שימו לב: הציבור הישראלי מאמץ את "אשליית הכסף"
נגיד שהייתי אומר לך שהשכר שלך עולה ב-5% השנה ובנוסף המחירים השנה עלו ב-10%. במקרה זה סביר להניח שהיית שמח/ה מאד על תוספת השכר.
במקרה אחר הייתי אומר לך שהשכר שלך ירד ב 5% ובנוסף המחירים השנה ירדו ב 10%. במקרה זה סביר להניח שהיה לך קושי רב לקבל את הבשורה על ירידת השכר.
התחושה החיובית במקרה הראשון לעומת התחושה השלילית במקרה השני מדגימה את אחת התופעות הידועות במחקר הכלכלי של השנים האחרונות והיא "אשליית הכסף" (Money illusion). הרי במקרה הראשון תקבל תוספת נומינלית של 5% למרות שריאלית הפסדת כ-5%. במקרה השני תהיה לך ירידה נומינלית של 5% אך תוספת ריאלית של כ-5%.
מחקרים רבים בתחום הראו כי רובנו חושבים במונחים נומינליים ולא במונחים ריאלים. אחד היישומים החשובים של תופעה זו היא הפער בין עובדים ומעסיקים. המעסיקים חשופים יותר לעליית המחירים ולעיתים מרווחים יותר כי הם מקבלים מחירים גבוהים יותר עבור המוצרים או השירותים אותם הם מוכרים. מהצד השני העובדים אינם מקבלים תוספות שכר על פי עליית המחירים ולכן הרווח של המעסיקים עולה. העובדים "מרגישים" את עליית המחירים לאט יותר מהמעסיקים ולכן דורשים תוספות שכר רק בדיעבד (לעיתים על ידי שביתות או אמצעים אחרים).
החוקרים בתחום זה מסבירים כי כמו בכל דבר אנו מחפשים קיצורי דרך מחשבתיים. חשיבה ריאלית קשה לנו בגלל הצורך לתרגם את הכסף לכח קניה ולכן אנו חושבים נומינלית.
בתקופה האחרונה אנו עדים לעליות מחירים משמעותיות החורגות מיעדי האינפלציה של ממשלת ישראל. הציבור מתחיל לחוש כי המחירים עלו ושכרו נשחק אך עם זאת עדיין אין שינוי מגמה. עליות המחירים היו בתקופה בה הביקושים היו אומרים להיות נמוכים בגלל המיתון אך הריבית הנמוכה חיזקה את הביקושים. התחזיות לגבי עליות המחירים לא אופטימיות ואנו צפויים לעליות נוספות בשנת 2010. עם זאת, לא נראה כי השכר הממוצע במשק עולה באותו הקצב כמו עליית המחירים (והוא אפילו יורד) ולכן בקרוב הציבור יתחיל להרגיש את השינוי הריאלי.
כשהציבור יבין את הפגיעה בכח הקניה שלו אז נראה שינוי מגמה וייתכן ותהיה ירידה בביקושים. יכול להיות למשל שציבור לוקחי המשכנתאות יתחיל להבין כי כוח הקניה שלו פחת לאחרונה והיכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא נפגעה. ייתכן וציפיות הציבור ישתנו בהתאם, דבר שיחמיר את הירידה בביקושים.
אשליית הכסף היא התשובה לאותם רבים שאינם מבינים כיצד הציבור ממשיך לקנות בעוד שהמחירים עולים והשכר אינו משתנה ואף יורד. השפעת המחירים קיימת אצל הציבור אך קצב ההשפעה הוא איטי. הציבור מבין לאט יותר את המשמעות הריאלית של השינויים הנומינליים, ורק שהוא מבין זאת הוא משנה את התנהגותו.
בנק ישראל צריך לתכנן היטב את מדיניות הריבית על מנת שלא נגיע לא מוכנים לרגע שבו "אשליית הכסף" של הציבור הישראלי תפוג כלא היתה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כנס תעשיה ביטחונית קרדיט: גרוקלראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
Defense Tech Expo של קבוצת שטיר היא ניסיון ליצור מרכז כובד לתעשיית הדיפנס בישראל וצפויה לרכז עשרות חברות ביטחוניות יחד עם משלחות מחו"ל ובכירים ממערכת הביטחון
תערוכת Defense Tech Expo, היא יוזמה חדשה של קבוצת שטיר שמגיעה על רקע ניסיונות להחרים את התעשייה הישראלית בעולם על רקע המלחמה בעזה. ומהווה צעד שמעיד כנראה על רצון להגיב למציאות הביטחונית בישראל, וכדי לייצר במה עסקית עדכנית חברות הישראליות המובילות בעולם בתחומן. מארגני הכנס מציינים כי יגיעו נציגי צבאות, גופי הגנה אזרחיים, ארגונים כלכליים ונציגי נאט"ו יחד עם 50 חברות. רק היום נודע כי אלביט סגרה את העסקה הגדולה בתולדותיה עם מדינה זרה, בשווי 2.3 מיליארד דולר.
התערוכה תתקיים במתחם אקספו שבתל אביב בין ה-17-18 לפברואר 2026 ותהיה בחסות משרד החוץ, מחלקת סחר חוץ במשרד הכלכלה, מכון היצוא ואיגוד לשכות המסחר. נראה שמדובר בחיבוק מוסדי משמעותי, כולל הצטרפותן של חברות מרכזיות בתעשייה הביטחונית. לפי המארגנים, בין המשתתפות ניתן למצוא את התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, מספנות ישראל וחברות טכנולוגיה מתקדמות מתחום הדיפנס טק, לרבות UVISION, Cognata, CopterPIX, RENISHAW מגרמניה ועוד. ההשקעה באירוע מוערכת בכשני מיליון שקל, וזה ללא ספק מסמן ניסיון להציג תערוכה רחבה בעלת היקף בינלאומי.
במה ליכולות התעשייה הישראלית
לפי קבוצת שטיר, התערוכה תוכננה כך שתכלול מגוון פתרונות המייצגים יכולות מתקדמות של תעשיות הביטחון. לצד ציוד צבאי, יופיעו פתרונות בינה מלאכותית, רובוטיקה, מערכות נשק, רחפנים ויישומי HLS. במקביל, התערוכה תארח מציגות צעירות מתחום הסטארט אפ עם הדגמות של טכנולוגיות מבצעיות, אם כי לא רק לצורכי שיווק אלא גם כחלק מיצירת רשת קשרים מקצועית.
גיל שטיר, מנכ״ל קבוצת שטיר, מסביר את הרקע להקמת האירוע: "המציאות הביטחונית הנוכחית ממחישה עד כמה נחוץ לקיים בישראל תערוכה שתציג את היכולות, החדשנות והרוח הישראלית. אנו גאים לקיים לראשונה בישראל תערוכת דיפנס, שהיא ביטוי לעוצמה, ליכולות ולחזון של התעשייה הצבאית וטכנולוגית של ישראל."
- "מניות ביטחוניות הן גידור טוב; צבר ההזמנות של החברות רק יגדל"
- אלביט זכתה בחוזה של 127 מיליון ד' לשדרוג נגמ"שי בארדלי של צבא ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לתערוכה תתקיים תוכנית כנסים מקצועית. את מסגרת התוכן קבעה ועדת היגוי בראשות תא״ל במילואים רן (רנכו) כוכב , לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה״ל. הכנסים צפויים להתמקד בין היתר בלוחמה עירונית, הגנה היקפית, בינה מלאכותית בשדה הקרב, רובוטיקה, בקרת גבולות ומערכות נשק. זאת לצד תצוגות של טכנולוגיות חדשות בעולם הביטחון.
