Potash פוטש
כמה נקודות מעניינות משיחת הועידה:
שנת 2010: לאחר 2009 בה הכמויות היו הנמוכות ביותר ב- 20 השנה האחרונות בהן החברה ציבורית, מעריכים כי שנת 2010 תהיה שנת מעבר בין 2009 החלשה ל- 2011 שתחזור להתנהג בהתאם למגמה ארוכת הטווח. הצפי הוא למשלוחים בהיקף של 50 מיליון טון שיהיו להשלמת החוסרים של אשלג בקרקע ולא לצבירה של מלאי.
סין: מחיר החוזה שנחתם בין BPC למפיצים הסינים נמוך מידי להערכתם והם הופתעו. דויל מבקר את ההתנהגות של היצרניות הרוסיות בכך שדחפו את המחירים גבוהה מידי ב 2008 וירדו נמוך מידי להערכתו השנה. להערכתם לא נכון יהיה להסיק מחיר זה לשנה כולה ו BPC בדיעבד תצטער על החתימה. הם מעריכים מלאי של 2.5 מיליון טון בסין ולאחר דישון חסר משמעותי וצפי לירידה ביבולים יחזרו לשוק של 8-9 מיליון טון מתוכו 4-5 מיליון טון בייבוא.
שווקים נוספים: בברזיל אין מלאי ולכן צפויה שנה חזקה מאוד גם בגלל מחירי הסחורות בברזיל וחוזקת הריאל, צפי צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון של אשלג. בהודו גם כן צריכה של 5.5-6.5 מיליון טון, רמת מלאי נמוכה מאוד וכנראה יחדשו את החוזה כבר במרץ הקרוב. בארה"ב בשלושת השבועות הראשונים של ינואר מכרו כמו תשעה חודשים של 2009.
מחירים: מדברים הרבה על מעבר למחירון רבעוני גם במדינות הגדולות כמו סין והודו. כלומר לעבור למחירי ספוט ולא לחוזים שנתיים שעוצרים את כל עולם האשלג. להערכתם זה יקרה כבר במחצית השנייה של 2010 ובטוח ב 2011. יש לכך משמעות גדולה לשוק האשלג ותפקיד שמשחקות הקניניות הגדולות מהמזרח.
דיבורים על הרחבות ייצור: ההודעות בתקופה האחרונה על כניסה של מתחרים חדשים לשוק על ידי פיתוח מכרות חדשים להערכתם נועדה במידה מסויימת להוריד את מניות הסקטור ולאפשר רכישה יותר כדאית. לגופו של עניין במחירי האשלג הנוכחיים אין הצדקה כלכלית לפיתוח מכרות חדשים (Greenfield) וגם הדירקטוריון של BHP או VALE מודע לזה, ולכן להערכתם או שברגע האמת לא יפתחו בסוף את המכרות (ב BHP יקבלו החלטה רק בנובמבר 2011) או שהתנאים יהיו הרבה יותר טובים (מחיר גבוה יותר).
לגבי תחזית הרווח: לאחר שנה כל כך קשה בא הורידו פעם אחר פעם את תחזית הרווח השנה הם הולכים על הצד השמרני יותר בכיוון התחזיות. למרות האופטימיות לגבי השוק נזהרים השנה הרבה יותר בתחזית הרווח.
אסטרטגיה: PCS ניהלה את השוק לאורך השנים, בחברה ממשיכים להצהיר על האסטרטגיה ארוכת הטווח של התאמת ההיצע לביקוש (עבודה ב 30% קיבולת ב 2009) מה שיאפשר שמירה על רמת מחירים גבוהה. כמו כן גם הגדלת האחיזה בנכסי אשלג ברחבי העולם ומציינים את רכישת 1% ממניות כיל. נראה כי ב PCS רוצים לחזור ולהוביל את השוק לאחר שהרוסיות לקחו את המושכות בשנתיים האחרונות וללא הצלחה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
