האם עובד רשאי לבחור סוכן, אם למעסיק קיים סוכן או מנהל הסדרים מטעמו?
מעסיק, בעל פוליסה, הסכים להעביר את הבעלות על פוליסה קיימת על שם העובד המבוטח בפוליסה. העובד מבקש להעביר את הטיפול לסוכן מטעמו. ואולם המעסיק עומד על כך שסוכן הביטוח של המפעל ימשיך בטיפול, בטענה שהוא בעל הפוליסה המשלם את מרב הכספים לפוליסה. כמו כן, המעסיק מעוניין לשלוט בהעברת הכספים ובקבלת מידע הדרוש לו מעת לעת לשם ביצוע מאזנים למפעל.
השאלה:
האם העובד רשאי לכפות על המעסיק את סוכן הביטוח שלו, ולהפך, האם המעסיק רשאי לכפות על העובד את סוכן הביטוח של המפעל?
יועץ פנסיוני ניר וילף משיב:
סוגיית מעמדו של סוכן הביטוח, במערכת הקשרים שבין המעסיק ועובדיו, אינה מעוגנת בחוק. משום כך יש להבין את השירות שנותן הסוכן לכל אחד מהצדדים המעורבים, המעביד והעובד.
מצד אחד, סוכן הביטוח נותן שירות למעסיק בתחומים שונים כגון גביית כספים ופיזורם לקופות הגמל, מסירת נתונים ודוחות, טיפול בתביעות וכו'.
מצד שני, הסוכן נותן לעובד שירות של ייעוץ פנסיוני כחלק מהליך השיווק שהוא מבצע, ובהמשך גם שירותי מידע, טיפול בתביעות, טיפול בעזיבת עבודה וכו'.
סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני) מחייב כל בעל רישיון להתאים את המוצרים הפנסיוניים לאדם החוסך מתוך ראייה מקצועית ועניינית בלבד, וכל סוכן מצופה לבצע זאת ללא תלות בגורם שהביאו לפעול בעסק, המעביד או העובד.
לפיכך, לאור העובדה כי זכויותיו של העובד נשמרות, הזכות לקבוע מי יהיה הסוכן שיטפל בעובדים היא של המעסיק בלבד!
ההנחה היא כי כל סוכן הפועל על פי החוק, ייתן לעובד את המענה המקצועי שהוא צריך ואי אפשר לצפות מהמעביד לקבל שירותים ממספר רב של סוכנים.
למותר לציין כי אין זו זכותו של המעסיק לקבוע מי יהיה הסוכן כדי למנוע מהעובד לקבל ייעוץ מקצועי מכל בעל רישיון פנסיוני אחר.
חשוב לדעת כי במערכת הקשרים הזו דווקא עוגן מעמדו של היועץ הפנסיוני בחוק.
סעיף 20(5) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005 קובע כי גם במקרים שבהם היועץ נשכר על ידי המעביד למתן שירותי ייעוץ לעובדים, רשאים העובדים לקבל ייעוץ פנסיוני שלא באמצעות אותו יועץ.

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי
בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על
הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית,
בעוד המדינה היא השותף הראשי.
מהו בעצם מס היסף?
מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).
איפה האבסורד?
עד
היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי
בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על
הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית,
בעוד המדינה היא השותף הראשי.
מהו בעצם מס היסף?
מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).
איפה האבסורד?
עד
היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%