דו"ח יתרות המט"ח השנתי: בנק ישראל השיג תשואה של 1.9% ב-2009, לעומת ממוצע של 4.3% בעשור האחרון
מילים רבות נכתבו על יתרות המט"ח של בנק ישראל מאז החל בתחילת 2008 להילחם בסוחרים הספקולנטים המאיימים הפועלים לחזק את המטבע המקומי ועד לאחרונה, אז נסקו היתרות לשיא כל הזמנים של 64.472 מיליארד דולרים. היום מפרסמת חטיבת השווקים של בנק ישראל את הדוח השנתי לשנת 2009, העוסק ביתרות מטבע החוץ של ישראל ומעניק הצצה לדרך השקעת היתרות. בשנת 2009 גדול יתרות מטבע החוץ של ישראל בכ-17 מיליארדי דולרים, והסתכמו ב-59.1 מיליארדי דולרים, בעיקר כתוצאה מרכישות אגרסיביות שביצע בנק ישראל במסגרת התוכנית להגדלת יתרות מטבע חוץ, שהחלה לפעול במארס 2008 וכן בשל המדיניות החדשה שנקט הבנק במטרה למנוע עיוותים במטבע המקומי. "המשבר האחרון הדגיש את החשיבות של החזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות מטבע חוץ, כמקור נזילות הכרחי לעתות משבר", נכתב בדו"ח השנתי. "בדומה לישראל, הגדילו מדינות רבות השנה את רזרבות מטבע החוץ שלהן. העלייה של רמת היתרות במהלך השנתיים האחרונות בישראל מחזקת את המשק ואת עמידותו הפיננסית, ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית". מבחינת נתונים פיננסים: רמתן הממוצעת של היתרות בשנת 2009 מכסה את כל החוב החיצוני לטווח קצר של המשק, 126% - לעומת רמות כיסוי סביב 80% בשנים הקודמות - והיקפן עולה על רבע מהתוצר השנתי. כחלק ממדיניותו של בנק ישראל בניהול היתרות הן מושקעות בנכסים שמרניים, אך בשנתיים האחרונות עוד לפני פרוץ המשבר העולמי בספטמבר 2008, וגם בעקבותו במהלך שנת 2009, נקט הבנק צעדים נוספים להקטנת החשיפה לסיכונים הפיננסיים הגוברים: החשיפה הבנקאית צומצמה לכמעט אפס, הוקשחו כללי ההשקעה, הוטלו מגבלות נוספות על החשיפה המותרת למדינות השונות ועל הנכסים המותרים להשקעה, ונוספו דרישות להבטחת רמת נזילות נאותה במטבעות שונים. כתוצאה מהקטנת החשיפה לנכסים מסוכנים וההשקעה בנכסים כגון איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ושל ממשלות אחרות ברחבי העולם תשואת ההחזקה של היתרות במונחי נומרר (ההרכב המטבעי שלהן עליו שומר הבנק בקנאיות המשמש גם יחידת מידה למדידת ביצועי התיק) הסתכמה בשנת 2009 ב-1.9%, לעומת 4.3% בממוצע בשנים 2009-2000. התשואה הושפעה לרעה מרמת השפל של הריביות והתשואות-לפדיון בשוקי איגרות החוב הממשלתיות. תשואת ההחזקה של היתרות במונחי שקלים הייתה גבוהה יותר - 3.6%, זאת בעיקר עקב היחלשות השקל מול חלק מן המטבעות שבהם מושקעים היתרות. תרומת הניהול הפעיל השנה, הנמדדת כפער בין התשואה בפועל של תיק היתרות לתשואת הסמן שלו (תיק היפותטי הבנוי על פי כללים שנקבעו מראש), הייתה גבוהה וחריגה מאוד, והסתכמה ב-110 נקודות בסיס, לעומת תרומה חיובית ממוצעת של 19 נקודות בסיס בעשור האחרון. הניהול הפעיל בא לידי ביטוי בהחלטות השקעה היוצרות באופן מכוון סטיות של תיק היתרות מהסמן שלו בפרמטרים השונים (האריכות, ההרכב המטבעי, סוגי הנכסים וכו') במטרה להשיג תשואה עודפת בתיק. רכיב בולט בנכסי המרווח השנה הוא איגרות חוב וניירות ערך מסחריים של בנקים בערבות ממשלתית, שהונפקו החל מסוף 2008, כחלק מצעדי ההתערבות הקיצוניים שנקטו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם בניסיונותיהם לתמוך במערכת הפיננסית ולייצב את השווקים.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
