טבע - First we take the US, then we take Europe
טבע התחילה את 2010 עם תוכנית אסטרטגית מרשימה, ששרטטה את קווי המתאר הצפויים לחברה ב- 5 השנים הקרובות. רכישת רציופארם מהווה את הנדבך הראשון בעמידה ביעדי התוכנית.
להערכתנו הרכישה בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה, שיכול להקרין על פעילות טבע באירופה כולה. ללא ספק מדובר באחת הרכישות המאתגרות ביותר שביצעה טבע מעולם, אך אנו מאמינים שהניסיון המוכח של טבע יעזור לחברה לנצל את הסינרגיות הרבות המתאפשרות מהרכישה, וכאן להערכתנו קיים פוטנציאל רב.
אנו מעריכים, שבצד הפעילות העסקית, הרפורמה החדשה במערכת הבריאות בארה"ב צפויה לתת רוח גבית חזקה לחברות הגנריות, ומצד שוק ההון צריך לזכור כי טבע צפויה להיות הנהנית העיקרית מהמעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח.
אנו מניחים כי שנת 2010 צפויה להיות שנה נהדרת לטבע, ורכישת רציופארם תוכל לעמעם במעט את החולשה הצפויה להערכתנו בשנת 2011 מבחינה השקות בבלעדיות בשנה זו. מבחינה זו, רכישת רציופארם באה לטבע בתזמון מושלם.
על אף כי המחיר ששולם עבור רציופארם היה גבוה מול הצעות המחיר המתחרות, להערכתנו ? טבע לא יכלה להרשות לעצמה לפספס את העסקה הזו.
בארה"ב, טבע הינה מלכת הגנריקה הבלתי מעורערת, ורכישות של חברות גנריות מתחרות גדולות ביבשת נעשות כמעט בלתי אפשריות עבור טבע. באירופה נדרשה טבע לעשות מעשה כדי לבצר את שליטתה ביבשת ? וזה בדיוק מה שטבע עשתה ע"י רכישת רציופארם.
הרכישות הבאות?
בד"כ טבע מבצעת רכישה גדולה אחת לכמה שנים. כך שהרכישות הבאות בטווח הקרוב יהיו קטנות יותר בהיקפן, והכיוון יהיה להערכתנו (1) ביסוס פוטנציאל גנרי במזרח אסיה (2) רכישות
טבע רוכשת את רציופארם
השוק הגרמני
שוק הפארמה בגרמניה נמצא בדעיכה, ועובר בימים אלו רפורמות מקיפות. להערכת טבע, עד 2015 עתיד השוק הגרמני להתכווץ ב- 3% בממוצע מדי שנה, להבדיל ממדינות אחרות באירופה שצפויות להראות שיעורי צמיחה גבוהים. יחד עם זאת, השוק הגרמני גדול מכדי להתעלם ממנו.
החברות הבולטות בשוק הגרמני הינן הקסל (נרכשה ע"י סנדוז), רציופארם, סטאדה וטבע. ישנם חברות נוספות רבות שמחזיקות כל אחת בנתח שוק של 2-5%.
גרמניה הינה השוק הגנרי השני בגודלו בעולם. גודל השוק הגנרי ? 8.8 מיליארד דולר עם צמיחה בקצב שנתי של 3-5%.
רכישת רציופארם מעבירה את טבע הישר מהמקום החמישי בשוק ? למקום השני. במקום הראשון נמצאת חברת Hexal, שהיא חברה גרמנית מקומית, שנרכשה לפני מספר שנים ע"י סנדוז (החטיבה הגנרית של נוברטיס).
רכישת רציופארם הופכת את טבע להיות החברה הגנרית הגדולה ביותר באירופה כולה ? טבע תעבור להיות מקום 1 ב- 10 מדינות מרכזיות באירופה (אנגליה, הונגריה, איטליה, ספרד, פורטוגל, הולנד) ובמקום השלישי ב- 17 מדינות נוספות ביבשת (גרמניה מקום 2, ובשאר המדינות מקום שלישי ? פולין, צרפת, צ'כיה).
על רציופארם
רציופארם הינה אחת מיצרניות הגנריקה הגדולה בעולם, והחברה הפרטית הגדולה, עם אחיזה משמעותית בגרמניה.
75% ממכירות החברה הם באירופה (50% בגרמניה), והיתר בקנדה ומזרח אירופה.
לחברה רווחיות גולמית של כ- 50%, שיעור EBITDA מההכנסות של 19%, ורווחיות תפעולית של כ- 15%. ב- 09' הציגה החברה הכנסות של 1.6 מיליארד אירו.
רכישת רציופארם יוצרת איזון בעסקי הגנריקה של טבע
עד היום, המשקל העיקרי של פעילות הגנריקה בטבע היתה מוטה מאוד לכיוון ארה"ב. רכישת רציופארם תעביר "משקל" גם לכיוון השוק האירופאי ותפחית את התלות של טבע בפעילות גנרית בארה"ב.
ירידה בחשש מהשקעה בטבע
כל עוד עסקת רציופארם היתה "באוויר" היה חשש מסוים כי חברות אחרות יזכו בחברה. זכייה של פייזר היתה יכולה להיות חדשות לא טובות לטבע. יחד עם זאת, אנו סבורים כי פייזר לא אמרה את המילה האחרונה, והם מחפשים לבצע עסקה שתיתן להם רגל משמעותית בתחום הגנריקה, קריטי במיוחד בתקופה שלאחר פקיעת הפטנט על הליפיטור.
אבל גידול במינוף
עם השלמת העסקה, המינוף של טבע צפוי לעלות מ- 23% (נכון לסוף 2009) ל- 29%. הנהלת החברה צופה חזרה לרמות מינוף של 23% תוך 2-3 רבעונים לאחר השלמת העסקה, דרך תזרים המזומנים.
וגם גידול מסוים בסיכון
50% מהכנסותיה של רציופארם מגיעות מהשוק הגרמני, ומכאן התלות הגבוהה בשוק זה. בימים אלו עובר השוק הגרמני מהפך וממשלת גרמניה מגבשת רפורמה במערכת הבריאות. במקביל אנחנו יודעים שיש שחיקת מחירים, ובתחום המכרזים, שבו רציופארם חזקה, מוכרים במחירי רצפה.
המשימה עוד לפניהם
אנו סבורים כי מיזוג רציופארם יהיה הרבה יותר מורכב מאשר מיזוגים קודמים שביצעה טבע. ואנחנו לא נדע אם המיזוג היה מוצלח ? רציופארם הינה חברה פרטית ודוחותיה אינם חשופים לציבור.
חלק מהתוכנית האסטרטגית של טבע
בתוכנית האסטרטגית שהציגה הנהלת טבע בתחילת ינואר 2010 דובר על תוספת למכירות החברה של 5-6 מיליארד דולר עד 2015. עסקת רציופארם סוגרת חצי מסכום זה. בתוכנית האסטרטגית של טבע דובר על 9.3 מיליארד דולר מכירות של יבשת אירופה עד 2015. מ- 2011 תצמח טבע+רציופארם אורגנית כדי להשיג יעד זה.
העסקה לא כלולה בתחזיות טבע ל- 2010

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
