שימו לב: הציבור הישראלי מאמץ את "אשליית הכסף"
נגיד שהייתי אומר לך שהשכר שלך עולה ב-5% השנה ובנוסף המחירים השנה עלו ב-10%. במקרה זה סביר להניח שהיית שמח/ה מאד על תוספת השכר.
במקרה אחר הייתי אומר לך שהשכר שלך ירד ב 5% ובנוסף המחירים השנה ירדו ב 10%. במקרה זה סביר להניח שהיה לך קושי רב לקבל את הבשורה על ירידת השכר.
התחושה החיובית במקרה הראשון לעומת התחושה השלילית במקרה השני מדגימה את אחת התופעות הידועות במחקר הכלכלי של השנים האחרונות והיא "אשליית הכסף" (Money illusion). הרי במקרה הראשון תקבל תוספת נומינלית של 5% למרות שריאלית הפסדת כ-5%. במקרה השני תהיה לך ירידה נומינלית של 5% אך תוספת ריאלית של כ-5%.
מחקרים רבים בתחום הראו כי רובנו חושבים במונחים נומינליים ולא במונחים ריאלים. אחד היישומים החשובים של תופעה זו היא הפער בין עובדים ומעסיקים. המעסיקים חשופים יותר לעליית המחירים ולעיתים מרווחים יותר כי הם מקבלים מחירים גבוהים יותר עבור המוצרים או השירותים אותם הם מוכרים. מהצד השני העובדים אינם מקבלים תוספות שכר על פי עליית המחירים ולכן הרווח של המעסיקים עולה. העובדים "מרגישים" את עליית המחירים לאט יותר מהמעסיקים ולכן דורשים תוספות שכר רק בדיעבד (לעיתים על ידי שביתות או אמצעים אחרים).
החוקרים בתחום זה מסבירים כי כמו בכל דבר אנו מחפשים קיצורי דרך מחשבתיים. חשיבה ריאלית קשה לנו בגלל הצורך לתרגם את הכסף לכח קניה ולכן אנו חושבים נומינלית.
בתקופה האחרונה אנו עדים לעליות מחירים משמעותיות החורגות מיעדי האינפלציה של ממשלת ישראל. הציבור מתחיל לחוש כי המחירים עלו ושכרו נשחק אך עם זאת עדיין אין שינוי מגמה. עליות המחירים היו בתקופה בה הביקושים היו אומרים להיות נמוכים בגלל המיתון אך הריבית הנמוכה חיזקה את הביקושים. התחזיות לגבי עליות המחירים לא אופטימיות ואנו צפויים לעליות נוספות בשנת 2010. עם זאת, לא נראה כי השכר הממוצע במשק עולה באותו הקצב כמו עליית המחירים (והוא אפילו יורד) ולכן בקרוב הציבור יתחיל להרגיש את השינוי הריאלי.
כשהציבור יבין את הפגיעה בכח הקניה שלו אז נראה שינוי מגמה וייתכן ותהיה ירידה בביקושים. יכול להיות למשל שציבור לוקחי המשכנתאות יתחיל להבין כי כוח הקניה שלו פחת לאחרונה והיכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא נפגעה. ייתכן וציפיות הציבור ישתנו בהתאם, דבר שיחמיר את הירידה בביקושים.
אשליית הכסף היא התשובה לאותם רבים שאינם מבינים כיצד הציבור ממשיך לקנות בעוד שהמחירים עולים והשכר אינו משתנה ואף יורד. השפעת המחירים קיימת אצל הציבור אך קצב ההשפעה הוא איטי. הציבור מבין לאט יותר את המשמעות הריאלית של השינויים הנומינליים, ורק שהוא מבין זאת הוא משנה את התנהגותו.
בנק ישראל צריך לתכנן היטב את מדיניות הריבית על מנת שלא נגיע לא מוכנים לרגע שבו "אשליית הכסף" של הציבור הישראלי תפוג כלא היתה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")