בזן - סיום מעולה לשנה מאתגרת

נתלי גוטליב |

בזן פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולכל שנת 2009. התוצאות היו טובות, מעט מעל תחזיותינו המוקדמות.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך של 75 מיליון דולר. בשורה משמחת אך מפתיעה במידת מה בשל הצורך של החברה במזומנים על מנת להוציא אל הפועל את תוכנית ההשקעות האגרסיבית שתוכננה לשנים הקרובות.

החברות המוחזקות (גדיב, כאול) הציגו תוצאות טובות, בהתאם לתחזיות (כאול פרסמה לפני כשבועיים).

בז"ן מצליחה להפתיע אותנו לטובה ומציגה ברבעון הרביעי מרווח זיקוק של 4.9 דולר לחבית גבוה ב- 3.6 דולר ממרווח אורל. המרווח המנוטרל אפשר יצירת רווח תפעולי מנוטרל של 12 מיליון דולר.

מרווח הזיקוק הגבוה התאפשר הודות לזיקוק מגוון גדול של גלמים ויכולות זיקוק טובות יותר הכוללות ניצול הזדמנויות בשוק ? בעיקר בזכות פעילות מלאה של מתקן זיקוק 4 המשודרג והפצחן המתון. היקף הזיקוק הסתכם ב- 2009 ב- 7534 אלפי טונות, לעומת 7545 אלף טון בתחזיותינו. שיעור הניצולת עמד על 81.8%, לעומת 91.6% ב- 08'. הירידה בשיעור הניצולת נבעה בעקבות השיפוץ התקופתי והשדרוג את מתקן זיקוק הגלם הגדול (מז"ג 4) נסגר במהלך חודשי הקיץ, וסגירת מתקן הזיקוק הקטן (מז"ג 1) בספטמבר, משיקולי אופטימיזציה.

בעקבות השלמת עסקת כאול ושבח, בזן הציגה רווח חד פעמי משערוך החזקות קיימות בסך של 77 מיליון דולר והכנסה בסך של 137 מיליון דולר ממוניטין שלילי שנוצר מרכישת כאו"ל (סה"כ 214 מיליון דולר). מדובר בטווח העליון, שכן אנו ציפינו לרווח חד פעמי בטווח של בין 50-300 מיליון דולר. לכל 2009, הרווח הנקי המאוחד הסתכם ב- 349 מיליון דולר והרווח התפעולי המאוחד הסתכם ב- 150 מיליון דולר.

התקדמות בתוכנית האסטרטגית

בדוח השנתי מפרטת בזן על הסגירה הפיננסית לפרויקט הפצחן ? פרויקט הדגל של החברה לשנתיים הקרובות. לפי הדוח, קונסורציום של מממנים, בהובלת בנק הפועלים, יעמידו לחברה מימון של עד 600 מיליון דולר ללא ביטחונות, למימון חלק מהפרויקט וכן השקעות נוספות וכן פירעון אשראי לזמן ארוך. נקבעו תנאים מוקדמים להעמדת האשראי, ביניהם קבלת ערבות סוכנויות אשראי.

האשראי יישא ריבית משתנה ויעמוד לפירעון בתשלומים רבעוניים במשך כ- 8.5 שנים שיחלו שנה לאחר מועד תחילת הפעלת הפצחן המימני, ולא יאוחר מסוף הרבעון השלישי של 2013.

בנוסף נקבעו התחייבויות נוספות, בין היתר להימנע משעבוד נכסים, קבלת היתרים, שמירה על אמות מידה פיננסיות. לגבי דיבידנד ? מותר לחברה לחלק עד 75 מיליון דולר בגין 09'. ובין השנים 2010-2012 החברה תהיה רשאית לחלק דיבידנדים בסכום מצטבר כולל שלא יעלה על 50% מהרווח הנקי של אותה שנה (בתנאים מסוימים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".