בריטיש ישראל: "המיזוגים, שכללו את רכישת מתחם IKEA, הביאו לחיזוקנו ולמיצובנו העסקי"
חברת בריטיש ישראל מסכמת שנה פעילה ומוצלחת עם צמיחה ברווח הנקי של כ-354 מיליון שקל. החברה עוסקת בניהול והשכרה של נכסים מניבים, בעיקר מרכזי מסחר ומשרדים. בבעלותה למעלה מ-20 נכסים, בעיקר קניונים, בשטח כולל של למעלה מ-450,000 מ"ר הכוללים בין היתר את הגרנד קניון בחיפה, קניון רחובות, קניון אבנת ופארק אזורים בפתח-תקוה.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
החברה בלטה השנה כשרכשה את מתחם איקאה בראשון לציון ב-510 מיליון שקל כתוצאה ממיזוג עם חברת אירוס הגלבוע. סניף איקאה שנפתח לא מזמן נחשב לגדול בעולם. כמו כן הרחיבה החברה את פעילותה בשוק המשרדים כשהתמזגה עם חברת טמרס נדל"ן אשר בבעלותה פארקי היי-טק ומסחר ביוקנעם ובטירת הכרמל, עתודות בנייה עתידית ומבנה בהקמה בפארק ביוקנעם. מבין חברות ההיי טק שהתמקמו ביקנעם ניתן למצוא את אמדוקס, אלביט מערכות, אינסייטק, מלאנוקס וגיוון אימג'ינג. בגין ביצוע העסקאות רשמה החברה רווח מרכישת חברות בסך של כ-63 מיליון שקל.
הכנסות החברה מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה, המהווה את פעילות הליבה של החברה, הסתכמו בשנת 2009 בכ- 680 מיליון שקל, גידול של כ- 14% לעומת כ- 594.5 מיליון שקל בשנת 2008. הגידול בסעיף זה נבע בעיקרו משיפור בהכנסות במרכזים מסחריים קיימים, וכן, כתוצאה מרכישת שני מתחמי משרדים במסגרת עסקת טמרס נדל"ן.
יצויין, כי בשנת 2009 החברה רשמה הכנסות מעליית ערך נדלן להשקעה בהיקף של כ- 29 מליון שקל לעומת כ- 301 מליון שקל בשנת 2008. עוד יצויין, כי בעקבות החלטת הממשלה על ההפחתה בשיעור מס החברות, רשמה החברה בשנת 2009 הכנסות מס חד פעמיות בהיקף של כ- 158 מיליון שקל עקב הקטנת ההפרשה למסים נדחים.
במקביל לאישור הדוחות הכספיים, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך 20.7 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה). יצויין, כי במהלך שנת 2009 חילקה החברה דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של כ- 77.5 מליון שקל. בנוסף, דירקטוריון החברה אישר מדיניות חלוקת דיבידנד לשנת 2010, לפיה בשנת 2010 החברה מצפה לחלק לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של כ 83 מליון שקל, אשר יחולק ב- 4 תשלומים רבעונים.
טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל אמר היום: "אני שמח שלאחר שנה עמוסת התרחשויות אנו יכולים לסכם שנה עם רווחים גבוהים ועליה בהכנסות מפעילות הליבה שלנו - השכרה ניהול ואחזקה של נכסים, לצד ייצור משמעותי של מזומנים מפעילות שוטפת. במהלך השנה ביצענו עסקאות משמעותיות כגון רכישה בדרך של מיזוג של טמרס נדל"ן וכן של אירוס הגלבוע, בעלת מתחם איקאה בראשון לציון, שלהערכתנו, תורמות לחיזוק האיתנות הפיננסית ומיצובה העסקי של החברה. בימים אלה אנו מבצעים הרחבות במספר נכסים, אשר תחילת הנבתם תביא להערכתנו לשיפור נוסף בביצועים התפעולים של החברה וכן להצפת ערך לבעלי המניות. בנוסף, בתקופה הקרובה בכוונתנו לפעול לרכישה וקידום של פרויקטים גדולים לייזום ופיתוח של נכסים מסחריים מרמת הקרקע בהם אנו מאמינים כי נוכל להשיג תשואה עודפת לבעלי המניות".
במגדל שוקי הון שסקרו את דוחות החברה סבורים כי מדובר בתוצאות טובות: "כניסת רשתות בינלאומיות לנכסי החברה בשנים הקרובות עשויים להגדיל את האטרקטיביות שלהם. אנו רואים לחיוב את פעולות הנהלה להקטנת רמת החוב הגבוהה יחסית". במגדל מוסיפים כי "החברה פרסמה דוחות אשר עמדו בציפיותינו המוקדמות. החברה הרחיבה באופן ניכר את עסקיה במהלך שנת 2009 בעיקר בעסקאות טמרס ואירוס הגלבוע וכמו כן ממשיכה לשפר ולפתח את הנכסים הקיימים. מסקרים את המניה בהמלצת החזק עם מחיר יעד של 11.5 שקל"
ב-IBI בית השקעות אומרים כי "החברה אינה קופאת על השמרים ונמצאת בתנופת פיתוח. בטווח הקצר : הרחבת קניון רחובות וקניון אבנת (פ"ת), ובניית מתחם מסחרי בכיכר ציון (ירושלים). בטווח הארוך: ייזום ובניית קניון אשדוד (שותפות עם הראל), קניון ב"ש (החברה חתמה עם אלי להב על הסכם עקרונות לרכישת 50% מהקניון)".
בבית ההשקעות מציינים כי "מצבת הנכסים האיכותית של החברה והתפוסה הגבוהה בנכסיה עזרו לה להתמודד בכבוד עם המצב הכלכלי בשנה האחרונה", ומוסיפים כי "השיפור במצב הכלכלי במשק והתחושות כי אנו שוב על פסים של צמיחה יבואו לידי ביטוי בתחושת הביטחון הכלכלי של האזרחים, ותחום הקניונים יהיה אחד הנהנים העיקריים, בנוסף, הכניסה של הרשתות הזרות (Gap ו- H&M) ישפרו את תמהיל השוכרים בנכסים ואת חוזקם. אנו משמרים את המלצת הקנייה לחברה ומעלים את מחיר היעד לרמה של 13 שקל".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
