מס רווח הון, שעשוי להיות פטור - כפי שנראה בהמשך.

על פי סעיף 97(א)(5) לפקודה, מתנה לקרוב תושב ישראל שניתנת בתום לב תהיה פטורה ממס רווח הון. היות שהאב והאח נחשבים ל"קרוב" של שאר האחים, כהגדרת מושג זה בסעיף 88 לפקודה, העברת מניות חברה A במתנה עשויה להיות פטורה.

שימו לב כי בדרך כלל מתייחסות רשויות המס בחשדנות למתנות בין אחים, לכן כאמור לעיל חשוב להקפיד כי המתנה אכן ניתנת בתום לב וכי לא ניתנת תמורה כלשהי לאח המחזיק במניות. אם יוחלפו נכסים אגב מתן המתנה, פקיד השומה עלול לראות בפעולה עסקת חליפין החייבת במס ולא מתנה פטורה.

לשאלה 2:

הגדרת "מכירה" בסעיף 88 לפקודה החריגה מתוכה הורשה, ולכן הורשה אינה נחשבת לאירוע מס רווח הון. כך, בניגוד למתנה, אין כל צורך בפטור והעברת המניות בהורשה לא תתחייב במס.

בנוגע לאח המחזיק ב-50% הנותרים בחברה - אם יהיה מעוניין להעביר את המניות שבידו לאחיו לאחר מות האב (אחרי 120 כמובן) יהיה עליו לתתן לאחיו במתנה בתום לב כמוסבר לעיל.

יש לשים לב, שבפקודת מס הכנסה - שלא כבחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 אין הוראה המסדירה חלוקת עיזבון בין יורשים בפטור ממס. לעתים נוצר מצב שבו היורשים אינם מרוצים מהחלוקה שקבע המוריש ומבקשים לבצע חלוקה מחודשת. על פי המצב החוקי הקיים בפקודת מס הכנסה, חלוקה מחודשת תהווה אירוע מס. משום כך מומלץ לערוך צוואה ברורה ופשוטה שלא תצריך חלוקה מחדש לאחר המוות.

ואולם, אם קיים רצון לשנות את החלוקה הקבועה בצוואה, ישנה אפשרות לעשות כן בפטור ממס או באי חיוב במס וכדאי לעשות זאת באמצעות החלטת מיסוי בהסכם.

המשיב - ממשרד שגיב בלזר ושות', עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".