טבע - First we take the US, then we take Europe

נתלי גוטליב |

טבע התחילה את 2010 עם תוכנית אסטרטגית מרשימה, ששרטטה את קווי המתאר הצפויים לחברה ב- 5 השנים הקרובות. רכישת רציופארם מהווה את הנדבך הראשון בעמידה ביעדי התוכנית.

להערכתנו הרכישה בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה, שיכול להקרין על פעילות טבע באירופה כולה. ללא ספק מדובר באחת הרכישות המאתגרות ביותר שביצעה טבע מעולם, אך אנו מאמינים שהניסיון המוכח של טבע יעזור לחברה לנצל את הסינרגיות הרבות המתאפשרות מהרכישה, וכאן להערכתנו קיים פוטנציאל רב.

אנו מעריכים, שבצד הפעילות העסקית, הרפורמה החדשה במערכת הבריאות בארה"ב צפויה לתת רוח גבית חזקה לחברות הגנריות, ומצד שוק ההון צריך לזכור כי טבע צפויה להיות הנהנית העיקרית מהמעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח.

אנו מניחים כי שנת 2010 צפויה להיות שנה נהדרת לטבע, ורכישת רציופארם תוכל לעמעם במעט את החולשה הצפויה להערכתנו בשנת 2011 מבחינה השקות בבלעדיות בשנה זו. מבחינה זו, רכישת רציופארם באה לטבע בתזמון מושלם.

על אף כי המחיר ששולם עבור רציופארם היה גבוה מול הצעות המחיר המתחרות, להערכתנו ? טבע לא יכלה להרשות לעצמה לפספס את העסקה הזו.

בארה"ב, טבע הינה מלכת הגנריקה הבלתי מעורערת, ורכישות של חברות גנריות מתחרות גדולות ביבשת נעשות כמעט בלתי אפשריות עבור טבע. באירופה נדרשה טבע לעשות מעשה כדי לבצר את שליטתה ביבשת ? וזה בדיוק מה שטבע עשתה ע"י רכישת רציופארם.

הרכישות הבאות?

בד"כ טבע מבצעת רכישה גדולה אחת לכמה שנים. כך שהרכישות הבאות בטווח הקרוב יהיו קטנות יותר בהיקפן, והכיוון יהיה להערכתנו (1) ביסוס פוטנציאל גנרי במזרח אסיה (2) רכישות

טבע רוכשת את רציופארם

השוק הגרמני

שוק הפארמה בגרמניה נמצא בדעיכה, ועובר בימים אלו רפורמות מקיפות. להערכת טבע, עד 2015 עתיד השוק הגרמני להתכווץ ב- 3% בממוצע מדי שנה, להבדיל ממדינות אחרות באירופה שצפויות להראות שיעורי צמיחה גבוהים. יחד עם זאת, השוק הגרמני גדול מכדי להתעלם ממנו.

החברות הבולטות בשוק הגרמני הינן הקסל (נרכשה ע"י סנדוז), רציופארם, סטאדה וטבע. ישנם חברות נוספות רבות שמחזיקות כל אחת בנתח שוק של 2-5%.

גרמניה הינה השוק הגנרי השני בגודלו בעולם. גודל השוק הגנרי ? 8.8 מיליארד דולר עם צמיחה בקצב שנתי של 3-5%.

רכישת רציופארם מעבירה את טבע הישר מהמקום החמישי בשוק ? למקום השני. במקום הראשון נמצאת חברת Hexal, שהיא חברה גרמנית מקומית, שנרכשה לפני מספר שנים ע"י סנדוז (החטיבה הגנרית של נוברטיס).

רכישת רציופארם הופכת את טבע להיות החברה הגנרית הגדולה ביותר באירופה כולה ? טבע תעבור להיות מקום 1 ב- 10 מדינות מרכזיות באירופה (אנגליה, הונגריה, איטליה, ספרד, פורטוגל, הולנד) ובמקום השלישי ב- 17 מדינות נוספות ביבשת (גרמניה מקום 2, ובשאר המדינות מקום שלישי ? פולין, צרפת, צ'כיה).

על רציופארם

רציופארם הינה אחת מיצרניות הגנריקה הגדולה בעולם, והחברה הפרטית הגדולה, עם אחיזה משמעותית בגרמניה.

75% ממכירות החברה הם באירופה (50% בגרמניה), והיתר בקנדה ומזרח אירופה.

לחברה רווחיות גולמית של כ- 50%, שיעור EBITDA מההכנסות של 19%, ורווחיות תפעולית של כ- 15%. ב- 09' הציגה החברה הכנסות של 1.6 מיליארד אירו.

רכישת רציופארם יוצרת איזון בעסקי הגנריקה של טבע

עד היום, המשקל העיקרי של פעילות הגנריקה בטבע היתה מוטה מאוד לכיוון ארה"ב. רכישת רציופארם תעביר "משקל" גם לכיוון השוק האירופאי ותפחית את התלות של טבע בפעילות גנרית בארה"ב.

ירידה בחשש מהשקעה בטבע

כל עוד עסקת רציופארם היתה "באוויר" היה חשש מסוים כי חברות אחרות יזכו בחברה. זכייה של פייזר היתה יכולה להיות חדשות לא טובות לטבע. יחד עם זאת, אנו סבורים כי פייזר לא אמרה את המילה האחרונה, והם מחפשים לבצע עסקה שתיתן להם רגל משמעותית בתחום הגנריקה, קריטי במיוחד בתקופה שלאחר פקיעת הפטנט על הליפיטור.

אבל גידול במינוף

עם השלמת העסקה, המינוף של טבע צפוי לעלות מ- 23% (נכון לסוף 2009) ל- 29%. הנהלת החברה צופה חזרה לרמות מינוף של 23% תוך 2-3 רבעונים לאחר השלמת העסקה, דרך תזרים המזומנים.

וגם גידול מסוים בסיכון

50% מהכנסותיה של רציופארם מגיעות מהשוק הגרמני, ומכאן התלות הגבוהה בשוק זה. בימים אלו עובר השוק הגרמני מהפך וממשלת גרמניה מגבשת רפורמה במערכת הבריאות. במקביל אנחנו יודעים שיש שחיקת מחירים, ובתחום המכרזים, שבו רציופארם חזקה, מוכרים במחירי רצפה.

המשימה עוד לפניהם

אנו סבורים כי מיזוג רציופארם יהיה הרבה יותר מורכב מאשר מיזוגים קודמים שביצעה טבע. ואנחנו לא נדע אם המיזוג היה מוצלח ? רציופארם הינה חברה פרטית ודוחותיה אינם חשופים לציבור.

חלק מהתוכנית האסטרטגית של טבע

בתוכנית האסטרטגית שהציגה הנהלת טבע בתחילת ינואר 2010 דובר על תוספת למכירות החברה של 5-6 מיליארד דולר עד 2015. עסקת רציופארם סוגרת חצי מסכום זה. בתוכנית האסטרטגית של טבע דובר על 9.3 מיליארד דולר מכירות של יבשת אירופה עד 2015. מ- 2011 תצמח טבע+רציופארם אורגנית כדי להשיג יעד זה.

העסקה לא כלולה בתחזיות טבע ל- 2010

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.