האם הטירוף בשוק האג"ח מאחורינו?
בשבוע שעבר כתבתי טור בניסיון להרגיע את "הרוחות" של הקוראים הפעילים בשוק האג"ח.מסתבר שהייתי צריך לכתוב את הטור באנגלית, להחליף כל מקום שנכתב BONDS במילה STOCKS ולהפיץ את הכתבה באמצעי התקשורת בארה"ב ובאירופה. למרות שאין לי ספק שהתוצאה שם הייתה זהה לתוצאה שקיבלתי כאן מהכתבה בשבוע שעבר (התעלמות מוחלטת כמובן ונתינת דרור לפאניקה להשתלט ולהיסטריה להכתיב את המהלכים), עדיין הייתי יוצא בתחושה טובה של "אני את השירות לציבור מבחינתי עשיתי".
קשה להתעלם מהמסחר המבוהל שהכתיב את המהלכים שנחזו במהלך השבוע האחרון בשווקים. האמת חייבת להיאמר: השווקים היו לאחר מהלך עליות ארוך וחזק, מימוש היה שאלה של זמן ומתבקש וכל שאר הדברים הינם בגדר תירוצים והסברים. בפועל קיבלנו מימוש של 10% במניות ו-3%-4% באג"ח הקוצרנים כאן בארץ. בעולם המצב במניות היה דומה אבל באג"ח הסיפור היה שונה לחלוטין. בארה"ב המשקיעים המבוהלים שברחו מהמניות רצו כל עוד נפשם בם לאג"ח. העליות באג"ח ממשלת ארה"ב היו מדהימות בעוצמתן ורק הצביעו על רמת הפאניקה הגבוהה בשווקים.
הייתי מעוניין להתמקד מעט בנקודה זו. בארה"ב כאשר שוקי המניות רועדים האג"ח הוא מקום המפלט. בארץ המצב שונה: המניות והאג"ח בתקופות של עליות וירידות בהרבה מהמקרים נעים בכיוונים שונים. פעמים רבות ניסיתי להסביר למשקיעים שונים כי ההתייחסות לאג"ח ולמניות, במיוחד בעיתות משבר, צריכה להיעשות בצורה שונה.משקיעים רבים מתייחסים למניות כאמצעי ליצירת רווחי הון. אין בכך כל פסול שהרי מנגנון יצירת הערך למשקיע במניות מגיע משני מקומות: דיבידנדים ועליית מחיר המניה (קרי-רווחי הון).
מכיוון שבהרבה מהמניות תשואת הדיבידנד יחסית נמוכה, המשקיע הממוצע בציבור, בהגיון יש לומר, בוחן את הערך שינבע לו מהחזקת מניה על ידי בחינת פוטנציאל רווחי ההון שהוא צופה לקבל ממנה. הבעיה של רוב מוחלט מהמשקיעים מגיעה כאשר הם בוחנים את ההשקעות שלהם באג"ח. לצערי הם מייד מקישים מהידע המצוי בידם על שוק המניות לגבי הציפיות והערכות שלהם משוק האג"ח. הם מנסים לתזמן את שוק האג"ח ובהרבה מקרים מתייחסים להשקעה באג"ח כמנגנון ליצירת רווחי הון בנוסף לתיק במניות. הבעיה היא שזו התייחסות שגויה לשוק האג"ח.
בניגוד למניות, באג"ח אין צורך למכור את הנכס על מנת "להיפגש עם הכסף" ולקבל תשואה. פעמים רבות כתבתי היא צורות העבודה הנכונה בשוק האג"ח היא על ידי "בניית תיק לפדיון" כלומר יצירת תיק השקעות מפוזר בין על ידי השקעה ישירה באג"ח או על ידי השקעה בתעודות סל או קרנות נאמנות וישיבה עליו. הנקודה החשובה ביותר היא הנכונות לשבת עד לפדיון. במהלך התקופה יש לבחון את התשואה לפדיון הצפויה בתיק האג"ח קדימה כלומר מרגע זה והלאה. אם היא מתאימה לכם תמשיכו לשבת על הפוזיציה אם לא חש לעשות את ההתאמות הדרושות. בדרך כלל פעם עד פעמיים בשנה מגיעות ההזדמנויות לערוך שינויים בתיק ולהשביח אותו, יש לנצל מצבים אלו על מנת לעשות את השינויים הדרושים (דרך אגב השבוע האחרון היה דוגמא להזדמנות כזו).
כפי שציינתי בפועל ההתנהלות בשוק רחוקה ממה שכתבתי כמו המרחק בין שמים לארץ. כולם הופכים למומחים בתזמון השוק. כולם הופכים למומחי כלכלה שיודעים בדיוק אין התחיל המשבר וכיצד הוא יסתיים (אני חייב לקנות לעצמי את השעון המעורר הזה שמצלצל בדיוק ברגע שמגיע הזמן לחזור לשוק, כי אני ממש אבל ממש אף פעם לא יודע מה העיתוי המדויק). זה פשוט נפלא בעיניי כיצד כל המומחים יודעים הכל, אבל תמיד הבעיות הכלכליות מצליחות להפתיע את כולם מחדש. ואם כולם יודעים בדיוק מה צריך לעשות מדוע לעזאזל כולם בפאניקה?
