בזן - סיום מעולה לשנה מאתגרת

נתלי גוטליב |

בזן פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולכל שנת 2009. התוצאות היו טובות, מעט מעל תחזיותינו המוקדמות.

החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך של 75 מיליון דולר. בשורה משמחת אך מפתיעה במידת מה בשל הצורך של החברה במזומנים על מנת להוציא אל הפועל את תוכנית ההשקעות האגרסיבית שתוכננה לשנים הקרובות.

החברות המוחזקות (גדיב, כאול) הציגו תוצאות טובות, בהתאם לתחזיות (כאול פרסמה לפני כשבועיים).

בז"ן מצליחה להפתיע אותנו לטובה ומציגה ברבעון הרביעי מרווח זיקוק של 4.9 דולר לחבית גבוה ב- 3.6 דולר ממרווח אורל. המרווח המנוטרל אפשר יצירת רווח תפעולי מנוטרל של 12 מיליון דולר.

מרווח הזיקוק הגבוה התאפשר הודות לזיקוק מגוון גדול של גלמים ויכולות זיקוק טובות יותר הכוללות ניצול הזדמנויות בשוק ? בעיקר בזכות פעילות מלאה של מתקן זיקוק 4 המשודרג והפצחן המתון. היקף הזיקוק הסתכם ב- 2009 ב- 7534 אלפי טונות, לעומת 7545 אלף טון בתחזיותינו. שיעור הניצולת עמד על 81.8%, לעומת 91.6% ב- 08'. הירידה בשיעור הניצולת נבעה בעקבות השיפוץ התקופתי והשדרוג את מתקן זיקוק הגלם הגדול (מז"ג 4) נסגר במהלך חודשי הקיץ, וסגירת מתקן הזיקוק הקטן (מז"ג 1) בספטמבר, משיקולי אופטימיזציה.

בעקבות השלמת עסקת כאול ושבח, בזן הציגה רווח חד פעמי משערוך החזקות קיימות בסך של 77 מיליון דולר והכנסה בסך של 137 מיליון דולר ממוניטין שלילי שנוצר מרכישת כאו"ל (סה"כ 214 מיליון דולר). מדובר בטווח העליון, שכן אנו ציפינו לרווח חד פעמי בטווח של בין 50-300 מיליון דולר. לכל 2009, הרווח הנקי המאוחד הסתכם ב- 349 מיליון דולר והרווח התפעולי המאוחד הסתכם ב- 150 מיליון דולר.

התקדמות בתוכנית האסטרטגית

בדוח השנתי מפרטת בזן על הסגירה הפיננסית לפרויקט הפצחן ? פרויקט הדגל של החברה לשנתיים הקרובות. לפי הדוח, קונסורציום של מממנים, בהובלת בנק הפועלים, יעמידו לחברה מימון של עד 600 מיליון דולר ללא ביטחונות, למימון חלק מהפרויקט וכן השקעות נוספות וכן פירעון אשראי לזמן ארוך. נקבעו תנאים מוקדמים להעמדת האשראי, ביניהם קבלת ערבות סוכנויות אשראי.

האשראי יישא ריבית משתנה ויעמוד לפירעון בתשלומים רבעוניים במשך כ- 8.5 שנים שיחלו שנה לאחר מועד תחילת הפעלת הפצחן המימני, ולא יאוחר מסוף הרבעון השלישי של 2013.

בנוסף נקבעו התחייבויות נוספות, בין היתר להימנע משעבוד נכסים, קבלת היתרים, שמירה על אמות מידה פיננסיות. לגבי דיבידנד ? מותר לחברה לחלק עד 75 מיליון דולר בגין 09'. ובין השנים 2010-2012 החברה תהיה רשאית לחלק דיבידנדים בסכום מצטבר כולל שלא יעלה על 50% מהרווח הנקי של אותה שנה (בתנאים מסוימים).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.