טבע - First we take the US, then we take Europe
טבע התחילה את 2010 עם תוכנית אסטרטגית מרשימה, ששרטטה את קווי המתאר הצפויים לחברה ב- 5 השנים הקרובות. רכישת רציופארם מהווה את הנדבך הראשון בעמידה ביעדי התוכנית.
להערכתנו הרכישה בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה, שיכול להקרין על פעילות טבע באירופה כולה. ללא ספק מדובר באחת הרכישות המאתגרות ביותר שביצעה טבע מעולם, אך אנו מאמינים שהניסיון המוכח של טבע יעזור לחברה לנצל את הסינרגיות הרבות המתאפשרות מהרכישה, וכאן להערכתנו קיים פוטנציאל רב.
אנו מעריכים, שבצד הפעילות העסקית, הרפורמה החדשה במערכת הבריאות בארה"ב צפויה לתת רוח גבית חזקה לחברות הגנריות, ומצד שוק ההון צריך לזכור כי טבע צפויה להיות הנהנית העיקרית מהמעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח.
אנו מניחים כי שנת 2010 צפויה להיות שנה נהדרת לטבע, ורכישת רציופארם תוכל לעמעם במעט את החולשה הצפויה להערכתנו בשנת 2011 מבחינה השקות בבלעדיות בשנה זו. מבחינה זו, רכישת רציופארם באה לטבע בתזמון מושלם.
על אף כי המחיר ששולם עבור רציופארם היה גבוה מול הצעות המחיר המתחרות, להערכתנו ? טבע לא יכלה להרשות לעצמה לפספס את העסקה הזו.
בארה"ב, טבע הינה מלכת הגנריקה הבלתי מעורערת, ורכישות של חברות גנריות מתחרות גדולות ביבשת נעשות כמעט בלתי אפשריות עבור טבע. באירופה נדרשה טבע לעשות מעשה כדי לבצר את שליטתה ביבשת ? וזה בדיוק מה שטבע עשתה ע"י רכישת רציופארם.
הרכישות הבאות?
בד"כ טבע מבצעת רכישה גדולה אחת לכמה שנים. כך שהרכישות הבאות בטווח הקרוב יהיו קטנות יותר בהיקפן, והכיוון יהיה להערכתנו (1) ביסוס פוטנציאל גנרי במזרח אסיה (2) רכישות
טבע רוכשת את רציופארם
השוק הגרמני
שוק הפארמה בגרמניה נמצא בדעיכה, ועובר בימים אלו רפורמות מקיפות. להערכת טבע, עד 2015 עתיד השוק הגרמני להתכווץ ב- 3% בממוצע מדי שנה, להבדיל ממדינות אחרות באירופה שצפויות להראות שיעורי צמיחה גבוהים. יחד עם זאת, השוק הגרמני גדול מכדי להתעלם ממנו.
החברות הבולטות בשוק הגרמני הינן הקסל (נרכשה ע"י סנדוז), רציופארם, סטאדה וטבע. ישנם חברות נוספות רבות שמחזיקות כל אחת בנתח שוק של 2-5%.
גרמניה הינה השוק הגנרי השני בגודלו בעולם. גודל השוק הגנרי ? 8.8 מיליארד דולר עם צמיחה בקצב שנתי של 3-5%.
רכישת רציופארם מעבירה את טבע הישר מהמקום החמישי בשוק ? למקום השני. במקום הראשון נמצאת חברת Hexal, שהיא חברה גרמנית מקומית, שנרכשה לפני מספר שנים ע"י סנדוז (החטיבה הגנרית של נוברטיס).
רכישת רציופארם הופכת את טבע להיות החברה הגנרית הגדולה ביותר באירופה כולה ? טבע תעבור להיות מקום 1 ב- 10 מדינות מרכזיות באירופה (אנגליה, הונגריה, איטליה, ספרד, פורטוגל, הולנד) ובמקום השלישי ב- 17 מדינות נוספות ביבשת (גרמניה מקום 2, ובשאר המדינות מקום שלישי ? פולין, צרפת, צ'כיה).
על רציופארם
רציופארם הינה אחת מיצרניות הגנריקה הגדולה בעולם, והחברה הפרטית הגדולה, עם אחיזה משמעותית בגרמניה.
75% ממכירות החברה הם באירופה (50% בגרמניה), והיתר בקנדה ומזרח אירופה.
לחברה רווחיות גולמית של כ- 50%, שיעור EBITDA מההכנסות של 19%, ורווחיות תפעולית של כ- 15%. ב- 09' הציגה החברה הכנסות של 1.6 מיליארד אירו.
רכישת רציופארם יוצרת איזון בעסקי הגנריקה של טבע
עד היום, המשקל העיקרי של פעילות הגנריקה בטבע היתה מוטה מאוד לכיוון ארה"ב. רכישת רציופארם תעביר "משקל" גם לכיוון השוק האירופאי ותפחית את התלות של טבע בפעילות גנרית בארה"ב.
ירידה בחשש מהשקעה בטבע
כל עוד עסקת רציופארם היתה "באוויר" היה חשש מסוים כי חברות אחרות יזכו בחברה. זכייה של פייזר היתה יכולה להיות חדשות לא טובות לטבע. יחד עם זאת, אנו סבורים כי פייזר לא אמרה את המילה האחרונה, והם מחפשים לבצע עסקה שתיתן להם רגל משמעותית בתחום הגנריקה, קריטי במיוחד בתקופה שלאחר פקיעת הפטנט על הליפיטור.
אבל גידול במינוף
עם השלמת העסקה, המינוף של טבע צפוי לעלות מ- 23% (נכון לסוף 2009) ל- 29%. הנהלת החברה צופה חזרה לרמות מינוף של 23% תוך 2-3 רבעונים לאחר השלמת העסקה, דרך תזרים המזומנים.
וגם גידול מסוים בסיכון
50% מהכנסותיה של רציופארם מגיעות מהשוק הגרמני, ומכאן התלות הגבוהה בשוק זה. בימים אלו עובר השוק הגרמני מהפך וממשלת גרמניה מגבשת רפורמה במערכת הבריאות. במקביל אנחנו יודעים שיש שחיקת מחירים, ובתחום המכרזים, שבו רציופארם חזקה, מוכרים במחירי רצפה.
המשימה עוד לפניהם
אנו סבורים כי מיזוג רציופארם יהיה הרבה יותר מורכב מאשר מיזוגים קודמים שביצעה טבע. ואנחנו לא נדע אם המיזוג היה מוצלח ? רציופארם הינה חברה פרטית ודוחותיה אינם חשופים לציבור.
חלק מהתוכנית האסטרטגית של טבע
בתוכנית האסטרטגית שהציגה הנהלת טבע בתחילת ינואר 2010 דובר על תוספת למכירות החברה של 5-6 מיליארד דולר עד 2015. עסקת רציופארם סוגרת חצי מסכום זה. בתוכנית האסטרטגית של טבע דובר על 9.3 מיליארד דולר מכירות של יבשת אירופה עד 2015. מ- 2011 תצמח טבע+רציופארם אורגנית כדי להשיג יעד זה.
העסקה לא כלולה בתחזיות טבע ל- 2010
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)