דו"ח יתרות המט"ח השנתי: בנק ישראל השיג תשואה של 1.9% ב-2009, לעומת ממוצע של 4.3% בעשור האחרון
מילים רבות נכתבו על יתרות המט"ח של בנק ישראל מאז החל בתחילת 2008 להילחם בסוחרים הספקולנטים המאיימים הפועלים לחזק את המטבע המקומי ועד לאחרונה, אז נסקו היתרות לשיא כל הזמנים של 64.472 מיליארד דולרים. היום מפרסמת חטיבת השווקים של בנק ישראל את הדוח השנתי לשנת 2009, העוסק ביתרות מטבע החוץ של ישראל ומעניק הצצה לדרך השקעת היתרות.
בשנת 2009 גדול יתרות מטבע החוץ של ישראל בכ-17 מיליארדי דולרים, והסתכמו ב-59.1 מיליארדי דולרים, בעיקר כתוצאה מרכישות אגרסיביות שביצע בנק ישראל במסגרת התוכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ, שהחלה לפעול במארס 2008 וכן בשל המדיניות החדשה שנקט הבנק במטרה למנוע עיוותים במטבע המקומי.
"המשבר האחרון הדגיש את החשיבות של החזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות מטבע חוץ, כמקור נזילות הכרחי לעתות משבר", נכתב בדו"ח השנתי. "בדומה לישראל, הגדילו מדינות רבות השנה את רזרבות מטבע החוץ שלהן. העלייה של רמת היתרות במהלך השנתיים האחרונות בישראל מחזקת את המשק ואת עמידותו הפיננסית, ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית".
מבחינת נתונים פיננסים: רמתן הממוצעת של היתרות בשנת 2009 מכסה את כל החוב החיצוני לטווח קצר של המשק, 126% - לעומת רמות כיסוי סביב 80% בשנים הקודמות - והיקפן עולה על רבע מהתוצר השנתי. כחלק ממדיניותו של בנק ישראל בניהול היתרות הן מושקעות בנכסים שמרניים, אך בשנתיים האחרונות עוד לפני פרוץ המשבר העולמי בספטמבר 2008, וגם בעקבותו במהלך שנת 2009, נקט הבנק צעדים נוספים להקטנת החשיפה לסיכונים הפיננסיים הגוברים: החשיפה הבנקאית צומצמה לכמעט אפס, הוקשחו כללי ההשקעה, הוטלו מגבלות נוספות על החשיפה המותרת למדינות השונות ועל הנכסים המותרים להשקעה, ונוספו דרישות להבטחת רמת נזילות נאותה במטבעות שונים.
כתוצאה מהקטנת החשיפה לנכסים מסוכנים וההשקעה בנכסים כגון איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ושל ממשלות אחרות ברחבי העולם תשואת ההחזקה של היתרות במונחי נומרר (ההרכב המטבעי שלהן עליו שומר הבנק בקנאיות המשמש גם יחידת מידה למדידת ביצועי התיק) הסתכמה בשנת 2009 ב-1.9%, לעומת 4.3% בממוצע בשנים 2009-2000.
התשואה הושפעה לרעה מרמת השפל של הריביות והתשואות-לפדיון בשוקי איגרות החוב הממשלתיות. תשואת ההחזקה של היתרות במונחי שקלים הייתה גבוהה יותר - 3.6%, זאת בעיקר עקב היחלשות השקל מול חלק מן המטבעות שבהם מושקעים היתרות.
תרומת הניהול הפעיל השנה, הנמדדת כפער בין התשואה בפועל של תיק היתרות לתשואת הסמן שלו (תיק היפותטי הבנוי על פי כללים שנקבעו מראש), הייתה גבוהה וחריגה מאוד, והסתכמה ב-110 נקודות בסיס, לעומת תרומה חיובית ממוצעת של 19 נקודות בסיס בעשור האחרון. הניהול הפעיל בא לידי ביטוי בהחלטות השקעה היוצרות באופן מכוון סטיות של תיק היתרות מהסמן שלו בפרמטרים השונים (האריכות, ההרכב המטבעי, סוגי הנכסים וכו') במטרה להשיג תשואה עודפת בתיק.
רכיב בולט בנכסי המרווח השנה הוא איגרות חוב וניירות ערך מסחריים של בנקים בערבות ממשלתית, שהונפקו החל מסוף 2008, כחלק מצעדי ההתערבות הקיצוניים שנקטו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם בניסיונותיהם לתמוך במערכת הפיננסית ולייצב את השווקים.
