טבע - First we take the US, then we take Europe

נתלי גוטליב |

טבע התחילה את 2010 עם תוכנית אסטרטגית מרשימה, ששרטטה את קווי המתאר הצפויים לחברה ב- 5 השנים הקרובות. רכישת רציופארם מהווה את הנדבך הראשון בעמידה ביעדי התוכנית.

להערכתנו הרכישה בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה, שיכול להקרין על פעילות טבע באירופה כולה. ללא ספק מדובר באחת הרכישות המאתגרות ביותר שביצעה טבע מעולם, אך אנו מאמינים שהניסיון המוכח של טבע יעזור לחברה לנצל את הסינרגיות הרבות המתאפשרות מהרכישה, וכאן להערכתנו קיים פוטנציאל רב.

אנו מעריכים, שבצד הפעילות העסקית, הרפורמה החדשה במערכת הבריאות בארה"ב צפויה לתת רוח גבית חזקה לחברות הגנריות, ומצד שוק ההון צריך לזכור כי טבע צפויה להיות הנהנית העיקרית מהמעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח.

אנו מניחים כי שנת 2010 צפויה להיות שנה נהדרת לטבע, ורכישת רציופארם תוכל לעמעם במעט את החולשה הצפויה להערכתנו בשנת 2011 מבחינה השקות בבלעדיות בשנה זו. מבחינה זו, רכישת רציופארם באה לטבע בתזמון מושלם.

על אף כי המחיר ששולם עבור רציופארם היה גבוה מול הצעות המחיר המתחרות, להערכתנו ? טבע לא יכלה להרשות לעצמה לפספס את העסקה הזו.

בארה"ב, טבע הינה מלכת הגנריקה הבלתי מעורערת, ורכישות של חברות גנריות מתחרות גדולות ביבשת נעשות כמעט בלתי אפשריות עבור טבע. באירופה נדרשה טבע לעשות מעשה כדי לבצר את שליטתה ביבשת ? וזה בדיוק מה שטבע עשתה ע"י רכישת רציופארם.

הרכישות הבאות?

בד"כ טבע מבצעת רכישה גדולה אחת לכמה שנים. כך שהרכישות הבאות בטווח הקרוב יהיו קטנות יותר בהיקפן, והכיוון יהיה להערכתנו (1) ביסוס פוטנציאל גנרי במזרח אסיה (2) רכישות

טבע רוכשת את רציופארם

השוק הגרמני

שוק הפארמה בגרמניה נמצא בדעיכה, ועובר בימים אלו רפורמות מקיפות. להערכת טבע, עד 2015 עתיד השוק הגרמני להתכווץ ב- 3% בממוצע מדי שנה, להבדיל ממדינות אחרות באירופה שצפויות להראות שיעורי צמיחה גבוהים. יחד עם זאת, השוק הגרמני גדול מכדי להתעלם ממנו.

החברות הבולטות בשוק הגרמני הינן הקסל (נרכשה ע"י סנדוז), רציופארם, סטאדה וטבע. ישנם חברות נוספות רבות שמחזיקות כל אחת בנתח שוק של 2-5%.

גרמניה הינה השוק הגנרי השני בגודלו בעולם. גודל השוק הגנרי ? 8.8 מיליארד דולר עם צמיחה בקצב שנתי של 3-5%.

רכישת רציופארם מעבירה את טבע הישר מהמקום החמישי בשוק ? למקום השני. במקום הראשון נמצאת חברת Hexal, שהיא חברה גרמנית מקומית, שנרכשה לפני מספר שנים ע"י סנדוז (החטיבה הגנרית של נוברטיס).

רכישת רציופארם הופכת את טבע להיות החברה הגנרית הגדולה ביותר באירופה כולה ? טבע תעבור להיות מקום 1 ב- 10 מדינות מרכזיות באירופה (אנגליה, הונגריה, איטליה, ספרד, פורטוגל, הולנד) ובמקום השלישי ב- 17 מדינות נוספות ביבשת (גרמניה מקום 2, ובשאר המדינות מקום שלישי ? פולין, צרפת, צ'כיה).

על רציופארם

רציופארם הינה אחת מיצרניות הגנריקה הגדולה בעולם, והחברה הפרטית הגדולה, עם אחיזה משמעותית בגרמניה.

75% ממכירות החברה הם באירופה (50% בגרמניה), והיתר בקנדה ומזרח אירופה.

לחברה רווחיות גולמית של כ- 50%, שיעור EBITDA מההכנסות של 19%, ורווחיות תפעולית של כ- 15%. ב- 09' הציגה החברה הכנסות של 1.6 מיליארד אירו.

רכישת רציופארם יוצרת איזון בעסקי הגנריקה של טבע

עד היום, המשקל העיקרי של פעילות הגנריקה בטבע היתה מוטה מאוד לכיוון ארה"ב. רכישת רציופארם תעביר "משקל" גם לכיוון השוק האירופאי ותפחית את התלות של טבע בפעילות גנרית בארה"ב.

ירידה בחשש מהשקעה בטבע

כל עוד עסקת רציופארם היתה "באוויר" היה חשש מסוים כי חברות אחרות יזכו בחברה. זכייה של פייזר היתה יכולה להיות חדשות לא טובות לטבע. יחד עם זאת, אנו סבורים כי פייזר לא אמרה את המילה האחרונה, והם מחפשים לבצע עסקה שתיתן להם רגל משמעותית בתחום הגנריקה, קריטי במיוחד בתקופה שלאחר פקיעת הפטנט על הליפיטור.

אבל גידול במינוף

עם השלמת העסקה, המינוף של טבע צפוי לעלות מ- 23% (נכון לסוף 2009) ל- 29%. הנהלת החברה צופה חזרה לרמות מינוף של 23% תוך 2-3 רבעונים לאחר השלמת העסקה, דרך תזרים המזומנים.

וגם גידול מסוים בסיכון

50% מהכנסותיה של רציופארם מגיעות מהשוק הגרמני, ומכאן התלות הגבוהה בשוק זה. בימים אלו עובר השוק הגרמני מהפך וממשלת גרמניה מגבשת רפורמה במערכת הבריאות. במקביל אנחנו יודעים שיש שחיקת מחירים, ובתחום המכרזים, שבו רציופארם חזקה, מוכרים במחירי רצפה.

המשימה עוד לפניהם

אנו סבורים כי מיזוג רציופארם יהיה הרבה יותר מורכב מאשר מיזוגים קודמים שביצעה טבע. ואנחנו לא נדע אם המיזוג היה מוצלח ? רציופארם הינה חברה פרטית ודוחותיה אינם חשופים לציבור.

חלק מהתוכנית האסטרטגית של טבע

בתוכנית האסטרטגית שהציגה הנהלת טבע בתחילת ינואר 2010 דובר על תוספת למכירות החברה של 5-6 מיליארד דולר עד 2015. עסקת רציופארם סוגרת חצי מסכום זה. בתוכנית האסטרטגית של טבע דובר על 9.3 מיליארד דולר מכירות של יבשת אירופה עד 2015. מ- 2011 תצמח טבע+רציופארם אורגנית כדי להשיג יעד זה.

העסקה לא כלולה בתחזיות טבע ל- 2010

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה מפקחת בנק ישראל 

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת  הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזיות ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל עושה את העבודה האמיתית ומבינה שהתפקיד של הפיקוח הוא אומנם לדאוג ליציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, מה היה קורה אז? היא היתה היום מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). בטח לא מגיע לשכר מצרפי של קרוב ל-2מיליון בשנה.