בזן - סיום מעולה לשנה מאתגרת

נתלי גוטליב | 25/03/2010 15:19

בזן פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולכל שנת 2009. התוצאות היו טובות, מעט מעל תחזיותינו המוקדמות.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך של 75 מיליון דולר. בשורה משמחת אך מפתיעה במידת מה בשל הצורך של החברה במזומנים על מנת להוציא אל הפועל את תוכנית ההשקעות האגרסיבית שתוכננה לשנים הקרובות.

החברות המוחזקות (גדיב, כאול) הציגו תוצאות טובות, בהתאם לתחזיות (כאול פרסמה לפני כשבועיים).

בז"ן מצליחה להפתיע אותנו לטובה ומציגה ברבעון הרביעי מרווח זיקוק של 4.9 דולר לחבית גבוה ב- 3.6 דולר ממרווח אורל. המרווח המנוטרל אפשר יצירת רווח תפעולי מנוטרל של 12 מיליון דולר.

מרווח הזיקוק הגבוה התאפשר הודות לזיקוק מגוון גדול של גלמים ויכולות זיקוק טובות יותר הכוללות ניצול הזדמנויות בשוק ? בעיקר בזכות פעילות מלאה של מתקן זיקוק 4 המשודרג והפצחן המתון. היקף הזיקוק הסתכם ב- 2009 ב- 7534 אלפי טונות, לעומת 7545 אלף טון בתחזיותינו. שיעור הניצולת עמד על 81.8%, לעומת 91.6% ב- 08'. הירידה בשיעור הניצולת נבעה בעקבות השיפוץ התקופתי והשדרוג את מתקן זיקוק הגלם הגדול (מז"ג 4) נסגר במהלך חודשי הקיץ, וסגירת מתקן הזיקוק הקטן (מז"ג 1) בספטמבר, משיקולי אופטימיזציה.

בעקבות השלמת עסקת כאול ושבח, בזן הציגה רווח חד פעמי משערוך החזקות קיימות בסך של 77 מיליון דולר והכנסה בסך של 137 מיליון דולר ממוניטין שלילי שנוצר מרכישת כאו"ל (סה"כ 214 מיליון דולר). מדובר בטווח העליון, שכן אנו ציפינו לרווח חד פעמי בטווח של בין 50-300 מיליון דולר. לכל 2009, הרווח הנקי המאוחד הסתכם ב- 349 מיליון דולר והרווח התפעולי המאוחד הסתכם ב- 150 מיליון דולר.

התקדמות בתוכנית האסטרטגית

בדוח השנתי מפרטת בזן על הסגירה הפיננסית לפרויקט הפצחן ? פרויקט הדגל של החברה לשנתיים הקרובות. לפי הדוח, קונסורציום של מממנים, בהובלת בנק הפועלים, יעמידו לחברה מימון של עד 600 מיליון דולר ללא ביטחונות, למימון חלק מהפרויקט וכן השקעות נוספות וכן פירעון אשראי לזמן ארוך. נקבעו תנאים מוקדמים להעמדת האשראי, ביניהם קבלת ערבות סוכנויות אשראי.

האשראי יישא ריבית משתנה ויעמוד לפירעון בתשלומים רבעוניים במשך כ- 8.5 שנים שיחלו שנה לאחר מועד תחילת הפעלת הפצחן המימני, ולא יאוחר מסוף הרבעון השלישי של 2013.

בנוסף נקבעו התחייבויות נוספות, בין היתר להימנע משעבוד נכסים, קבלת היתרים, שמירה על אמות מידה פיננסיות. לגבי דיבידנד ? מותר לחברה לחלק עד 75 מיליון דולר בגין 09'. ובין השנים 2010-2012 החברה תהיה רשאית לחלק דיבידנדים בסכום מצטבר כולל שלא יעלה על 50% מהרווח הנקי של אותה שנה (בתנאים מסוימים).

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.