השאלה שאני שואל את כל "המומחים" בתזמון שוק האג"ח היא האם הייתם מבקשים לשבור תוכנית חיסכון כאשר אתם חושבים שהריבית צריכה לעלות? מעולם לא קיבלתי תשובה ראויה לשאלה זו. מלבד מבט מופתע והטענה "מה, יש עלויות שבירה של תוכנית חיסכון, זה לא כדאי לשבור את התוכנית, התשואה שקיבלתי כשפתחתי את תוכנית החיסכון התאימה לי" ואז מגיע הסיכום "אני אמתין עד לסיום תוכנית החיסכון אמשוך את הכסף והשקיע בו בריביות הגבוהות יותר". ובכן אז מה ההבדל בין תוכנית החיסכון לתיק האג"ח שלכם? כמובן שאין הבדל רב. ישנה רק בעיה אחת והיא תיק אג"ח נזיל וזה מאוד מפתה לנסות ולתזמן את השוק. אני משוכנע שהבנק מאוד בעד מהלך זה, הבעיה שאם ישנם מרוויחים מהמכירות שלכם זה מחייב שישנם גם מפסידים, מעניין מי הם?
ההזדמנויות וניצולן לתועלתנו
אחרי שניסיתי להסביר את תפישתי (אני כמובן בטוח שזה נכנס מאוזן אחת ואפילו לא יצא מהשנייה, אלא התאדה בדרך), ברצוני להתייחס לנקודה נוספת. כל מהלך ירידות בשוק האג"ח גורר אחריו מייד את השאלה מה עושים עכשיו? מה הן ההזדמנויות שישנן שם כעת בחוץ? וכיצד אפשר לנצל אותן לתעלתנו. המשבר האחרון באירופה הביא לקונצנזוס מוחלט "הריבית תישאר נמוכה עוד זמן רב". מסקנה זו התחילה "לבעור" בארה"ב ואירופה ועד מהרה התפשטה כמו אש בשדה קוצים לישראל. כבר אמרתי שאין הרבה מקוריות בשוק ההון, לא? המוסדיים הגדולים כאן אימצו רעיון זה באהבה רבה וזה מצידו חלחל לשאר המשקיעים.אם הריבית לא תעלה, אז בשביל מה צריך להחזיק באג"ח שקלי בריבית משתנה?
האמת שמסקנה זו חלחלה כל כך טוב עד שהתשואות באג"ח שקליות בריבית משתנה כמעט והגיעו לתשואות של אג"ח שקליות בריבית קבועה. הפער בהרבה מהמקרים נע סביב אחוז אחד. אני חוזר - אחוז אחד. כלומר, הריבית בשלוש השנים הקרובות לא תעלה יותר מאחוז אחד. זה כמובן שטות מוחלטת, יודעים מדוע אני אומר זאת? מכיוון שאני מקשיב למה שאומר פישר. הוא מצידו אומר בכל ראיון כי הריבית תעלה בצורה הדרגתית ורומז כי עד סוף השנה הריבית כבר תהיה כבאחוז גבוהה יותר ממה שהיא כיום. גם אני למדתי להקשיב טוב יותר מבעבר - זה קרה כאשר ברננקי טען כי בכוונתו לשמור על ריבית נמוכה לאורך זמן. ובכן, לא האמנתי לו וזה עלה לי. למדתי שצריך להקשיב, במיוחד לזה שמחזיק בשלטר.
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל והוא יהיה גבוה. אחריו לא אופתע אם הריבית תעלה כבר בסוף החודש (בדיוק אותה ריבית שכולם מאמינים כי תישאר ללא שינוי בתקופה הקרובה). לכן לדעתי המהלך הנכון הוא רכישה של אותן אג"ח שכולם זורקים כרגע. היתרון במהלך כזה הוא פשוט אם אני צודק לגבי הערכות שלי (מדד קרוב, ריבית קרובה) אקבל פיצוי מיידי. זה מה שקורה כששוק מצפה לדבר אחד ומקבל בדיוק את ההיפך.
אתם שואלים מה יקרה אם אני טועה? ובכן, זה בדיוק היופי באסטרטגיה - הפערים בין השקליות המשתנות לקבועות לא גבוה. אם אני טועה השקליות הקבועות יעלו והשקליות המשתנות לא ירדו. אתם שואלים מדוע? ובכן זה מה שקורה כשהשוק מקבל את מה שהוא שמצפה - כלום. הרי הוא כבר ציפה לכך, לא?
איזה אג"ח לקנות אתם שואלים. ממש לא קשה - חפשו בכתבות קודמות שלי, או בדקו את התשואות הנאות שאפשר למצוא כיום באג"ח שקליות בריבית משתנה. אם עדיין לא תמצאו רעיונות השקעה, שאלו אותי על כך, אם יהיה צורך אקדיש את הטור הבא לנושא הרי זה יהיה אחרי המדד וכולנו נהיה חכמים יותר.
מיכה צ'רניאק הוא מנהל בית ההשקעות "להבה"

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
