Potash פוטש

לאחר הדוחות שפרסמה PCS ביום חמישי ותחזית הרווח המאכזבת ל 2010 ירדה המנייה כ- 4% ביום חמישי ועוד 5% ביום שישי
גיל בשן |

כמה נקודות מעניינות משיחת הועידה:

שנת 2010: לאחר 2009 בה הכמויות היו הנמוכות ביותר ב- 20 השנה האחרונות בהן החברה ציבורית, מעריכים כי שנת 2010 תהיה שנת מעבר בין 2009 החלשה ל- 2011 שתחזור להתנהג בהתאם למגמה ארוכת הטווח. הצפי הוא למשלוחים בהיקף של 50 מיליון טון שיהיו להשלמת החוסרים של אשלג בקרקע ולא לצבירה של מלאי.

סין: מחיר החוזה שנחתם בין BPC למפיצים הסינים נמוך מידי להערכתם והם הופתעו. דויל מבקר את ההתנהגות של היצרניות הרוסיות בכך שדחפו את המחירים גבוהה מידי ב 2008 וירדו נמוך מידי להערכתו השנה. להערכתם לא נכון יהיה להסיק מחיר זה לשנה כולה ו BPC בדיעבד תצטער על החתימה. הם מעריכים מלאי של 2.5 מיליון טון בסין ולאחר דישון חסר משמעותי וצפי לירידה ביבולים יחזרו לשוק של 8-9 מיליון טון מתוכו 4-5 מיליון טון בייבוא.

שווקים נוספים: בברזיל אין מלאי ולכן צפויה שנה חזקה מאוד גם בגלל מחירי הסחורות בברזיל וחוזקת הריאל, צפי צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון של אשלג. בהודו גם כן צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון, רמת מלאי נמוכה מאוד וכנראה יחדשו את החוזה כבר במרץ הקרוב. בארה"ב בשלושת השבועות הראשונים של ינואר מכרו כמו תשעה חודשים של 2009.

מחירים: מדברים הרבה על מעבר למחירון רבעוני גם במדינות הגדולות כמו סין והודו. כלומר לעבור למחירי ספוט ולא לחוזים שנתיים שעוצרים את כל עולם האשלג. להערכתם זה יקרה כבר במחצית השנייה של 2010 ובטוח ב 2011. יש לכך משמעות גדולה לשוק האשלג ותפקיד שמשחקות הקניניות הגדולות מהמזרח.

דיבורים על הרחבות ייצור: ההודעות בתקופה האחרונה על כניסה של מתחרים חדשים לשוק על ידי פיתוח מכרות חדשים להערכתם נועדה במידה מסויימת להוריד את מניות הסקטור ולאפשר רכישה יותר כדאית. לגופו של עניין במחירי האשלג הנוכחיים אין הצדקה כלכלית לפיתוח מכרות חדשים (Greenfield) וגם הדירקטוריון של BHP או VALE מודע לזה, ולכן להערכתם או שברגע האמת לא יפתחו בסוף את המכרות (ב BHP יקבלו החלטה רק בנובמבר 2011) או שהתנאים יהיו הרבה יותר טובים (מחיר גבוה יותר).

לגבי תחזית הרווח: לאחר שנה כל כך קשה בא הורידו פעם אחר פעם את תחזית הרווח השנה הם הולכים על הצד השמרני יותר בכיוון התחזיות. למרות האופטימיות לגבי השוק נזהרים השנה הרבה יותר בתחזית הרווח.

אסטרטגיה: PCS ניהלה את השוק לאורך השנים, בחברה ממשיכים להצהיר על האסטרטגיה ארוכת הטווח של התאמת ההיצע לביקוש (עבודה ב 30% קיבולת ב 2009) מה שיאפשר שמירה על רמת מחירים גבוהה. כמו כן גם הגדלת האחיזה בנכסי אשלג ברחבי העולם ומציינים את רכישת 1% ממניות כיל. נראה כי ב PCS רוצים לחזור ולהוביל את השוק לאחר שהרוסיות לקחו את המושכות בשנתיים האחרונות וללא הצלחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.