שימו לב: הציבור הישראלי מאמץ את "אשליית הכסף"
נגיד שהייתי אומר לך שהשכר שלך עולה ב-5% השנה ובנוסף המחירים השנה עלו ב-10%. במקרה זה סביר להניח שהיית שמח/ה מאד על תוספת השכר.
במקרה אחר הייתי אומר לך שהשכר שלך ירד ב 5% ובנוסף המחירים השנה ירדו ב 10%. במקרה זה סביר להניח שהיה לך קושי רב לקבל את הבשורה על ירידת השכר.
התחושה החיובית במקרה הראשון לעומת התחושה השלילית במקרה השני מדגימה את אחת התופעות הידועות במחקר הכלכלי של השנים האחרונות והיא "אשליית הכסף" (Money illusion). הרי במקרה הראשון תקבל תוספת נומינלית של 5% למרות שריאלית הפסדת כ-5%. במקרה השני תהיה לך ירידה נומינלית של 5% אך תוספת ריאלית של כ-5%.
מחקרים רבים בתחום הראו כי רובנו חושבים במונחים נומינליים ולא במונחים ריאלים. אחד היישומים החשובים של תופעה זו היא הפער בין עובדים ומעסיקים. המעסיקים חשופים יותר לעליית המחירים ולעיתים מרווחים יותר כי הם מקבלים מחירים גבוהים יותר עבור המוצרים או השירותים אותם הם מוכרים. מהצד השני העובדים אינם מקבלים תוספות שכר על פי עליית המחירים ולכן הרווח של המעסיקים עולה. העובדים "מרגישים" את עליית המחירים לאט יותר מהמעסיקים ולכן דורשים תוספות שכר רק בדיעבד (לעיתים על ידי שביתות או אמצעים אחרים).
החוקרים בתחום זה מסבירים כי כמו בכל דבר אנו מחפשים קיצורי דרך מחשבתיים. חשיבה ריאלית קשה לנו בגלל הצורך לתרגם את הכסף לכח קניה ולכן אנו חושבים נומינלית.
בתקופה האחרונה אנו עדים לעליות מחירים משמעותיות החורגות מיעדי האינפלציה של ממשלת ישראל. הציבור מתחיל לחוש כי המחירים עלו ושכרו נשחק אך עם זאת עדיין אין שינוי מגמה. עליות המחירים היו בתקופה בה הביקושים היו אומרים להיות נמוכים בגלל המיתון אך הריבית הנמוכה חיזקה את הביקושים. התחזיות לגבי עליות המחירים לא אופטימיות ואנו צפויים לעליות נוספות בשנת 2010. עם זאת, לא נראה כי השכר הממוצע במשק עולה באותו הקצב כמו עליית המחירים (והוא אפילו יורד) ולכן בקרוב הציבור יתחיל להרגיש את השינוי הריאלי.
כשהציבור יבין את הפגיעה בכח הקניה שלו אז נראה שינוי מגמה וייתכן ותהיה ירידה בביקושים. יכול להיות למשל שציבור לוקחי המשכנתאות יתחיל להבין כי כוח הקניה שלו פחת לאחרונה והיכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא נפגעה. ייתכן וציפיות הציבור ישתנו בהתאם, דבר שיחמיר את הירידה בביקושים.
אשליית הכסף היא התשובה לאותם רבים שאינם מבינים כיצד הציבור ממשיך לקנות בעוד שהמחירים עולים והשכר אינו משתנה ואף יורד. השפעת המחירים קיימת אצל הציבור אך קצב ההשפעה הוא איטי. הציבור מבין לאט יותר את המשמעות הריאלית של השינויים הנומינליים, ורק שהוא מבין זאת הוא משנה את התנהגותו.
בנק ישראל צריך לתכנן היטב את מדיניות הריבית על מנת שלא נגיע לא מוכנים לרגע שבו "אשליית הכסף" של הציבור הישראלי תפוג כלא היתה.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
