בזן - סיום מעולה לשנה מאתגרת
בזן פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולכל שנת 2009. התוצאות היו טובות, מעט מעל תחזיותינו המוקדמות.
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך של 75 מיליון דולר. בשורה משמחת אך מפתיעה במידת מה בשל הצורך של החברה במזומנים על מנת להוציא אל הפועל את תוכנית ההשקעות האגרסיבית שתוכננה לשנים הקרובות.
החברות המוחזקות (גדיב, כאול) הציגו תוצאות טובות, בהתאם לתחזיות (כאול פרסמה לפני כשבועיים).
בז"ן מצליחה להפתיע אותנו לטובה ומציגה ברבעון הרביעי מרווח זיקוק של 4.9 דולר לחבית גבוה ב- 3.6 דולר ממרווח אורל. המרווח המנוטרל אפשר יצירת רווח תפעולי מנוטרל של 12 מיליון דולר.
מרווח הזיקוק הגבוה התאפשר הודות לזיקוק מגוון גדול של גלמים ויכולות זיקוק טובות יותר הכוללות ניצול הזדמנויות בשוק ? בעיקר בזכות פעילות מלאה של מתקן זיקוק 4 המשודרג והפצחן המתון. היקף הזיקוק הסתכם ב- 2009 ב- 7534 אלפי טונות, לעומת 7545 אלף טון בתחזיותינו. שיעור הניצולת עמד על 81.8%, לעומת 91.6% ב- 08'. הירידה בשיעור הניצולת נבעה בעקבות השיפוץ התקופתי והשדרוג את מתקן זיקוק הגלם הגדול (מז"ג 4) נסגר במהלך חודשי הקיץ, וסגירת מתקן הזיקוק הקטן (מז"ג 1) בספטמבר, משיקולי אופטימיזציה.
בעקבות השלמת עסקת כאול ושבח, בזן הציגה רווח חד פעמי משערוך החזקות קיימות בסך של 77 מיליון דולר והכנסה בסך של 137 מיליון דולר ממוניטין שלילי שנוצר מרכישת כאו"ל (סה"כ 214 מיליון דולר). מדובר בטווח העליון, שכן אנו ציפינו לרווח חד פעמי בטווח של בין 50-300 מיליון דולר. לכל 2009, הרווח הנקי המאוחד הסתכם ב- 349 מיליון דולר והרווח התפעולי המאוחד הסתכם ב- 150 מיליון דולר.
התקדמות בתוכנית האסטרטגית
בדוח השנתי מפרטת בזן על הסגירה הפיננסית לפרויקט הפצחן ? פרויקט הדגל של החברה לשנתיים הקרובות. לפי הדוח, קונסורציום של מממנים, בהובלת בנק הפועלים, יעמידו לחברה מימון של עד 600 מיליון דולר ללא ביטחונות, למימון חלק מהפרויקט וכן השקעות נוספות וכן פירעון אשראי לזמן ארוך. נקבעו תנאים מוקדמים להעמדת האשראי, ביניהם קבלת ערבות סוכנויות אשראי.
האשראי יישא ריבית משתנה ויעמוד לפירעון בתשלומים רבעוניים במשך כ- 8.5 שנים שיחלו שנה לאחר מועד תחילת הפעלת הפצחן המימני, ולא יאוחר מסוף הרבעון השלישי של 2013.
בנוסף נקבעו התחייבויות נוספות, בין היתר להימנע משעבוד נכסים, קבלת היתרים, שמירה על אמות מידה פיננסיות. לגבי דיבידנד ? מותר לחברה לחלק עד 75 מיליון דולר בגין 09'. ובין השנים 2010-2012 החברה תהיה רשאית לחלק דיבידנדים בסכום מצטבר כולל שלא יעלה על 50% מהרווח הנקי של אותה שנה (בתנאים מסוימים).
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
