Potash פוטש
כמה נקודות מעניינות משיחת הועידה:
שנת 2010: לאחר 2009 בה הכמויות היו הנמוכות ביותר ב- 20 השנה האחרונות בהן החברה ציבורית, מעריכים כי שנת 2010 תהיה שנת מעבר בין 2009 החלשה ל- 2011 שתחזור להתנהג בהתאם למגמה ארוכת הטווח. הצפי הוא למשלוחים בהיקף של 50 מיליון טון שיהיו להשלמת החוסרים של אשלג בקרקע ולא לצבירה של מלאי.
סין: מחיר החוזה שנחתם בין BPC למפיצים הסינים נמוך מידי להערכתם והם הופתעו. דויל מבקר את ההתנהגות של היצרניות הרוסיות בכך שדחפו את המחירים גבוהה מידי ב 2008 וירדו נמוך מידי להערכתו השנה. להערכתם לא נכון יהיה להסיק מחיר זה לשנה כולה ו BPC בדיעבד תצטער על החתימה. הם מעריכים מלאי של 2.5 מיליון טון בסין ולאחר דישון חסר משמעותי וצפי לירידה ביבולים יחזרו לשוק של 8-9 מיליון טון מתוכו 4-5 מיליון טון בייבוא.
שווקים נוספים: בברזיל אין מלאי ולכן צפויה שנה חזקה מאוד גם בגלל מחירי הסחורות בברזיל וחוזקת הריאל, צפי צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון של אשלג. בהודו גם כן צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון, רמת מלאי נמוכה מאוד וכנראה יחדשו את החוזה כבר במרץ הקרוב. בארה"ב בשלושת השבועות הראשונים של ינואר מכרו כמו תשעה חודשים של 2009.
מחירים: מדברים הרבה על מעבר למחירון רבעוני גם במדינות הגדולות כמו סין והודו. כלומר לעבור למחירי ספוט ולא לחוזים שנתיים שעוצרים את כל עולם האשלג. להערכתם זה יקרה כבר במחצית השנייה של 2010 ובטוח ב 2011. יש לכך משמעות גדולה לשוק האשלג ותפקיד שמשחקות הקניניות הגדולות מהמזרח.
דיבורים על הרחבות ייצור: ההודעות בתקופה האחרונה על כניסה של מתחרים חדשים לשוק על ידי פיתוח מכרות חדשים להערכתם נועדה במידה מסויימת להוריד את מניות הסקטור ולאפשר רכישה יותר כדאית. לגופו של עניין במחירי האשלג הנוכחיים אין הצדקה כלכלית לפיתוח מכרות חדשים (Greenfield) וגם הדירקטוריון של BHP או VALE מודע לזה, ולכן להערכתם או שברגע האמת לא יפתחו בסוף את המכרות (ב BHP יקבלו החלטה רק בנובמבר 2011) או שהתנאים יהיו הרבה יותר טובים (מחיר גבוה יותר).
לגבי תחזית הרווח: לאחר שנה כל כך קשה בא הורידו פעם אחר פעם את תחזית הרווח השנה הם הולכים על הצד השמרני יותר בכיוון התחזיות. למרות האופטימיות לגבי השוק נזהרים השנה הרבה יותר בתחזית הרווח.
אסטרטגיה: PCS ניהלה את השוק לאורך השנים, בחברה ממשיכים להצהיר על האסטרטגיה ארוכת הטווח של התאמת ההיצע לביקוש (עבודה ב 30% קיבולת ב 2009) מה שיאפשר שמירה על רמת מחירים גבוהה. כמו כן גם הגדלת האחיזה בנכסי אשלג ברחבי העולם ומציינים את רכישת 1% ממניות כיל. נראה כי ב PCS רוצים לחזור ולהוביל את השוק לאחר שהרוסיות לקחו את המושכות בשנתיים האחרונות וללא הצלחה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
