Potash פוטש
כמה נקודות מעניינות משיחת הועידה:
שנת 2010: לאחר 2009 בה הכמויות היו הנמוכות ביותר ב- 20 השנה האחרונות בהן החברה ציבורית, מעריכים כי שנת 2010 תהיה שנת מעבר בין 2009 החלשה ל- 2011 שתחזור להתנהג בהתאם למגמה ארוכת הטווח. הצפי הוא למשלוחים בהיקף של 50 מיליון טון שיהיו להשלמת החוסרים של אשלג בקרקע ולא לצבירה של מלאי.
סין: מחיר החוזה שנחתם בין BPC למפיצים הסינים נמוך מידי להערכתם והם הופתעו. דויל מבקר את ההתנהגות של היצרניות הרוסיות בכך שדחפו את המחירים גבוהה מידי ב 2008 וירדו נמוך מידי להערכתו השנה. להערכתם לא נכון יהיה להסיק מחיר זה לשנה כולה ו BPC בדיעבד תצטער על החתימה. הם מעריכים מלאי של 2.5 מיליון טון בסין ולאחר דישון חסר משמעותי וצפי לירידה ביבולים יחזרו לשוק של 8-9 מיליון טון מתוכו 4-5 מיליון טון בייבוא.
שווקים נוספים: בברזיל אין מלאי ולכן צפויה שנה חזקה מאוד גם בגלל מחירי הסחורות בברזיל וחוזקת הריאל, צפי צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון של אשלג. בהודו גם כן צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון, רמת מלאי נמוכה מאוד וכנראה יחדשו את החוזה כבר במרץ הקרוב. בארה"ב בשלושת השבועות הראשונים של ינואר מכרו כמו תשעה חודשים של 2009.
מחירים: מדברים הרבה על מעבר למחירון רבעוני גם במדינות הגדולות כמו סין והודו. כלומר לעבור למחירי ספוט ולא לחוזים שנתיים שעוצרים את כל עולם האשלג. להערכתם זה יקרה כבר במחצית השנייה של 2010 ובטוח ב 2011. יש לכך משמעות גדולה לשוק האשלג ותפקיד שמשחקות הקניניות הגדולות מהמזרח.
דיבורים על הרחבות ייצור: ההודעות בתקופה האחרונה על כניסה של מתחרים חדשים לשוק על ידי פיתוח מכרות חדשים להערכתם נועדה במידה מסויימת להוריד את מניות הסקטור ולאפשר רכישה יותר כדאית. לגופו של עניין במחירי האשלג הנוכחיים אין הצדקה כלכלית לפיתוח מכרות חדשים (Greenfield) וגם הדירקטוריון של BHP או VALE מודע לזה, ולכן להערכתם או שברגע האמת לא יפתחו בסוף את המכרות (ב BHP יקבלו החלטה רק בנובמבר 2011) או שהתנאים יהיו הרבה יותר טובים (מחיר גבוה יותר).
לגבי תחזית הרווח: לאחר שנה כל כך קשה בא הורידו פעם אחר פעם את תחזית הרווח השנה הם הולכים על הצד השמרני יותר בכיוון התחזיות. למרות האופטימיות לגבי השוק נזהרים השנה הרבה יותר בתחזית הרווח.
אסטרטגיה: PCS ניהלה את השוק לאורך השנים, בחברה ממשיכים להצהיר על האסטרטגיה ארוכת הטווח של התאמת ההיצע לביקוש (עבודה ב 30% קיבולת ב 2009) מה שיאפשר שמירה על רמת מחירים גבוהה. כמו כן גם הגדלת האחיזה בנכסי אשלג ברחבי העולם ומציינים את רכישת 1% ממניות כיל. נראה כי ב PCS רוצים לחזור ולהוביל את השוק לאחר שהרוסיות לקחו את המושכות בשנתיים האחרונות וללא הצלחה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
