שיכון ובינוי: הכנסות בהיקף 4.5 מיליארד ש', הרווח הנקי זינק ב-158% ל-232 מ' ש'
חברת שיכון ובינוי, מקבוצת אריסון, מסכמת את שנת 2009 עם הכנסות של כ-4.5 מיליארד שקל, בדומה להיקף המכירות של החברה בשנת 2008. עיקר השינויים במכירות החברה היו בפעילות בחו"ל- ההכנסות מתשתית ובנייה בחו"ל הסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל, לעומת כ-2 מיליארד שקל בשנת 2008, גידול בהיקף של כ-11%.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
עפר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי: "אנו מסכמים שנה של פעילות ענפה ורווחית בכל מנועי הצמיחה של הקבוצה. ניסיון עשיר בתחומי הפעילות, התמקדות והתמקצעות יחד עם איתנות פיננסית יאפשרו לנו המשך מימוש האסטרטגיה ויצירת ערך לבעלי המניות".
במהלך 2009 דיווחה קבוצת שיכון ובינוי על חוזי תשתיות בהיקפים גדולים בעולם, ועל כניסה לפעילות במדינות חדשות כמו אזרביג'אן. במדינה זו חתמה שיכון ובינוי על חוזה בהיקף של כ-337 מיליון דולר לתכנון, שיקום וסלילה של כביש באורך 156 ק"מ. זאת, בנוסף לחוזי ענק כמו החוזה להקמת כביש בגואטמלה בהיקף 230 מיליון דולר עליו דיווחה החברה במהלך השנה, חוזה של 210 מיליון דולר בקניה עליו דיווחה לאחר תאריך המאזן ועוד.
בנוסף לגידול בהיקפי הפעילות בחו"ל, שיכון ובינוי הגדילה השנה את הרווח הגולמי בכל תחומי הפעילות של הקבוצה. בשנת 2009 עלה שיעור הרווח הגולמי לכ-20% ממכירות החברה לעומת שיעור של כ-15% אשתקד. הרווח הגולמי של הקבוצה הסתכם בכ-883 מיליון שקל בשנת 2009 לעומת 668 מיליון שקל אשתקד, זינוק של כ-32%.
צבר העבודות של הקבוצה בתחומי הבניין והתשתית הסתכם בכ- 7.8 מיליארד שקל, גידול של כ- 26% לעומת סוף שנת 2008. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת גדל בכ-52% בשנת 2009 לעומת שנה קודמת והסתכם בכ-618 מיליון שקל לעומת כ-407 מיליון שקל בשנת 2008.
שיכון ובינוי נדל"ן מכרה בשנת 2009 931 דירות בהיקף כספי של כ-1,104 מיליון שקל. תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן אמר כי
הרווח התפעולי של הקבוצה הסתכם בכ-707 מיליון שקל, לעומת כ - 399 מיליון שקל בשנת 2008, זינוק של כ-77%. העלייה ברווח התפעולי נבעה מהשיפור ברווח פעילות הקבוצה בחו"ל, לצד שיפור ברווחיות פעילות הנדל"ן של הקבוצה בישראל. הרחברה רשמה רווח נקי של 232 מיליון שקל בשנת ,2009 לעומת רווח נקי בהיקף של כ-90 מיליון שקל בשנת 2008, זינוק של כ-158%. מעבר לשיפור התפעולי בעיסקי הקבוצה השלימה שיכון ובינוי בסוף 2009 הנפקת מניות מוצלחת למשקיעים מוסדיים של מניות שיכון ובינוי נדל"ן. הכנסות ההנפקה הגדילו את שורת הרווח הנקי בכ-130 מיליון שקל.
ברבעון הרביעי של 2009 עמדו מכירות קבוצת שיכון ובינוי על כ-1.1 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל בשנת 2008. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם ב-210 מיליון שקל לעומת 138 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2008 ? זינוק של כ-52% הנובע בעיקר מתוצאות מגזר הנדל"ן בישראל.
הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2009 עמד על כ-133 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-11 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2008. הרווח הנקי של הרבעון הרביעי כלל את ההכנסה החד פעמית בעקבות הקצאת מניות שיכון ובינוי נדל"ן.
חברת הבת סולל בונה תשתיות, זכתה במכרז BOT לתכנון, הקמה ותחזוקה כוללת לתקופה של 20 שנה של היכל המשפט בתל אביב. הפרויקט, תמורת הקמת המבנה תקבל החברה מענק הקמה בסך של 165 מיליון שקל, ותמורה שנתית נוספת למשך 20 שנה.
בנוסף, באמצעות חברה מאוחדת, זכתה סולל בונה תשתיות במכרז של החברה הלאומית לדרכים בישראל (מע"צ) לשיקום, תפעול ואחזקה של כבישים בישראל למשך עשרים שנה בשיטת PFI. סך התשלומים הצפוי לאורך חיי הפרויקט נאמד בכ- 1.3 מיליארד שקל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
