חסכון לטווח ארוך - מצא את ההבדלים
במשבר הכלכלי בשנת 2008 שמענו לראשונה כי כספי הפנסיה שלנו נחסכים בשוק ההון. ננסה להאיר מעט יותר את המושג כספי הפנסיה ולהציג את המוצרים שבאמצעותם ניתן לחסוך לפנסיה או נכון יותר לגיל בו נפסיק לעבוד.
החסכון הפנסיוני מקבל עידוד מהמדינה על ידי נתינת הטבות מס הן למעסיקים והן לחוסכים עצמם. המטרה של החסכון היא כמובן להביא אותנו לגיל פרישה עם צבר מספיק של הון שיאפשר לנו להתפרנס בכבוד ללא המשכורת החודשית לה הינו רגילים לקבל המעסיק.
כדי לחסוך לגיל פרישה ניתן לחסוך היום באחד משלושת המכשירים הפנסיונים הבאים:
קרן פנסיה, קופת גמל, קופת ביטוח
אם בעבר היה לנו מאד ברור כי את קופת הגמל מנהל הבנק את קופת הביטוח מנהלת חברת הביטוח ואת קרן הפנסיה מנהלת ההסתדרות היום התמונה היא שונה לגמרי ונמצא כי בדרך כלל כל המוצרים שציינו מנוהלים על ידי חברות הביטוח ולעיתים על ידי בתי השקעות.
ההבדלים בין שלושת המוצרים הם רבים ובמאמר נדון ב-3 פרמטרים בלבד:
דרך ניהול ההשקעות:
דוקא קרן הפנסיה, שכאמור ברגע ששמענו כי כספי הפנסיה שלנו מתנהלים בשוק ההון חשבנו עליה , הכי פחות חשופה לשוק ההון עקב כך שהיא נהנית מאגרת חוב אשר התשואה עליה מובטחת על כ-30% מהשקעותיה, כך שגם במשבר דוקא קרנות הפנסיה (החדשות החל מ1.1.1995) נפגעו הכי פחות מהמשבר כאשר התשואה הממוצעת שלהם היתה של כ-11% -) במהלך 2008. (לפי נתוני הפנסיה נט- לקרנות פנסיה חדשות)
כספי קופות הגמל והביטוח (פרט לחלק קטן מהפוליסות והקופות) נמצא בשוק ההון ואלו עשו בהתאמה בממוצע במהלך שנת 2008 תשואות של -16.4% בקופות ו-19.3%- בביטוחים.( לפי נתוני הגמל נט כלל קופות הגמל לתגמולים ופיצויים והביטוח נט לפוליסות שהוצאו בין 1992 ל-2004)
מתוצאות אלו, שהן כאמור ממוצע בלבד, מראים לנו כי צורת ניהול ההשקעות בכל אחד מהמכשירים מתנהלת בצורה שונה.
דמי ניהול:
גם דרך גביית דמי הניהול היא שונה, בעוד שבקופות הגמל דמי הניהול נגבים רק מההון הצבור בקרנות הפנסיה ובביטוח בדרך כלל נגבים דמי הניהול גם מהפרמיה השוטפת וגם מההון הצבור.
דמי הניהול המקסימלים מהפרמיה יכולים להגיע עד 6% מהפרמיה בקרן הפנסיה ובביטוחים לעיתים אפילו עד ל-13%.
חשוב לציין כי לאורך זמן משמעות גובה דמי הניהול מהחסכון שנצבר היא הגבוהה יותר וכאן מצטינות דוקא קרנות הפנסיה אשר גובות עד 0.5% בלבד מהיתרה הצבורה בעוד שבחברות הביטוח וקופות הגמל גובה דמי הניהול יהיה בדרך כלל גבוה יותר.
כיסויים ביטוחיים:
ההבדל בין המוצרים בא לידי ביטוי גם בחלק הביטוחי, המוצר היחידי בו מובנה ביטוח באופן אוטומטי הינה קרן הפנסיה ועלותו היא הנמוכה מבין כל שאר המוצרים.
הביטוח שנקנה בקרן הפנסיה הינו ביטוח המשולם במקרה של פטירה או אובדן כושר עבודה בצורה של תשלום חודשי לחוסך או לשאיריו. גובה הביטוח נקבע על סמך גיל המבוטח , מינו והפרמיה המשולמת. בעבר היכולת לבצע שינויים בהיקף הביטוח בקרנות הפנסיה היה קטן מאד אך היום ברב הקרנות קימים מסלולים מתמחים המאפשרים ללקוח להגדיל ולהקטין את היקף הכיסויים הביטוחים.
בפוליסת הביטוח החדשות שהחלו להימכר ב-2004, אין קניית ביטוח באופן אוטומטי עם רכישת התוכנית.
הלקוח יכול להחליט על גובה סכום הביטוח הנרכש ולהתאים אותו בהתאם לצרכיו הביטוחיים. בניגוד לקרן הפנסיה הלקוח יכול להחליט כיצד ישולם סכום הביטוח ולבחור בין תשלום חד פעמי ,תשלום חודשי או שילוב ביניהם. הבחירה תבוא לידי ביטוי בדרך כלל בביטוח למקרה מוות בעוד שהביטוח המכסה מקרה של אובדן כושר עבודה נקנה בצורה של תשלום חודשי.
בהערת אגב נציין כי בעבר תוכנית ביטוח שנרכשה כללה באופן אוטומטי ביטוח חיים.
תעריפי הביטוח גבוהים מתעריפי הביטוח בקרן הפנסיה אך יחד עם זאת היכולת להתאים את סכומי הביטוח מאפשרת ללקוח להחליט כמה כסף הוא מוכן ורוצה להשקיע בקניית ביטוח על חשבון החסכון.
במוצר השלישי , קופת הגמל, אין אפשרות לקניית כיסויים ביטוחים. לקוח אשר רוכש קופת גמל חייב לדאוג לרכישה של כיסויים ביטוחיים בהתאם לצורך הביטוחי שלו בתוכנית נפרדת וללא קשר לחסכון הפנסיוני.
במאמר הבא נדון בהבדלים נוספים בין המוצרים.
*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal.

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם
בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.
המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.
הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.
הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.